בפניי : כבוד השופטת לירון זרבל – קדשאי
המנוחה :המנוחה
המבקש :עו”ד פלוני – מנהל העיזבון
נ ג ד
המשיב :האפוטרופוס הכללי – מחוז חיפה והצפון
ע”י ב”כ היועץ המשפטי לממשלה
היורשים : 1. פלונית
2. פלוני
3. אלמונית
ע”י ב”כ עו”ד – מנהל העיזבון
פסק דין
בפניי בקשת מנהל העיזבון לפסיקת שכר טרחה וקבלת אישור על סיום תפקידו.
המנוחה הלכה לעולמה ביום 11.10.22, ויורשיה בהתאם לצוואתה נקובים לעיל מתוקף צו לקיום הצוואה שניתן ביום 5.2.23 על ידי הרשם לענייני ירושה. האחרון מינה את המנהל בהתאם להוראות הצוואה.
ביום 13.3.24 נפתח התיק דנן לשם אישור הסכם למכירת דירת המנוחה לצד ג’. לאחר קבלת עמדת המשיב, נעתרתי לבקשה בהחלטתי מיום 9.5.24.
נימוקי הבקשה
מנהל העיזבון (להלן – “המנהל”) נדרש לשתי משימות עיקריות לדבריו – מכירת דירת המנוחה (להלן – “הדירה”); ושנית, ניהול חשבון הבנק של המנוחה (להלן – “החשבון”). המנהל מוסיף כי פרטת העיזבון שהוגשה למחלקת הפיקוח על אפוטרופוסים ועל מנהלי עיזבון, אושרה ביום 12.5.24 (צורף העתק האישור).
המנהל מונה את הפעולות להן נדרש, כדלקמן:
מכירת הדירה – פרסום הדירה למכירה; פניה לשמאי מקרקעין לקבלת חוות דעת לשווי הדירה (צורף העתק מחוות הדעת); פניה למתווכים; לאחר השכרת הדירה כמוסבר להלן, התקבלה הצעת רכישה והמנהל ערך הסכם מכר והעביר את התמורה ליורשים. סך התמורה 540,000 ₪.
השכרת הדירה – בהעדר הצעות רכישה הדירה הושכרה טרם מכירתה. המנהל ערך בירורים עם מנהלת הדיון המוגן בשם היורשים; ערך הסכם שכירות; דאג לשיפוץ קל (צורף העתק חשבונית).
החשבון – חשבון העו”ש של המנוחה בעת פטירתה עמד על יתרת זכות בסך 8,466 ₪; בהסכמת היורשים נמכרו ניירות ערך בסכום 671,868.59 ₪. לשם חלוקת הכספים נפגש המנהל עם נציג מטעם הבנק ושוחח טלפונית עם מנהלת הסניף לשם ביצוע הפדיון והחלוקה באופן המיטיב ביותר. הכספים חולקו ליורשים כנקוב בבקשה וכעולה מהמסמכים המצורפים, וחלקם שימש להוצאות העיזבון – השיפוץ דלעיל, סילוק חובות בגין תשלומי מים, ארנונה וביוב וכיוצ”ב – הכל כמפורט בבקשה ונספחיה. יתרת החשבון הנוכחית היא 54,261.8 ₪.
היקף העיזבון
לצורך הבקשה מעמיד המנהל את היקף העיזבון כדלקמן:
יתרת החשבון המועד הפטירה – 8,466 ₪;
שווי ניירות הערך – 671,868 ₪;
תמורת מכר הדירה – 540,000 ₪.
סה”כ 1,220,334 ₪.
המנהל מוסיף כי מצד היורשים, או חלקם, עלו הערות ביחס לעבודתו, שמקורן במחלוקת בין היורשים. לדבריו יידע את היורשים על זכותם לפנות לבית המשפט בכל עניין, אך אלו הודיעו כי אין בכוונתם לעשות כן. לדבריו חלק מההערות עלו תוך שימוש בלשון שאינה ראויה ואף היה בכך להכביד על עבודתו. אולם לא מבוקש כל סעד בהקשר זה.
שיעור שכר הטרחה
המנהל עותר לפסיקת שכ”ט בשיעור 4% משווי העיזבון בצירוף מע”מ (ולאחר הפחתת 2,850 ₪ ששולמו זה מכבר) : 45,963 ₪ + מע”מ = 53,777 ₪.
בחשבון מצויים כאמור 54,261.8 ₪ והיתרה תעבור ליורשים.
המנהל מציג תכתובת דוא”ל עם היורשים לשם קבלת הסכמתם לשחרורו מתפקידו, ועולה כי נענה בחיוב על ידי היורשת מס’ 1. מעבר לכך לא התקבלה התייחסות נוספת מהיורשים.
דיון והכרעה
תקנות הירושה, תשנ”ח-1998 (להלן – “תקנות הירושה”) מסדירות את סוגיית שכר טרחתו של מנהל עיזבון, באופן המצמצם את שיקול דעתו של בית המשפט ובלשון מפורשת. תקנה 45ב לתקנות מורה כדלקמן:
45ב.(א) בית המשפט יקבע למנהל העיזבון שכר בעד מילוי תפקידיו כמנהל עיזבון ועשיית הפעולות שבסמכותו, שלא יעלה על 3% משווי העיזבון; השכר ייקבע בהתחשב, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקפן, וכן בהתחשב בפעולות שביצע מנהל העיזבון שקדם לו, אם היה כזה, ובשכר שנפסק לו.
(ב) כלל ניהול העיזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון, רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו ובלבד שהשכר שייקבע לא יעלה על 4% משווי העיזבון.
(ג) לשכר הטרחה שיקבע בית המשפט לפי תקנות אלה ייווסף מס ערך מוסף.
הנה כי כן, מחוקק המשנה העמיד “תקרה” בשיעור 3% לשכר הטרחה “בעד מילוי תפקידו” של מנהל עיזבון. שיעור שכר טרחה של 4% משווי העיזבון שמור ל”פעולות חריגות” או “מאמץ מיוחד”. יתירה מכך, בהתאם לפסיקה הרווחת, שיעור שכר טרחה של 3% משווי העיזבון הוא שיעור מרבי, ולא שיעור רגיל או מקובל. השיעור המקובל שהתקבע בפסיקה נע בין 1.5% לבין 2% משווי העיזבון, בעוד שיעור של 3% יפסק במקרים בהם ניכר מאמץ שאינו רגיל (ת”ע (ת”א) 16758-04-12 עיזבון המנוחה ה׳ ג׳ ז״ל נ’ א׳ ב׳ א׳, מיום 2.12.16; ור’ גם ע”מ (ת”א) 1243/07 אלמוני, עו”ד נ’ פלוני, מיום 6.9.09). להלן תמצית ממצה מן ההלכה הרווחת (ההדגשות אינן במקור):
“המשמעות היא כי אין זה מובן מאליו שמנהל העזבון יזכה לאישור שכר טרחה בגבול העליון הקבוע בתקנה. ההיפך הוא הנכון, סביר להניח שה’ממוצע’ בקביעת שכר טרחה של מנהל העזבון יתקרב יותר לאמצע, היינו % 2- % ½ 1. שכר טרחה גבוה של 3% משווי העזבון אמנם ישולם במקרים המתאימים, אבל רק כאשר השילוב בין שווי העיזבון להיקף פעולות הניהול, הינו כזה המצדיק שכר טרחה מקסימאלי […] יחד עם זאת, בית-המשפט רשאי לחרוג משכר זה ולהגדיל אותו לכדי 4% משווי העזבון אם כלל ניהול העזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העזבון” (בש”א 1568/07 ת”ע 105990/03 ד.א. ז”ל נ’ י. (ג) א, מיום 22.7.2007; ר’ גם ת”ע (חי’) 10422-06-14 עו”ד פלונית נ’ פלונית, 27.7.21).
הפסיקה עמדה עוד על יחס הפוך בין היקף העיזבון לבין שיעור שכר הטרחה: “סבורני, כי בנוסף לכללים אלה, יש לקבוע כי מנהל העזבון יהא זכאי לקבל שכר טרחה בשיעור של 3%, באותם מקרים שבהם שווי נכסי העזבון הינו נמוך יחסית (פחות מ-500,000 ₪). שכן במקרים אלה עלול להיווצר מצב שמנהל העזבון יבצע פעולות רבות בניהול של עזבון בהיקף קטן יחסית, יקבל שכר טרחה שאינו עומד ביחס ישר לפעולותיו” (ת”ע (טב’) 14335-03-09 אלמונית ז”ל נ’ פלונית (קטינה), מיום 26.7.11; ולמקרה ההפוך ר’ עמ”ש (ת”א) 9661-06-19 עו”ד פלוני מנהל עיזבון (לשעבר) נ’ יורשי המנוח אלמוני ז”ל, מיום 27.2.2020; ר’ גם ת”ע (ת”א) 15853-03-12 ג’, מנהל העיזבון נ’ ב’, מיום 30.11.14 לרבות הדוגמאות המובאות מן הפסיקה).
באשר לסיפא לתקנה 45ב(א) והשיקולים המנחים לצורך קביעת שיעור שכר הטרחה, הלכה היא כי לא רק היקף העיזבון מהווה רכיב בעל משקל, אלא גם ובעיקר היקף הפעולות להן נדרש מנהל העיזבון ומורכבותן (ע”א 153/77 אלואשוילי נ’ סמואל, פ”ד לב (1) 627). עוד נקבע בהקשר זה כי “בין שני השיקולים ‘שווי העיזבון’ ו’מורכבות הניהול’, ניכר כי יש להעדיף את האחרון” (ע”מ (ת”א) 1243/07 אלמוני, עו”ד נ’ פלוני, לעיל).
מן הכלל אל הפרט
שיעור שכר הטרחה עליו עומד המנהל, חורג אפוא מן הנקוב בתקנות והן מן המקובל בפסיקה. שיעור של 4% משווי העיזבון שמור כאמור ל”פעולות חריגות” ו”מאמץ מיוחד” שהיו כרוכים בניהול העיזבון. המנהל אינו עומד על פעולות כגון אלה או פעולות שתיחשבנה לכאלה. מכאן כי הרף העליון לשיעור שכר הטרחה בענייננו הוא לכל היותר 3% משווי העיזבון, ואף זה נועד לפי הפסיקה לאותם “מקרים המתאימים […] כאשר השילוב בין שווי העיזבון להיקף פעולות הניהול, הינו כזה המצדיק שכר טרחה מקסימאלי” (בש”א 1568/07 ת”ע 105990/03 לעיל).
סקירת הפעולות להן נדרש המנהל ומפורטות בבקשתו מעלה כי רובן ככולן מצויות בליבת תפקידו של מנהל העיזבון. הפעולות להן נדרש המנהל לא היו כרוכות במורכבות מיוחדת או חריגה. הדירה הושכרה ולבסוף נמכרה. לא התרשמתי שהסכם המכר היה כרוך בקשיים מיוחדים ואף לא הסכם השכירות. הוא הדין לגבי הטיפול בחשבון הבנק שהתמצה בפדיון ניירות ערך וחלוקת הכספים בין היורשים.
יובהר כי אין בדברים האמורים על מנת להקל ראש במאמציו של המנהל או להמעיט מערך הפעולות שביצע, ונראה שביצע על צד הטוב ביותר. אך בבואי להפעיל את שיקול הדעת בהתאם לתקנות הירושה, עלי לעשות כן בגבולות הדין ובאופן זה לבחון את פעולות המנהל. כאמור לעיל, מורכבות הטיפול מהווה שיקול מרכזי, שעולה בחשיבותו על האחרים. אוסיף כי ניהול העיזבון לא היה כרוך בניהול הליכים משפטיים או בהתנגדות מצד מאן דהוא או מצד הרשות, שדרשה מתן הוראות או התערבות מצד בית המשפט, והמנהל לא נדרש לפנות להליכים משפטיים לשם ניהול העזיבון, או בשם העיזבון, או לשם מימוש זכויות של המנוחה לטובת העיזבון.
אוסיף עוד שיצירת קשר ראשוני עם היורשים ותכתובת שוטפת עמם, רישום הערה בדבר ניהול עזבון על הזכויות בנכס והגשת בקשה למתן צו לקיום צוואה, אלו כולן פעולות המצויות בליבת תפקידו של המנהל, ואין לראות בהן משום חריג. לא נעלם מעיני כי אחת היורשות הסתלקה מחלקה בעיזבון, ולאחר מכן חזרה בה מהסתלקותה בהסכמת היורשים. אפשר להניח כי נדרשו פעולות מצד המנהל תוך הקפדה על הדין, אך לא התרשמתי, והדבר לא נטען, כי מקרה זה היה כרוך בעיסוק חריג או בפעולות חריגות או מורכבות מול הרשויות – אם בכלל. באותה נשימה, אף לא נעלם מעיני כי המנהל נפגש עם מנהלת הדיור המוגן לשם הכשרת הדירה ואיתור שוכר, כמו גם עם יועץ השקעות בסניף הבנק ועמד בקשר טלפוני עם מנהלת הסניף. איני ממעיטה בערכם של אלה, שמעידים על מילוי תפקיד המנהל על הצד הטוב ביותר, אך אין בהם להצמיח מורכבות יש מאין, והן נגזרות קרובות של ליבת התפקיד.
שווי העיזבון מלכתחילה צנוע – הגם שאינו זניח. לא מצאתי קושי בקביעת שווי העיזבון כנקוב בבקשה. תקנה 45ז(ב) מורה כדלקמן:
“45ז (ב)לצורך קביעת שכר טרחת מנהל העיזבון ייקבע שוויים של נכסי העיזבון כדלקמן:
נכסים כספיים – השווי ביום פטירת המוריש בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן (להלן – המדד) שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש;
נכסים אחרים – השווי ביום מימושם או ביום חלוקתם ליורשים בלא מימוש, לפי הענין, בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום המימוש או יום החלוקה ליורשים בלא מימוש, לפי הענין.”
יתרת העו”ש בחשבון במועד הפטירה היתה 8,466 ₪. התרשמתי שניירות הערך נפדו וחולקו בין יורשים ללא שהות משמעותית ולאחר תכנון ומחשבה ואיני מוצאת מניעה לצורך חישוב שיעור שכר הטרחה לראות בשווים במועד הפדיון כשווים במועד הפטירה, שהוא – 671,868 ₪. הדירה נמכרה תמורת 540,000 ₪ וזהו שוויה ביום מימושה, כאמור בתקנה 45ז(ב)(2).
אני מקבלת את התחשיב מטעם המנהל וקובעת ששווי העיזבון לצורך הבקשה דנן הוא 1,220,334 ₪.
לאחר שעיינתי בסימוכין לבקשה, נחה דעתי שהיורשים מודעים לבקשה וכי העתק ממנה הועבר לעיונם באמצעות הדוא”ל. היורשת מס’ 1 הסכימה למבוקש, והשתכנעתי כי ליורשים האחרים ניתנה ההזדמנות להתנגד למבוקש.
לאחר שהעמדתי לנגד עיני את הפעולות שנקט המנהל לצורך ניהול העיזבון, קטנה כגדולה, ולאחר שנתתי דעתי לשווי העיזבון, שאינו גבוה באופן יחסי, אעמיד את שיעור שכר הטרחה על 2.75% משווי העיזבון, בהפחתת הסכום ששולם ובצירוף מע”מ.
בטרם חתימה מצאתי לנכון להעיר בקצרה, כי דעתי אינה נוחה מהתנהלות המנהל בכל הנוגע להגשת הבקשה דנן, ואקפיד מעתה על לשון המעטה. המנהל הגיש בקשה זו כדחופה וכך סומנה במערכת ה”נט”. כמו כן פקד המנהל את מזכירות בית משפט זה באופן תכוף וביקש להאיץ את בית המשפט באמצעות המזכירות למתן החלטה בבקשתו. ההחלטה סומנה כדחופה כאמור, והעסיקה את בית המשפט והמזכירות אחת לכמה ימים. בית המשפט נערך לבחינת הבקשה ופינה מזמנו היקר לשם כך, תוך שהוא דוחק משולחנו משימות אחרות וכבדות משקל המוגשות לבית משפט זה. והנה, לאחר עיון בבקשה עולה בבירור כי לא מניה ולא מקצתיה, ואין בענייננו אף לא ממד זניח של דוחק, לא כל שכן דחיפות. מקום בו אושר מכר הדירה עוד בחודש מאי 2024, ובקשת המנהל הוגשה במהלך הפגרה, באין מחלוקת בין היורשים או צורך בהוראות ומשחולק העיזבון, מצופה היה כי הבהילות שיצר המנהל סביב הבקשה תקבל ביטוי בנימוקיה. אלא שהבקשה שותקת וכאמור אין בה כל חריג. ככל שהמנהל ראה לנגד עיניו דחיפות המצדיקה את התנהלותו, הרי שלא נמצא לה ביטוי בטענותיו.
העיסוק בבקשה גזר על בית המשפט לרבות המזכירות טרחה מיותרת שאינה במקומה ולא נמצאה לה כל הצדקה. נראה כי המנהל מצא לנכון לזרז את בית המשפט ולהאיץ את עבודתו ולמרבה הצער אף עלה בידיו בערבו של יום לעשות כן. לא זו בלבד אלא שעיסוקו של בית המשפט בבקשה דנן אשר סומנה כדחופה כאמור, גזל מתשומת הלב שדרשו הליכים אחרים, מהותיים ודחופים הרבה יותר, המעסיקים בית משפט זה מתוקף סמכותו המיוחדת. הגם שסבורני שנסיבות אלה הולמות השתת הוצאות אישיות על המנהל לטובת אוצר המדינה אמנע מלעשות כן, משלא קדמה לכך אזהרה ומתוך כיבוד תפקידו של המנהל, אשר מילא תפקידו על הצד הטוב ביותר.
על בסיס האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן:
אני מעמידה את שכר טרחתו של המנהל על סך 2.75% משווי העיזבון כנקוב לעיל, בהפחתת הסכום ששולם ובצירוף מע”מ.
היתרה בחשבון המנוחה תחולק בין היורשים בחלקים שווים.
אני משחררת את המנהל מתפקידו על פי דין.
המזכירות תמציא את ההחלטה למנהל ותסגור את התיק.
פסק הדין ניתן לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים ותיקוני הגהה.
ניתן היום, א’ חשוון תשפ”ה, 02 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
