לפני
כבוד השופטת, סגנית הנשיא חגית מטלין
מבקשת
מ.ס.
ע”י ב”כ עו”ד מיכל סגור
נגד
משיב
ט.ס.
ע”י ב”כ עו”ד דניאל הומיונפר
החלטה
לפני בקשה למזונות זמניים עבור הקטין יליד 2021 (בן 3 שנים), אשר הוגשה ע”י המבקשת (להלן: “המבקשת” או “האם”) כנגד המשיב (להלן: “המשיב” או “האב”).
יצוין כי ביום 2.2.23 הוכר הקטין נשוא בקשה זו כקטין נזקק בבית המשפט לנוער בתיק תנ”ז 7796-01-22 וביום 10.2.22 הוצא צו חירום בעניינו והוא הוצא מביתו ונקלט ב’בית ****’ ולאחר מכן הועבר למשפחת אומנה.
בהחלטה מיום 7.7.24 (בבקשה שהוגשה ע”י עו”ס לחוק נוער, בהסכמת ההורים והאפוטרופא לדין בתנ”ז 15669-07-24) הורה בית המשפט על שינוי צו ההוצאה ממשמורת לצו השגחה בקהילה והחזרתו של הקטין לבית האם החל מחודש 08/24.
הסדרי שהות:
הקטין כאמור הושב לבית אימו בחודש 08/24. עד אותה עת, הסדרי השהות בין האב לבין הקטין היו אחת לשבוע ביום שישי למשך מספר שעות, והסדרי השהות עם האם היו בכל יום שלישי מתום המסגרת החינוכית ועד יום חמישי עת השיבה אותו האם ישירות למסגרת החינוכית.
ביום 9.7.24 הגישה העו”ס לחוק נוער במסגרת תביעת משמורת והסדרי שהות שהגישה האם (בתיק 24478-01-23) את המלצות הוועדה שנערכה בעניין הקטין במחלקת הרווחה ביום 26.6.24, לפיהן, בין היתר, זמני השהות של האב עם הקטין ימשיכו במתכונת הנוכחית ובהתאם לשיקולי גורמי הטיפול. ההמלצות קיבלו תוקף של החלטה עוד באותו היום.
לטענת האם, האב הודיע לרווחה כי אינו מעוניין לפגוש את הקטין ובשלב זה לא מתקיימים ביניהם זמני שהות (ראה: דו”ח סוציאלי – נספח 8 לבקשה למזונות זמניים).
לטענת האב, מעוניין להיפגש עם הקטין במרכז קשר או באמצעות צד ג’, ומסרב בכל תוקף לקשר מכל סוג שהוא עם האם (ראה: סעיף 26 לתגובת המשיב לבקשה למזונות זמניים מיום 23.9.24).
בעדכון שהגישה האפוטרופא לדין ביום 1.10.24 (בתיק 24478-01-23) ציינה כי נמסר לה ע”י האם כי מאז שהקטין חזר לביתה, האב לא פגש אותו והחליט שאינו מוכן לקחת אותו, אלא להיפגש איתו במרכז קשר בלבד. עוד ציינה כי האם אמרה לה שהאב כועס עליה מאחר ותבעה אותו למזונות הקטין.
לאור האמור, בשלב זה לא מתקיימים הסדרי שהות בין האב לבין הקטין והוא מבקש כאמור כי אלו יתקיימו רק במרכז קשר או באמצעות צד ג’.
הכנסות הצדדים:
הכנסות האם:
לטענת המבקשת, עובדת בחברת “****” כ-**** ומשתכרת סכום של כ- 4,866 ₪ בחודש בממוצע, וכן מקבלת קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי על סך של 4,291 ₪ בחודש.
מעיון בתלושי שכר שצירפה התובעת לבקשה לחודשים 02/23 עד 04/24 (בחודשים 11/23 – 12/23 הייתה בחל”ת) עולה כי היא משתכרת 5,159 ש”ח נטו לחודש לאחר ניכויי חובה בלבד.
סך הכנסות האם מעבודתה ומקצבת נכות הינם 9,450 ₪ לחודש.
ביום 1.10.24 צירפה המבקשת אישור לפיו פוטרה מעבודתה בחברת “******” וכי עבודתה בה הופסקה החל מיום 30.9.24.
מעיון בדפי החשבון שצירפה המבקשת ביום 29.9.24 עולה כי בחודשים 06/24-08/24 הופקדו לחשבונה בבנק בכל 28 לחודש קצבת נכות בסך של 4,291 ₪ וכן סכום של 1,771 ₪ מביטוח לאומי.
בתגובה מיום 30.9.24 ציינה המבקשת כי הסכום אותו מקבלת בכל 28 לחודש מביטוח לאומי בסך 1,771 ₪ הינו קצבה עבור בנה הנוסף (קטין). לעניין זה הוסיפה כי החל מחודש 09/24 אינה זכאית לקצבה זו שכן תביעתה לגמלת נכות עבור הקטין נדחתה (ראה: נספח 2 לתגובה).
לטענת המשיב, שכרה של המבקשת אינו משקף את כושר השתכרותה וזאת משום שמועסקת על בסיס שעתי ומספר ימי עבודתה נעים בין יום אחד ל-15 ימים, ואילו הייתה ממצה את מלוא ימי העבודה בחודש, שכרה היה עומד על סך של כ- 15,000 ₪ ברוטו לחודש.
עוד טוען כי גם כשהקטין לא היה בחזקתה, לא מיצתה את כושר השתכרותה.
בנוסף לכך, טען המשיב כי המבקשת מסתירה את הכנסותיה הנוספות הלא מוצהרות מניקיון בתים, שירותי בייביסיטר וכדומה.
בתצהיר מיום 30.9.24 ציינה המבקשת כי אינה עובדת בעבודות נוספות/מזדמנות.
הכנסות האב:
לטענת המשיב, ביום 1.9.24 נאלץ לסגור את עסקו בענף ****, לאחר שחווה תקופה קשה בקורונה, ממנה לא התאושש, וכיום הינו שכיר. עוד טען כי עומדות כנגדו תביעות כספיות, המעמידות אותו בפני הליך של פשיטת רגל, אך הוא עושה מאמצים לשלם את חובותיו.
בתצהיר המשיב מיום 1.10.24 ציין כי הכנסתו בשנת 2024 עמדה על סך של 28,000 ₪ לפני הוצאות ותשלומי חובות.
מעיון בדו”ח רווח והפסד לשנת 2023 שצירף המשיב לתגובה עולה כי השתכרותו לחודשים 01/2023 – 12/2023 הינה 27,602 ₪ נטו לחודש.
לטענת המבקשת, המשיב עצמאי בתחום ה-**** ובתקופה שהיו יחד הכנסתו עמדה על סך של כ- 20,000 נטו בחודש, אולם כיום אין למבקשת מידע על הכנסותיו.
מעיון בדפי החשבון שצירף המשיב ביום 29.9.24 עולה כי קיים עיקול על חשבון הבנק שלו וכי נגבים מחשבונו חיובים מטעם המוסד לביטוח לאומי.
בתצהיר המשיב מיום 1.10.24 ציין כי הכנסתו כשכיר בהתאם לחוזה העסקתו כיום הינה 10,000 ₪ נטו לחודש, אך לא צירף תלוש שכר לחודש 09/24 מאחר ולטענתו הוא יינתן לו רק ביום 15.10.24.
מדף ריכוז יתרות שצירף המשיב לתגובה עולה כי קיימת יתרת זכות בחשבונו בסכום של 3,593 ₪.
לטענת המבקשת, מתגוררת בדירה שכורה בת 4 חדרים ב-***** (עם הקטין נשוא בקשה זו ועם קטין נוסף) ומשלמת בגינה דמי שכירות על סך 5,000 ₪ לחודש (צורף לבקשה הסכם שכירות –נספח 9).
לטענת המשיב, הדירה ששוכרת המבקשת מושכרת בשכירות-משנה על ידה, לידי דיירת נוספת בסכום של 2,300 ₪ לחודש.
בתצהיר המבקשת מיום 29.9.24 ציינה כי משכירה חדר אחד בשכירות-משנה שמסתיימת בחודש 03/25 ודמי השכירות בגינה הינם 2,000 ₪ (חוזה שכירות משנה – נספח 3 לתגובה מיום 30.9.24). (יצוין כי דבר השכרת חדר בשכירות-משנה לא צוין ע”י האם, בכתבי הטענות אלא רק לאחר שבית המשפט ביקש כי האם תגיש תצהיר בעניין זה נוכח טענות המשיב).
בתגובה שהגיש המשיב מיום 7.10.24 טען כי דמי השכירות אשר הוא ובת זוגו משלמים הינם בסכום של 5,500 ₪ לחודש ללא הוצאות אחזקת הבית. יצוין כי לתגובה לא צורף הסכם השכירות.
בכתב התביעה ובבקשה עתרה האם לחייב האב בסכום של 3,000 ₪ לחודש עבור מזונות הקטין ובסכום של 2,217 ₪ עבור חלקו של הקטין בהוצאות המדור ואחזקתו ובסה”כ עתרה למזונות ומדור בסכום של 5,217 ש”ח.
כמו כן עתרה לחיוב האב במחצית הוצאות חינוך הקטין ובמחצית הוצאות רפואיות חריגות.
האם כאמור משכירה חדר בשכירות-משנה, כך שסכום שכר הדירה אינו 5,000 ₪ בחודש אלא 3,000 ₪ בחודש, כמו כן מתגורר עם המבקשת והקטין נשוא בקשה זו, בנה הנוסף שהינו קטין גם הוא.
בתגובה עתר האב להעמיד את סכום המזונות על סך של 1,285 ₪ לחודש כולל חלקו של הקטין בהוצאות המדור ואחזקתו, בקיזוז ההטבות והמענקים שתקבל האם עבור הקטין.
לאור כל האמור, נוכח גילו של הקטין (מתחת לגיל 6), בהיעדר הסדרי שהות בין האב והקטין בשלב זה, כשנטל גידול הקטין בשלב זה מוטל רק על כתפי האם, אף נוכח ההכנסות הנטענות, בשים לב להשכרת חדר בשכירות-משנה בדירת המבקשת וכן שקטין נוסף מתגורר עמה, בשלב מקדמי זה בו אינני נדרשת להיכנס לעובי הקורה, יישא האב במזונותיו הזמניים של הקטין בסך של 1,800 ₪ לחודש (הכוללים את חלקו של הקטין במדור ואחזקתו).
תוקף החיוב הינו החל מיום 4.8.24 (סיום שהות הקטין במשפחת האומנה והחזרתו לבית האם).
דמי המזונות והמדור ישולמו בכל 10 לחודש עבור כל חודש מראש.
תשלום ראשון ישולם ביום 10.10.24.
הפרשים שנוצרו (ככל שנוצרו) ישולמו בשני תשלומים שווים ורצופים יחד עם תשלום המזונות השוטף.
דמי המזונות יהיו צמודים למדד הידוע בחודש אוגוסט 2024 ויעודכנו אחת לשלושה חודשים ללא הפרשים למפרע.
בנוסף לדמי המזונות, יישא האב במחצית הוצאות רפואיות חריגות של הקטין אשר אינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי ו/או הביטוח הרפואי המשלים ובמחצית הוצאות החינוך של הקטין בגן/מעון (מסגרת עירונית/ציבורית), בכפוף להצגת קבלות.
תוקף החיוב מיום 4.8.24.
קצבת הילדים תתווסף לדמי המזונות ותשולם לידי האם.
ההחלטה ניתנת לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים.
טענות הצדדים תשמענה בדיון הקרוב.
ניתנה היום, ה’ תשרי תשפ”ה, 07 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.
