לפני כבוד השופטת שירלי שי
המבקשת
מ’ י’
נגד
המשיבים
1. ר’ י’
2. א’ י’
[פסק הדין ניתן במעמד הדיון – הפרוטוקול אינו לפרסום]
פסק דין
ביום 5/8/24 הגישה המבקשת בקשה לצו הגנה ועתרה למתן צו הרחקה כנגד המשיבים כלפי הילד, בנם של המבקשת והמשיב 1.
בבקשה לא פרטה המבקשת את העילות למתן הצו וכתבה בקיצור רב “עקב פגיעה חמורה בילד”. בדיון במעמד צד אחד שהתקיים באותו יום, בפני מותב תורן, כב’ השופטת גרינוולד, ביקשה המבקשת לומר דברים מחוץ לפרוטוקול וככל הנראה כך ניתן לה. כבר כאן יצוין כי במצב דברים זה לא ניתן לדעת מה נאמר ומהן הנסיבות בגינן הוגשה הבקשה.
הפרוטוקול כלל 9 שורות בלבד מהן עולה כי המבקשת הציגה לבית המשפט דברים שכתבה עו”ד דפנה בן דוד, האפו’ לדין של הקטין, מהליך צו הגנה משנת 2022. יחד עם זאת לא ברור מה בדיוק הוצג לבית המשפט ועל איזה דברים כיוונה המבקשת כאשר הפנתה לדבריה של האפו’ לדין.
עוד בפרו’ נכתב כי הוצג מסמך מ-2024 “שניתן מרכז קשר לאבא”. גם אודות מסמך זה לא פורט דבר.
עוד טענה המבקשת, כי “ב-13/7 ניתן בהתחלה צו הגנה רק למשיב 2 ונרשם שלאב (המשיב 1) אסור לחקור את הילד”, גם בעניין זה לא ברור על איזה שנה מדובר ובאיזה תיק.
לסיום ציינה המבקשת כי התיק הקודם הועבר לפרקליטות עד 2/2024, כי המשיב 2 היה מורחק ונסגר התיק של הילד, והחליטו להסיר את צו ההרחקה. לדבריה האמינה שהאב, שהינו המשיב 1, ירחיק את הילד מדודו, המשיב 2, ומאחר והוא לא הגן עליו, היא עותרת לצו הגנה.
בית המשפט נעתר לצו וקבע דיון במעמד הצדדים ליום 19/8/24, תוך שביקש כי משטרת ישראל תוודא שהקטין יימסר לידיה של האם מיד עם מתן ההחלטה.
בנוסף, התבקש מינוי עוה”ד דפנה בן דוד, כאפו’ לדין להמשך הטיפול.
ביום 6/8/24 הגיש המשיב בקשה בהולה לביטול צו ההגנה וביום 7/8/24 קבע, המותב המטפל בתיק, כב’ השופטת בן דב ג’וליאן, כי הדיון יוקדם ויתקיים ביום 8/8/24 בשעה 13:30 בפני שופט תורן.
עוד באותו היום, הגישה האפו’ לדין הודעה דחופה ותגובה לבקשה לצו הגנה.
בבוקרו של הדיון, הגישה המבקשת בקשה בהולה לדחיית הדיון, בטענה כי זה יומה הראשון לעבודה ועל כן מגישה את בקשת הדחייה, תוך שהוסיפה כי לא תוכל להתייצב לפני השעה 18:00 ויש לדחות את הדיון לשבוע הבא כך, שתוכל להיערך מול מקום העבודה החדש.
בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי “נוכח הנסיבות ומהות ההליך אין מקום לדחיית הדיון” ועל המבקשת להתייצב לדיון. אף על פי כן, המבקשת בחרה שלא להגיע לדיון ואף הוסיפה “עדכון בהול” מטעמה, באותו היום, ממנו עולה כי אין בכוונתה, על אף דחיית בקשתה לדחיית הדיון, להתייצב לדיון.
בדיון שהתקיים בהיעדרות המבקשת, עתר המשיב לביטול צו ההגנה שניתן במעמד צד אחד תוך חיוב המבקשת בהוצאות לדוגמא. לטענת המשיב, מדובר בבקשה פסולה, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, שהוגשה במהלך הפגרה כאשר בפועל מתקיים הליך מורכב בפני מותב קבוע, בניסיון לקיים דיון בפני מותב תורן שלא מכיר את התיק ולהשיג יתרון משפטי.
בית המשפט הביע בהחלטתו באותו היום, את מורת רוחו מהתנהלותה של המשיבה ועל מנת שלא לחזור על אותה החלטה, ייאמר בתמצית כי חרף התנהלות המבקשת, בשלב זה החליט בית המשפט כי צו ההגנה לא יבוטל, ונקבע דיון בסמוך למועד, ככל שניתן ביום ראשון, קרי להיום, 11.8.2024.
יצוין כי זאת נעשה לאחר שבית המשפט ווידא כי הותרת הצו לא תפגע בהסדרי השהות של האב עם הקטין, מאחר ובסוף השבוע הקטין שהה גם כך עם המבקשת, ואיפשר למשיב 1 שיחות טלפוניות עם הקטין.
מאחר ובאותה עת כבר עמדה בפני בית המשפט עמדתה של האפו’ לדין ונוכח דחיית הדיון וקביעת דיון חדש, הורה בית המשפט למבקשת ליתן את תגובתה לעמדת האפו’ עד היום, 11.8.2024, בשעה 10:00. בית המשפט ציין בסוף ההחלטה כי ככל שהמבקשת לא תתייצב לדיון ביום 11/8/24 הצו יבוטל לאלתר והיא תחויב בהוצאות גבוהות בהתאם לעתירת המשיבים.
לצערו של בית המשפט, גם לדיון היום לא התייצבה המבקשת. כך גם לא הגישה המבקשת תגובתה לעמדת האפו’ לדין. לחלופין, עתה בשעה 14:30, כאשר הדיון נקבע לשעה 14:00 נמצאה בנט המשפט “בקשה בהולה ביותר לדחיית הדיון עקב יום מחלה לקטין ואורכה להגשת תגובה לעמדת האפו’ לדין, החלטה מיום 8/8/24”.
בבקשה טוענת המבקשת כי ביום שישי החל הקטין לפתח חום גבוה, לאחר אבחנת רופא משפחה כי הוא סובל מדלקת בגרון, וניתן לו טיפול של אנטיביוטיקה. לטענת המבקשת “עד רגעים אלו”, עשתה הכל על מנת למצוא סידור לקטין אולם לצערה לא נמצא כזה ועל כן לא התייצבה לדיון והיא מבקשת כי בשל מקום עבודה חדש, ייקבע דיון במועד אחר, רק לאחר השעה 18:00.
המבקשת מוסיפה כי בהתאם להחלטת בית המשפט, האב שוחח עם הקטין ביום חמישי וגם ביום שבת וסיפר לו שהוא עם חום ולא מרגיש טוב. לטענתה, היא לא מתעלמת מהחלטות בית המשפט, אך היא לא יכולה להגיע לדיון ולא רוצה לאבד את מקום עבודתה ועל כן מבקשת התחשבות.
עם כל הכבוד לטענות המבקשת, אין בהן כדי להצדיק את התנהלותה, את אי הגעתה לדיונים חרף החלטות בית המשפט, בוודאי כאשר עסקינן בהליך משמעותי ביותר שהתוצאה שלו, עד כה לכל הפחות, ובשל טענות קשות שהעלתה המבקשת כנגד המשיבים, הרחקת האב מבנו.
במצב דברים זה, בית המשפט לא יכול להיעתר לבקשת המבקשת ולאפשר לה לבחור את מועד הדיון, שעת הדיון וכיוצ”ב.
לאחר שנדרשתי לטענות המשיבים, וקראתי את החומר המצוי בפניי, כולל עיון בהחלטות אחרות שניתנו בין הצדדים בהליכים האחרים, אינני יכולה להותיר את הצו על כנו אולם.
מקריאה מהירה של החומר המצוי בפניי ומעיון בתיק בית המשפט, עולה כי אכן בין הצדדים מתנהלים הליכים מזה שנים בפני כב’ השופטת בן דב ג’וליאן. נכון לרגע זה, עומדים ותלויים חמישה הליכים פתוחים כאשר במקביל, עד היום נסגרו חמישה הליכים ביניהם שני הליכים בצו הגנה.
אכן הליכים מורכבים התנהלו ומתנהלים בין הצדדים במהלך השנים.
מעמדתה של האפוט’ לדין ניתן ללמוד רבות, וכך בתמצית:
התיק בעניינו של הקטין נסגר בפסק דין לאחר שהתנהל במשך תקופה ארוכה.
התלונות שהעלתה האם על פגיעה בקטין על ידי אחיו של האב, המשיב 2, נבדקו הן על ידי מכון סגול והן על ידי משטרת ישראל ולא נמצא בהן דבר.
לאחר כל זאת, ניתן פסק דין הקובע זמני שהות של האב עם הקטין גם כאשר הוא מצוי בבית הוריו, שם נוכח המשיב 2 ללא כל הגבלה.
המבקשת הציגה בפני המותב התורן, כב’ השופטת גרינוולד, חומרים שהתנהלו בשנים קודמות מבלי לקבל את הסכמתה ומבלי לברר על איזה חומרים מדובר, כאשר טענה כי הדברים ייאמרו מחוץ לפרוטוקול. מעיון בבקשה עולה כי המבקשת לא פרטה דבר אודות צו ההרחקה והאפו’ לדין מודאגת מאוד וזאת בלשון המעטה.
האפו’ לדין סבורה כי יש חשיבות גדולה ביותר לקיומו של ההליך בפני המותב המטפל בתיקים ולא בפני מותב תורן.
הבקשה מבוססת על טענות שכבר נבדקו לפני שנתיים שבזמנו אכן הביאו להפסקת המפגשים של האב עם הקטין והאפו’ לדין רואה בחומרה רבה את העובדה שהמבקשת עושה שימוש בחומרים מתחילת ההליך מבלי ליידע את בית המשפט (המותב התורן) כי מדובר בטענות שכבר נבדקו וכי מדובר בהליך שכבר התנהל.
יצוין כי עמדה זו של האפו’ לדין הוגשה בעת שהייתה בחו”ל, וזו ראתה לנכון לצרפה לתיק חרף היעדרותה מהארץ, ולפיכך, ברור כי בשל חשיבות הדברים שנאמרו בה, וכפי שניתן ללמוד מדבריה, אומרים המון.
מאחר והמבקשת לא ציינה בדיון במעמד צד אחד על מה מבססת בקשתה לצו הגנה ומשבחרה שלא להתייצב לדיון ולומר את דבריה באופן מלא, לא נותר לי כי אם להסתמך על מה שכבר קיים בתיק, על מה שנאמר על ידי המשיבים, ועל עמדת האפוט’ לדין.
בתיק הקשור, מצאתי כי ביום 8/3/24 ניתן “פסק דין והחלטה” על ידי המותב המטפל בתיק, אשר קבע אחריות הורית משותפת, שהיית הקטין אצל כל אחד מההורים, לרבות אצל המשיב 1 ללא כל הגבלה, תוך שצוין ברחל בתך הקטנה כי “תוסר ההגבלה על שהות הקטין עם דודו, אחי האב, מר XXX.”. הנה כי כן, טענות המבקשת, לכל הפחות לכאורה, כי אלה כאמור לא נשמעו במלואם בפניי, נטענו בעבר, התבררו והוחלט באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי אין בהן דבר, כך שאין כל עילה למתן הצו.
אם לא די בכך, בדיקת התיק מעלה דבר נוסף ואולי עוד חמור יותר, ביום 18/7/24, היום האחרון של שנת המשפט, התקיים דיון בנוכחות הצדדים ובנוכחות שתי עו”ס בפני המותב המטפל בתיק, כב’ השופטת בן דב ג’וליאן, וקריאה מעמיקה של כל הפרוטוקול לא מעלה כי נאמרה, ולו מילה אחת בקשר לפגיעה בקטין, ולא ניתן ואף לא רמז לכך. לא לגבי המשיב 1 – אביו של הקטין, ולא לגבי המשיב 2 – דודו של הקטין. לו היתה למבקשת טענה מסוג זה של חשש לפגיעה בקטין מכל מין וסוג שהוא, לרבות חשש לאי שמירה או הגנה עליו, שאין צורך לציין חשיבותה הרבה, נהיר כי המבקשת היתה מעלה אותה בדיון שהתקיים במעמד הצדדים, זמן כה קצר לפני הגשת הבקשה לצו ההגנה.
לאור כל האמור לעיל, קיים חשש כי אכן יש דבר בדברי ב”כ המשיבים בקשר לבחירתה של המבקשת להגיש את הבקשה, נשוא החלטה זו, דווקא בפגרה ודווקא בפני מותב תורן שאינו מכיר את התיק. את זה, ככל שאכן כך הדבר, יש לעקור מן השורש.
בשל כל המפורט לעיל, הריני מורה על ביטול הצו וסגירת התיק.
ועתה לעניין ההוצאות, כאמור בתקנות החדשות, כל דחייה של בקשה מחייבת חיוב בהוצאות, קל וחומר במקרה דנן.
נוכח אמירתו הכנה של ב”כ המשיבים, כי לפנים משורת הדין ועל מנת להתחשב במשיבים, גבה שכ”ט בסך 6000 ₪ בלבד, הריני מורה על חיוב המבקשת בסך זה לטובת המשיבים.
נוכח התנהלותה של המבקשת, כמפורט מעלה, בדגש על עשיית דין עצמי והפרת החלטות שיפוטיות, הריני מורה על חיובה גם בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 4,000 ₪.
לבקשת ב”כ המשיבים, לפרסום פסק הדין, מעבירה לתגובת המבקשת שתוגש בתוך 10 ימים כאשר ימי הפגרה במניין הימים.
המזכירות תמציא פסק דין זה למבקשת.
<#5#>
ניתן והודע היום ז’ אב תשפ”ד, 11/08/2024 במעמד הנוכחים.
שירלי שי, שופטת
הוקלד על ידי אושרת הובר
