לפני
כבוד השופטת מירה רום פלאי
תובעת
מ’ ד’ ח’
נגד
נתבע
א’ ח’
פסק דין
1. ענין מזונותיהם של ארבעת ילדיהם הקטינים של הצדדים בפני: מ’ – ילידת 19.11.2015 ס’ – יליד 22.04.2018 ;מ’ – ילידת 01.09.2020 וה’- ילידת 22.01.2022 (להלן: הקטינים”).
2. בתאריך 18.09.24 נקבע כי הנתבע ישלם עבור מזונות הקטינים סך של 1000 ₪ עבור כל אחד מהם ובסך הכל 4000 ₪ עבור ארבעתם. זאת לאחר שהנתבע השיב לבקשה למזונות זמניים רק ביום 29.01.24, מבלי שהגיש כתב הגנה.
3. ביום 14.01.24 התקיים קדם משפט במעמד הצדדים, בו נטען על ידי הנתבע כי הוא שהה במעצר בית מזה כשנה וחודשיים, ולבקשתו ניתנה ארכה להגשת כתב הגנה עד ליום 01.02.24. חרף האמור, כתב הגנה הוגש אך ורק ביום 13.03.2024, זאת לאחר שקבל
הזדמנות נוספת להגשת כתב הגנה עד ליום 12.03.2024.
רקע וטענות הצדדים
6. הצדדים נישאו זל”ז כדמו”י ביום 03.03.2019, לאחר שחיו יחדיו ארבע שנים קודם לכן. ילדיהם הבוגרים נולדו לפני נישואיהם וילדיהם הצעירים לאחר נישואיהם. בכל מקרה ארבעת הילדים נולדו בין השנים 2015 ל- 2022.
7. כפי שפורט על ידי התובעת, לטענתה הנתבע נהג באלימות נפשית, מילולית, כלכלית, פיזית ומינית קשה כנגדה, כאשר האלימות נעשתה לעתים לעיני הקטינים ואף כלפי הקטינים עצמם. נפתחו לאב מספר תיקים פליליים והוגש נגדו כתב אישום בגין אלימות כלפי הקטין ס’, כלפי התובעת וכלפי אמה. האב הורחק עד תום ההליכים ושהה במעצר בית תקופות ארוכות. לטענתו, הוא יתחיל לרצות עבודות שירות השנה למשך תשעה חודשים בגין הרשעה בעבירות אלה.
8. לטענת התובעת היא קורסת תחת עול ההוצאות שלה ושל הקטינים, היא אינה עובדת מספר שנים לנוכח דרישות הנתבע, ובשנים האחרונות מאז שנפרדו היא מתקשה לעבוד בעבודה מסודרת תחת נטל הטיפול בארבעת הקטינים ועל כן, היא נתמכת על ידי אימה. הנתבע לטענתה עבד בהפעלת סירות שייט לתיירים והשתכר בסך של כ-17,000 ₪ בחודש בממוצע וזהו פוטנציאל השתכרותו. הוא התגורר אצל אמו ללא הוצאות כלל. בדיון האחרון טען הנתבע כי הוא חי ברחוב ואין לו כתובת קבועה.
9. התובעת העמידה את צרכיהם של כל אחד מהקטינים על סך של 1,950 ₪ בחודש ובסה”כ 7,800 ₪ עבור ארבעת הקטינים יחד, וכן את הוצאות אחזקת מדור בסך 2,420 ₪ בחודש, שכן היא מתגוררת בדירת אימה ואינה משלמת שכירות. לפיכך מבקשת היא לחייב את האב לשלם עבור אחזקת מדור סך של 1,452 ₪ לחודש, וכן במחצית מהוצאות החינוך והוצאות רפואה חריגות של הקטינים. הכל, ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ביום 28.02.23.
10. הנתבע דוחה את טענות התובעת, לרבות בעניין האלימות הנטענת, על אף שכאמור הורשע בגינן, ואף עומד לרצות עבודות שירות בגינן. הנתבע אף דוחה את הסכומים המבוקשים, בטענה כי הם מופרכים, אינם מוכחים ו/או נחוצים ו/או מדיני צדקה. לטענתו הוא חסר כל הכנסה ונעדר יכולת השתכרות, ואינו מסוגל לתפקד ולעבוד בשל מצבו הנפשי הקשה.
11. בכתב ההגנה טען הנתבע כי אין לו הכנסה מכל מקור ואף לא פוטנציאל הכנסה במצבו הנוכחי. לטענתו הוצאותיו האישיות כבר חורגות מהכנסתו והוא נאלץ להיתמך באנשים שעוזרים לו להתקיים, לרבות משפחה וחברים. בנוסף טוען לחובות בסך של למעלה מ-100,000 ₪.
12. בדיון שהתקיים ביום 18.09.2024 העיד הנתבע:
“לשאלת בית המשפט אך הגעתי לפה, באוטו שקניתי. אני משלם דלק מעבודות שאני עושה פה ושם, נסיעות שמישהו מבקש ממני לקחת אותו לxxxx או למקומות אחרי.
לשאלת בית המשפט יוצא לי להשתכר 100 ₪ ביום, 50 ₪, 200 ₪.
אני צריך כסף לסיגריות, מעשן קופסא וחצי ליום בערך.אני מעשן מרלבורו שעולה 39.40 ₪ כלומר אני מבזבז 60 ₪ ביום עבור סיגריות חוץ משבת.
אין לי בעיה לתת לילדים, את החיים שלי אני אתן, אני לא אתן…
לשאלת בית המשפט אני מסכים לשלם לילדים בתנאי…. אני לא מעשן סמים. אני לא מוכן לממן סמים. אין לי בעיה לשלם ישירות לאן שצריך לשלם עבור הילדים.
בנוסף אני מתחיל עבודות שירות למשך 9 חודשים, כך שאין לי עבודה ואני עובד רק בדבר הזה.
על מה שדיבר ב”כ התובעת, מבחינה כספית אני מוכן לתת ספציפית לילדים, שלא יעבור דרכה, למסגרות, למה שצריך, לא לה.
………
לשאלת בית המשפט אם הייתי יכול לשלם, אני אומרת שספציפית נכון לעכשיו אין לי. אין לי בעיה לתת להם ברגע שהם יהיו איתי, לא ברגע שהם בהרחקה. אני מגיע מאיימים עלי שיזמינו משטרה”.
13. בכתב ההגנה נטען כי התובעת היא זו שמנעה ממנו לראות את ילדיו בתירוצים שונים. וכי הוא מבקש לחייבו בסכום מזונות מינימלי ביותר, באופן ריאלי ומותאם ליכולתו הכלכלית ולצרכי הקטינים בפועל.
דיון והכרעה
15. בתסקיר שהוגש בתיק אפוטרופסות בלעדית מיום 16.07.23 נמצא כי הנתבע מסרב לשתף פעולה ולחתום על מסמכים לצורך מתן מענה טיפולי וחינוכי לילדים, ולפיכך הומלץ בין היתר על מתן סמכויות בלעדיות לתובעת בענייני חינוך ובריאות של הקטינים, אחריות הורית בלעדית לאם עד שהנתבע ימצה את ההליכים המשפטיים כנגדו, וכן זמני שהות פעם בשבוע למשך שעתיים במקום מפגש שיסוכם בין ההורים.
16. ביום 06.08.23 ניתן פסק דין בהעדר הגנה, ולפיו ניתן תוקף של פסק דין להמלצות התסקיר, הן בנוגע לסמכויות האפוטרופסות והן בנוגע לזמני השהות והמלצות הטיפוליות.
17. מהתצהירים שהגישו הצדדים בהתאם להחלטת בית המשפט, עולה כי שני הצדדים אינם עובדים. התובעת הצהירה כי אינה עובדת מזה כשמונה שנים ואין לה כל הכנסה למעט קצבת ילדים מהביטוח הלאומי בסך של כ-600 ₪ לחודש. גם הנתבע הצהיר כי אין לו כל הכנסות, ואינו מקבל שום קצבה גמלה או מקור הכנסה אחר, אלא שאין מחלוקת כי התובעת היא זו שמגדלת את הקטינם, מטפלת בהם ודואגת לכל צרכיהם.
18. הנתבע הודה כי הוא ראה את הקטינים פעמים בודדות, אולם הוא מאשים בכך את התובעת שלטענתו גורמת לניכור הורי של הקטינים כלפיו. בכתב ההגנה הצהיר הנתבע כי בכוונתו להגיש תביעה בעניין זמני השהות שנשללו ממנו בהליכים קודמים, אולם כאמור, עד היום לא טרח לעשות דבר בענין.
19. בנסיבות אלה, אין מחלוקת כי הנתבע אינו שותף לגידול הקטינים, אינו לוקח חלק בפרנסתם ואינו דואג לצרכיהם.
20. לעומת זאת, בין אם הנתבע עובד כפי שהעיד, בין אם הנתבע לא עובד כפי שהצהיר בכתב ההגנה, ובין אם הנתבע שהה במעצר בית או ירצה עבודות שירות, הוא בהחלט דואג לצרכיו. כפי שהעיד, הנתבע רכש לעצמו רכב, הוא מעשן סיגריות בסך של 60 ₪ ביום. ככל הנראה הוא גם אוכל, שותה, ומוציא הוצאות שונות עבור עצמו.
21. על אף שמדובר במזונות פחות ממינימליים לתובעת שמגדלת ארבעה קטינים לגמרי לבדה, בתחילת הדיון האחרון הציע ב”כ התובעת כי היא תסכים להסתפק במזונות שנקבעו כמזונות זמניים וזאת על מנת לסיים את ההליך בבית המשפט.
22. הנתבע כאמור, סרב להצעה, ועל אף שהצהיר כי הוא מוכן לשלם לילדים שלו כל מה שצריך הוא לא מוכן לשלם עבורם לידי התובעת.
23. בנסיבות המתוארות לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי הימשכות ההליכים לא תביא לבירור מצבו הכלכלי של הנתבע, שכן, הנתבע חי את חייו, בחוסר שקיפות. הוא אינו משתף פעולה עם המסגרות החברתיות שנועדו לסייע למשפחה, ואף אינו מקיים החלטות בית משפט.
24. ההליכים המשפטיים בין הצדדים ממומנים על ידי מדינת ישראל, ואין לאפשר המשך מימון הליכים אלה באמצעות כספי ציבור, עבור מי שאינו מציית לכללים חברתיים בסיסיים אינו מקיים החלטות בית משפט, ומתחמק מכל אחריות, אפילו כלפי ארבעת ילדיו הקטינים.
25. בנסיבות אלה, אני מורה כי התובע ישלם לנתבעת עבור מזונות כל אחד מהקטינים סך של 1,000 ₪ מדי חודש, סכום זה כולל השתתפות בהוצאות אחזקת מדור, ובסה”כ יעביר לידי האם סך חודשי של 4,000 ₪ עבור ארבעת הקטינים יחד (להלן: “דמי המזונות “).
ככל והאם תעבור להתגורר בדירה נפרדת עם הקטינים, האב ישתתף בחלקה בהוצאות מדור בשיעור של 50% מדמי המדור החודשיים, שלא יעלו על סך של 5,000 ₪ בחודש, בכפוף להצגת הסכם תקף.
26. הנתבע ישלם מחצית מהוצאות החינוך של הקטינים הנדרשים על ידי המסגרות החינוכיות בהן הם לומדים וילמדו.
כמו כן ישלם מחצית מהוצאות רפואה חריגות שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי הציבורי, בכפוף להצגת קבלות. במקרה של מחלוקת בדבר נחיצות ההוצאה, יכריע בכך הגורם הרפואי המטפל.
27. דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע היום, ויתעדכן מדי שלושה חודשים, ללא תשלום הפרשים למפרע.
קצבת ילדים וכל קצבה אחרת מהמוסד לביטוח לאומי ישולמו לידי האם ויתווספו לדמי המזונות.
28. סכום שלא שולם במועדו יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין ממועד החיוב ועד התשלום בפועל.
29. דמי המזונות ישולמו עד הגיעו של כל קטין לגיל 18, או עד סיום לימודיהם התיכוניים, על פי המאוחר ביניהם (להלן- מועד הבגירות). ממועד הבגירות ועד תום שירות חובה (צבאי או לאומי), ישלם האב לאם שליש מדמי המזונות ששילם עד למועד הבגירות.
30. משתם ההליך, התיק ייסגר.
31. פסק הדין מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, כ”א אלול תשפ”ד, 24 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.
