לפני
כבוד השופטת ליאת דהן חיון
תובעת
נגד
נתבעים
1. המנוחה
2. האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון משרדי ממשלה 570000605
4
החלטה
עניינה של החלטתי בקשה לקיום דיון קדם משפט בדרך של היוועדות חזותית.
רקע ;
הנתבעים 3 ו- 4 , אחים ביולוגים; התובעת והנתבעת 5 אחיות ביולוגיות, בנותיה של המנוחה*** (להלן:”המנוחה”) אשר הלכה לבית עולמה ביום 0.1.23. אבי הנתבעים 3 ו-4, מר *** ז”להיה בעלה של המנוחה.
בעניינם של הצדדים מונחים לפניי ההליכים כדלקמן:
בקשה לקיום צוואה אותה הגישה התובעת (להלן:”התובעת”), הזוכה היחידה על פי הצוואה (ת”ע 9193-02-23 ).
התנגדות לקיום צוואה אותה הגישו הנתבעים (להלן:”המתנגדים”) (ת”ע 9388-02-23).
בקשה למתן צו ירושה אותה הגישה הנתבעת 3 (ת”ע 9454-02-23).
תביעה כספית, אותה הגיש הנתבע מס’ 4 כנגד התובעת (תמ”ש 39287-05-23).
לב המחלוקת הנטושה בין הצדדים הינה בשאלת תוקפה של הצוואה אותה ערכה המנוחה ביום 3.11.14 בהתאם לה, ציוותה את כלל עיזבונה לתובעת. בקצרה יצויין כי לטענות המתנגדים, הצוואה משוללת כל היגיון לאור הסתלקותם מעיזבון אביהם המנוח לטובת המנוחה, ומכאן שהצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת .
הליכים והחלטות בהליך:
ראשיתם של ההליכים בחודש 02/23 עם הגשת ההתנגדות לקיום הצוואה. ביום 10.1.24 התקיים לפניי קדם משפט ראשון בנוכחות התובעת וב”כ הצדדים. עובר למועד הדיון, עתרו המתנגדים לקיומו בהיוועדות חזותית. הבקשה נדחתה כאמור בהחלטה מיום 5.12.23 תוך שהתרתי כי קדם המשפט יתקיים שלא בנוכחות הצדדים, ואלה יהיו זמינים טלפונית במידת הצורך. יום לפני הדיון הוגשה בקשה נוספת מטעם ב”כ המתנגדים מסגרתה עתר שוב לקיום הדיון בהיוועדות חזותית, וזאת ביחס להתייצבותו הוא. הבקשה נדחתה כאמור בהחלטה מיום 9.1.24.
ב”כ המתנגדים איחר לדיון שנקבע והתייצב באיחור של כ- 30 דקות. זאת ועוד, לדיון הופיע עו”ד *** חרף העובדה שידע כי בית המשפט מנוע מלשמוע תיקים בהם מייצג. בשל כך, ובהסכמת ב”כ התובעת התקיים דיון בלתי פורמאלי, לאחריו ביקש ב”כ המתנגדים להודיע עמדתם להמשך ניהול ההליך, ולבקשתו ניתנה ארכה בת 7 ימים לעשות כן.
ביום 17.1.24 הודיעו המתנגדים כי הם מבקשים לקיים דיון נוסף בהיוועדות חזותית עובר למתן עמדתם להמשך ניהול ההליך.
ביום 21.1.24 ולאחר שהוגשה תגובת התובעת, ניתנה החלטתי מסגרתה קבעתי כדלקמן:”ההתנגדות שהוגשה עניינה מכתב מיום 17.1.23 הממוען לרשמת הירושה. עיון בה מלמד שאין המדובר בהתנגדות על פי דין באופן בו טענות הצדדים אינן מפורטות כלל ועיקר, ואל צורף לה כל תצהיר . עובדה זו מקבלת משנה תוקף מקום בו המתנגדים אינם מתגוררים בארץ מזה שנים רבות. מכאן; לצורך המשך בירור ההליכים לפניי, כלל המתנגדים יגישו תצהיר ערוך ומאומת כדין ע”י הקונסול מסגרתו יפרטו באופן מדויק את טענותיהם העובדתיות, כמו גם יצרפו מסמכים המלמדים ולו לכאורה שהמנוחה לא היתה כשירה לחתום על הצוואה , כפי שטענו”.
ביום 6.2.24 הודיעו המתנגדים על הגשת התצהירים. עיון בהם העלה שאלה אינם בהתאם להוראות החלטתי. מכאן, ניתנה החלטה נוספת וזאת ביום 7.2.24 מסגרתה קבעתי כי “על המתנגדים להגיש תצהירים מסגרתם לפרט ברחל בתך הקטנה את הבסיס העובדתי העומד בטיעוניהם ביחס לעילות ההתנגדות במלואן. התצהיר לפניי אינו בהתאם להחלטה ואין בו ולו ראשית ראיה עובדתית נטענות לטענות”.
ביום 6.2.24 הוגש לתיק תצהיר מאומת שנחתם ע”י המתנגד 3 בלבד; ביום 7.2.24 ניתנה החלטה מסגרתה קבעתי כי התצהיר אינו בהתאם להוראות החלטתי ויש להגיש תצהיר מפורט הכולל את עילות ההתנגדות במלואן. ביום 14.2.24 ו- 25.2.24 ניתנו החלטות נוספת מסגרתן הוריתי למתנגדים להגיש תצהירים בהתאם להחלטות וזאת תוך 10 ימים, שאם לא כן יחשבו כמי שחזרו בהם מהתנגדותם.
ביום 6.3.24, ולבקשת המתנגדים ניתנה להם ארכה בת 7 ימים לקיום הוראות ההחלטה; ביום 14.3.24 הודיעו המתנגדים שבשלב זה אין באפשרותם להוסיף על האמור בתצהירו של המתנגד 3, תוך שהתצהיר צורף בשנית.
לאור עמדתם המתנגדים, עתרה התובעת למחיקת ההתנגדות. לאחר שנתקבלה תשובת המתנגדים ניתנה ביום 27.6.24 החלטתי מסגרתה נקבע קדם משפט נוסף ליום 16.12.24. בהחלטה נקבע במפורש שהדיון יתקיים בנוכחות הצדדים, וזאת לאחר שמצאתי כי זו הכרחית.
הבקשה לפניי:
ביום 7.10.24 הגישו המתנגדים בקשה נוספת לקיום הדיון בהיוועדות חזותית, ולחילופין להורות על דחייתו וזאת לאור המצב הביטחוני וביטולי הטיסות, שלא יאפשרו את הגעתם. עוד פירטו בבקשה מאוחרת כי המתנגד 3 חלה במחלה ממארת והוא מאושפז בבי”ח בפלורידה, והמתנגד 4 עתיד לסעוד אותו ולשהות עמו . כך גם המתנגדת שהינה אישה מבוגרת תתקשה להגיע בטיסה כה ארוכה.
בתגובה, טענה התובעת שהיא עומדת על קיומו של הדיון במועד הקבוע ובנוכחות המתנגדים, תוך שהביעה את מורת רוחה מהתעלמות המתנגדים מהחלטות בית המשפט. עוד הלינה על התנהלות המתנגדים אשר יש בה בכדי להביא להימשכות ההליכים. בנוסף, גרסה שאין כל מניעה ממשית להגיע ארצה שכן מרבית הטיסות יוצאות כסדרן. ועוד, לדבריה; המתנגדים יזמו את ההליך חרף מגוריהם מחוץ למדינה, עת ידוע להם שיתנהל בארץ. אשר על כן היה עליהם להיערך בהתאם, וככל שאינם יכולים לעמוד בהוראות הדין, שימחקו תביעתם. לעניין הטענה בדבר מצבו הרפואי של המתנגד 3 גרסה כי צורף רק מסמך רפואי בודד שאינו מעיד על מצב רפואי דחוף. כך גם למתנגד שלושה ילדים אשר ידאגו לו בעת הצורך. לעניין היעדרות המתנגדת גרסה שזו לא ביקרה משך שנים ארוכות בארץ, לא הגיעה להלוויה ולשבעה של המנוחה, ומכאן שטענותיה חסרות בסיס.
דיון והכרעה:
תקנה 23 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ”א- 2020 (להלן: “תקנות משפחה”) קובעת שעל בעל הדין חלה חובת ההתייצבות לדיונים בבית המשפט לענייני משפחה, זו ברירית המחדל. לצד זאת, הוראת תקנה 61 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018 (להלן: “התקנות”) מאפשרת קיום ישיבת קדם משפט בדרך של היוועדות חזותית בהתקיים התנאים הקבועים בתקנה 72 לתקנות, שעיקרם, הגעתו של העד לבית המשפט תקשה עליו מאוד והוא נתן את הסכמתו למתן עדות בדרך זו; עדותו של העד חיונית לשאלות השנויות במחלוקת; אין מניעה מבחינת מדינת החוץ לשמיעת עדות בדרך זו בתחומה.
אמנם, תקנה 61 (ג) מתייחסת לקיומו של קדם משפט באמצעות היוועדות חזותית בעוד תקנה 72 מתייחסת לגביית עדות בדרך של היוועדות חזותית, אך סבורני כי ניתן להקיש מהוראת התקנות גם לקיומו של דיון; בבסיס התקנות עומדת המגמה להקל על ניהול ההליך ולאפשר גמישות ויעילות שיקלו על הצורך בהגעת בעלי הדין בעת הצורך תוך חיסכון זמן יקר, בפרט מקום בו ההתפתחות הטכנולוגית במהלך השנים מאפשרת לתת תמונה ברורה פחות או יותר (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים (2021) פרק י: קדם המשפט עדות בהיוועדות חזותית – עמ’ 368-365).
עם זאת, בבואו של בית המשפט לבחון את המקרה, ישקול את כל השיקולים הרלבנטיים לרבות באם מדובר בבקשה מוצדקת, תוך בחינת עיקרון העל, ניהול הליך יעיל וצודק, כמפורט בתקנות 1-3 לתקנות. בעניינו, לא התרשמתי שקיימת מניעה של ממש מצד המתנגדים להתייצב לדיון, ובעיקר שלא ניתן יהיה לקדם את ההליך באופן משמעותי, ואף הפוך מכך.
כמפורט לעיל, מראשית ההליך, המתנגדים אינם פועלים בהתאם להחלטת בית המשפט, ועל אף שחלפו כמעט שנתיים למן המועד בו החלו ההליכים, לא הונחה לפניי התנגדות מפורטת ומנומקת, ממנה ניתן ללמוד על טענות המתנגדים. מבלי לקבוע מסמרות או שיהיה בכך בכדי ללמד על תוצאות ההליך לגופו, עיון בתצהיר הבודד שהוגש מלמד שהמדובר במסקנה נסיבתית תוך שלא עלה בידי המתנגדים להצביע ולו על מסכת עובדתית נטענת. כך גם במסגרת התצהיר לא נטענה כל טענה בדבר כשרותה של המנוחה לצוות, מצבה הבריאותי, תיאור עובדתי אשר יש בו ללמד לכאורה על השפעה בלתי הוגנת, טענת זיוף, או כל טענה אחרת לעניין תוקפה של הצוואה. אכן, בעת הגשת התנגדות, במקרים רבים אין בידי המתנגד את כלל המסמכים הרלוונטיים לתמוך טענותיו. ואולם, אין בכך בכדי לאיין את החובה להציג תשתית עובדתית נטענת, שככל ותוכח במסגרת שמיעת הראיות, יהיה בה בכדי להביא לביטול הצוואה.
ודוק; חרף העובדה שההתנגדות הראשונית שהוגשה הייתה באמצעות מכתב לרשמת הירושה, נעדר כל תצהיר או פירוט מינימלי, ניתנה למתנגדים הזדמנות לתקן את התנגדותם (ראה בין היתר החלטתי הראשונה לעניין זה מיום 21.1.24). ככל וסברו המתנגדים שלצורך הנחת תשתית עובדתית נטענת, נדרשים הם למסמכים מכל גורם, חזקה עליהם שהיו מגישים בקשה בהתאם. אציין, כי במסגרת הדיון שהתקיים 10.1.24, קושי זה הובא לידיעת המתנגדים באמצעות ב”כ, לרבות הצורך בהגשת בקשה לקבלת צווים, וחרף זאת, בקשה רלוונטית וצריכה, לא הוגשה עד ליום זה.
ובנוסף לכך אלה, ומבלי לפגוע בהם; לא אחת נקבע שגם בקשה לקיום דיון בהיוועדות חזותית כפופה לעקרון תום הלב (ראה רמ”ש 1101-06-22 א.מ.ה נ’ ש.ם (פורסם בנבו, 2.6.2022)). בעניינו, ובמלוא הזהירות המתבקשת, התרשמתי שאין כך פני הדברים. זולת מחדלי המתנגדים כמפורט, עוד ביום 27.6.24 נתנה החלטתי מסגרתה נקבע מועד הדיון כמו גם הובהר באופן מפורש שהבקשה לקיום הדיון בהיוועדות חזותית, נדחית. וכך נקבע; ” כאמור בהחלטה קודמת, הבקשה לקיום דיון בהיוועדות חזותית , נדחית. לאחר שהתקיים קדם משפט שלא בנוכחות הצדדים, ולאחר שנתתי דעתי לטענות ההדדיות, מצאתי שקיימת חשיבות לקיום הדיון במעמד הצדדים, שלא ניתן להשיגה בהיעדרם. על בעלי הדין להתייצב לדיון”.
כבר החלטתי עמדתי על הצורך והנחיצות בקיום הדיון במעמד הצדדים, כמו גם על הקושי לנהלו באופן של “שלט רחוק”. בהתאם לכך, שומה על המתנגדים שיערכו בהתאם, ובכלל זה יפעלו לרכוש כרטיסי טיסה למועד הדיון שנקבע, בפרט מקום בו זה נקבע בחלוף חצי שנה למן המועד בו ניתנה ההחלטה.
מהבקשה שהוגשה לא מצאתי שעלה בידי המתנגדים להציג “קושי מהותי” להתייצב לדיון, כקבוע בתקנות, לבטח לא כזה המעוגן באסמכתאות. אכן, בשנה האחרונה למרבה הצער, השגרה הביטחונית במדינה מאתגרת. ואולם, ברובו המוחלט של הזמן השמים פתוחים והטיסות לישראל וממנה מתקיימות כסדרן. מכאן, מקום בו ניתן למתנגדים פרק זמן ראוי להתארגן ולרכוש כרטיס טיסה, היה עליהם לעשות כן.
מכל האמור לעיל, מקום בו החובה להתייצב לדיון בבית המשפט לענייני משפחה קבועה בדין, ועת לא עלה בידי המתנגדים לשכנע שקיימת מניעה ממשית מצדם לעשות כן; ולאחר שהתרשמתי כי התייצבות המתנגדים נחוצה לקידום ההליך באופן משמעותי ובכלל זה לסייע בידי הצדדים לגבש הסכמות, ולמצער לצמצם פלותגתאות ולגבש מתווה דיוני, הבקשה נדחית.
ומבלי לפגוע באמור לעיל; במסגרת הבקשה טענו המתנגדים למצב רפואי מיוחד של המתנגד 3 ושזה נמצא באשפוז עד למועד לא ידוע. לבקשה צורף אישור רפואי בודד, ערוך בשפה האנגלית ללא תרגום, נושא תאריך 14.10.24, ודומה שאינו נושא כל חותמת. נוכח הטענה, אהיה נכונה לדון בבקשה לפטור את המתנגד 3 מלהתייצב לדיון הקבוע, ובלבד שיוגשו אישורים רפואיים קריאים, בליווי תירגום וכשהם נושאי חותמת של המוסד הרפואי. על מנת לשמור על פרטיותו של המתנגד 3, אני מתירה כי בשלב זה המסמכים יסרקו לתיק לעיון בית המשפט בלבד.
בסייפא להחלטתי אציין שטוב יעשו המתנגדים באם ידרשו שוב לעילות ההתנגדות, ובמידת הצורך יעתרו וידרשו למסמכים רלוונטים עובר למועד הדיון הקבוע.
לאור דחיית הבקשה, אני מחייבת את המתנגדים בהוצאות לטובת התובעת בסך של 2,000 ₪. אלה ישולמו תוך 21 ימים שאם לא כן תוכל לפעול לגבייתם בלשכת ההוצל”פ.
המזכירות תמציא לצדדים.
ההחלטה מותרת בפרסום בכפוף לתיקוני הגהה ובהשמטת כל פרט מזהה.
ניתנה היום, ד’ חשוון תשפ”ה, 05 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
ניתנה היום, ד’ חשוון תשפ”ה, 05 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
חתימה
