לפני
כבוד השופטת עידית בן-דב ג’וליאן
תובעת
ז. פ.
ע”י ב”כ עו”ד רועי עובדיה
נגד
נתבעים
1. כלל פנסיה וגמל בע”מ חברות 512244146
ע”י ב”כ עו”ד סהר לובה שכטר
2. מדינת ישראל – משרד הפנים
3. ב”כ היועמ”ש בפרקליטות
נתבעים 2-3 ע”י פרקליטות מחוז מרכז – אזרחי
פסק דין
לפני תביעת התובעת למתן סעד הצהרתי, לצו עשה למתן מסמכים ושחרור כספים כלפי נתבעים 1-3.
1. התובעת – הנה אשת המנוח י. פ. ז”ל שנפטר ביום 29.07.18 (להלן: “המנוח”).
אחר המנוח ניתן צו ירושה ביום 11.11.18 לפיו התובעת היא היורשת היחידה שלו.
נתבעת 1 הנה חברת ביטוח בה מנוהלים כספי הפנסיה של המנוח.
נתבעים 2-3, משרד הפנים וב”כ היועמ”ש צורפו לתביעה לצורך מתן צו “לתמצית מרשם אוכלוסין מורחבת המונפקת על ידי הנתבעת 2 וכל מסמך נלווה ו/או נדרש מטעם הנתבעת 2 או כל גוף מטעם מדינת ישראל הנדרש לשם מימוש צו הירושה של המנוח” (לשון סע’ 7 לתביעה).
2. התובעת עותרת למתן פסק דין הצהרתי לפיו כיורשת היחידה של המנוח זכאית ל שחרור כלל כספי הפנסיה של המנוח המוחזקים אצל הנתבעת 1 וכן עותרת שיינתן צו לנתבעות 2-3 “לתמצית מרשם אוכלוסין מורחבת”.
3. הוגשה תגובת הנתבעים 2-3 לפיה אינם המשיבים לעניין יורשיי המנוח אלא אך לבקשה לקבלת תמצית רישום מורחבת. ב”כ היועמ”ש מפנה להוראת סע’ 16 לחוק הגנת הפרטיות לפיה לבית המשפט סמכות לקבוע אם מסירת מידע לידי מבקש לא תגרום פגיעה שאינה נדרשת בפרטיות. הם מותירים את שיקול הדעת בבקשה לקבלת תמצית רישום מורחבת לבית המשפט. ככל שיינתן צו מפנים הנתבעים 2-3 לכך שיש לציין בו מהו המידע המבוקש אשר יפורט בתמצית המרשם. ככל שהמידע קיים במאגרי מרשם האוכלוסין תוכל התובעת לקבלו באמצעות הצו מרשום האוכלוסין.
בהחלטות מהימים 28.06.24 ו- 02.07.24 נדרשה התובעת בהתאם להוראת תקנה 29(ב) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ”א-2020 לפרט מהו המידע המבוקש בעניינו של המנוח בתמצית הרישום המורחבת אשר הפקתה מבוקשת.
עד עתה התובעת לא פרטה המידע המבוקש.
4. לטענתה הנתבעת 1 דין התביעה להידחות על הסף בהעדר סמכות עניינית, העדר עילה ויריבות. מהות התביעה לקבל זכויות וכספים עודפים מהנתבעת 1 חרף הוראות הדין החלות על עמיתי קרנות הפנסיה וחליפיהם. הסמכות העניינית הנה לביה”ד האזורי לעבודה.
בהתאם להוראת סע’ 99 לתקנון הקרן התובעת זכאית לתשלום פנסיית שארים בסך כ-460 ₪. מאחר שלתובעת זכאות לקצבה נמוכה מקצבת המינימום (5% מהשכר המבוטח במשק) הובאו בפניה האפשרויות העומדות לה.
התובעת ביקשה לקבל את הכספים על דרך פדיון שארים ולא על דרך קצבה. במצב עניינים זה אין להיות התובעת יורשת את המנוח יתרון או רלוונטיות שכן זכאות השאירים גוברת. משכך ובהתאם להוראות הדין התבקשה התובעת להציג אסמכתא על העדר קיום של שאירים נוספים (על דרך המצאת ספח ת.ז של המנוח או בהצגת תמצית רישום מורחבת של המנוח ממשרד הפנים). הקרן פועלת לפי תקנון המאושר ע”י אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. זה תקנון אחיד החל על כל קרנות הפנסיה המקיפות בשוק ומהווה חוזה מחייב בין הקרן לבין כלל העמיתים. התובעת לא מיצתה את ההליכים התקנוניים מול הנתבעת 1 לקבלת הכספים ותחת זאת פנתה להגשת תביעה בערכאה נעדרת סמכות;
התובעת עותרת לקבלת זכויות חוץ תקנוניות להם אינה זכאית. הזכאות הנטענת הנה לכספים מקרן פנסיה אשר בהתאם להוראת סע’ 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ”ט-1969 הסמכות לדון בכספים אלו הנה ייחודית לבית הדין לעבודה. עילת התביעה דנן נעוצה במערכת היחסים שבין התובעת לנתבעת 1 כקופת גמל משלמת קצבה הנבחנת ומוסדרת בהוראות דין ייחודיות למערכת יחסים זו שתכליתה ביטחון סוציאלי. כן נובעת עילת התביעה מחברות המנוח בתקופה הרלוונטית בקרן.
אין מדובר בתביעה שעניינה בסכסוך משפחתי או ירושה וכולה נוגעת לזכויות שבהתאם לתקנון הקרן ולהוראות ההסדר התחיקתי החלות על קרנות פנסיה. מעבר לכך, סע’ 147 לחוק הירושה מחריג כספי קופת גמל מהעיזבון;
קיומו של צו ירושה לפיו הסתלקו לטובתה 11 בנותיו של המנוח מחלקן בעיזבון לא מקים לה זכאות קטגורית וחד ערכית לקבלת זכויות חוץ תקנוניות.
5. התובעת הודיעה כי אינה חוזרת בה מהתביעה כפי שהוגשה והגישה טיעונים לעניין הסמכות העניינית. התובעת חזרה על הנטען בכתב התביעה והוסיפה, כי:
נציגי הנתבעת 1 התעלמו מפניותיה אליהם למיצויה זכויותיה מולה וטרטרו אותה ואת ב”כ;
התובעת לא דורשת מעבר למגיע לה על פי דין, לרבות התקנון. הנתבעת 1 טועה ומטעה בהצגת הדברים. בחודש 06/21 התובעת ביקשה למשוך את מלוא הכספים. אך, בחודש 09/21 שינתה את דעתה וביקשה לקבלם כקצבה. הנתבעת 1 בחרה להתעלם מהמסמכים שהוגשו לה;
לבית המשפט סמכות עניינית בהתאם לסעיפים 1, 3 ו-6(7) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995 ובהתאם לחוק הירושה, התשכ”ה-1965;
גם אם יש בסיס לטענות הנתבעת 1 לסמכות עניינית ייחודית לביה”ד לעבודה אזי לבית המשפט סמכות נגררת לפי סע’ 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984;
ככל שבית המשפט יסבור שהסמכות העניינית לבית הדין לעבודה עותרת התובעת כי בית משפט ישתמש בסמכותו להורות לנתבעת 2 להפיק לה תמצית רישום מורחבת וכן יעביר את התביעה לביה”ד לעבודה והתנהלות התיק תמשיך שם מהנקודה בה פסק בית משפט זה בתיק.
דיון והכרעה
6. דין התביעה להדחות על הסף, מהעדר סמכות עניינית.
סע’ 1(2) לחוק בית משפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995 קובע ש”ענייני משפחה” הם “תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא”.
סע’ 1(6)(ה) לחוק קובע שתובענה המוגשת במסגרתו יכולה להיות מכח “חוק הירושה, התשכ”ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו”.
סעיף 147 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965 קובע כי סכומים שיש לשלם עקב מות אדם על פי חוזה ביטוח, חברות בקופת קצבה או קופת תגמולים או על פי עילה דומה אינם בכלל העיזבון, זולת אם הותנה שמגיעים לעיזבון.
7. עילת התביעה והסעד המבוקש בה עניינם זכאות נטענת לכספים מקרן הפנסיה של המנוח מכח חברות המנוח בקרן במועדים הרלוונטיים, ותקנון הקרן.
הכספים אינם חלק מעיזבון המנוח.
לא מדובר ב”סכסוך בקשר לירושה” שכן ניתן צו ירושה.
לא מדובר “בסכסוך ירושה שתרם לגיבוש עילת תביעה”, שכן עילת התביעה נוגעת לזכויות נטענות בהתאם לתקנון הקרן ולהוראות החלות על קרנות הפנסיה.
הסמכות העניינית הייחודית לדון בהליך הנה לביה”ד לעבודה מכח סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ”ט-1969 והפסיקה. ראו לעניין זה למשל רע”א 7513/15 מנורה מבטחים פנסיה וגמך בע”מ נ’ פלונית (21.3.16).
לנוכח התוצאה בהעדר סמכות עניינית, לא מצאתי במסגרת פסק הדין להדרש לטענות בדבר השלמת הליכים תקנוניים והמצאת מסמכים נדרשים בין הצדדים לצורך קבלת הכספים, על פי דרישת הנתבעת 1 במכתבה לתובעת מיום 16.03.24 (צורף לכתב התביעה).
8. בכל הנוגע לסעד המבוקש למתן צו לרשות האוכלוסין להפקת תמצית רישום מורחבת –
לבית משפט זה סמכות ליתן צו המסמיך את המבקש לקבלת מידע ממרשם האוכלוסין בהתאם להוראת תקנה 29(ב) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ”א-2020.
במסגרת החלטה בעניין תושב שנפטר יש לפרט סוג המידע המבוקש.
בימ”ש אפשר לתובעת בהחלטות מהימים 28.6.24, 2.7.24 לפרט המידע הנדרש לצורך שקילת הבקשה בעניין. התובעת לא פרטה המידע המבוקש.
9. אשר על כן נקבע –
א. התביעה נגד הנתבעת 1 נדחית על הסף בהעדר סמכות עניינית.
פתוחה הדרך בפני התובעת להגיש הליך מתאים בערכאה המוסמכת.
ב. בהעדר פירוט לגבי המידע המבוקש בתמצית רישום לא ניתן להעתר לסעד המבוקש כלפי הנתבעים 2-3.
התובעת רשאית להגיש בקשה חדשה מפורטת לגבי המידע המבוקש מכח תקנה 29(ב) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), ובשים לב כי הנתבעים 2-3 הותירו ההחלטה לאחר קבלת הפירוט לשיקול דעת בימ”ש.
לפנים משורת הדין לא מצאתי לפסוק הוצאות בהליך.
פסק הדין ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.
המזכירות תמציא לצדדים ותסגור התיק.
ניתנה היום, כ”ט אב תשפ”ד, 02 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.
