לפני כבוד השופט ארז שני
התובע
י. ג.
נגד
הנתבעת
.1 נ. ג.
.2 טלי ברמן טל (אפוטרופוס לדין)
החלטה
(עותק המותר לפרסום)
ביום 10.03.24 נתן המותב העיקרי בתיק, כב’ השופטת יחזקאל אליהו פסק דין בעניינם של הצדדים וילדיהם.
משנדחתה תביעת האב הופסקו למעשה זמני השהות בין האב לילדיו בתנאי פסק הדין הכל כאמור שם.
נדמה לי שלא באמת יימצא מי שיחלוק עלי אם אומר שהאב הרבה לנקוט הליכים משפטיים, בקשות רבות, והדברים כתובים ומשתרעים על פני אלפי עמודים.
שני ילדים לצדדים. הבקשה שכאן, לאחר שהאב התבטא בלשון גסה לגבי הקשר עם בנו, עוסקת רק בבן הצעיר.
ביום 06.06.24 באו הצדדים בפניי כנובע מהחלטה שנתן המותב העיקרי כי העניין יתברר בפניי בשל טענת האב לניתוק קשר על פי נוהל הנשיאה 2-20 וכשופט מוקד.
בין לבין אירע בשניים: המותב העיקרי מונה לבית המשפט המחוזי, ובהחלטה כשאינני יודע את צדקתה החליט סגן הנשיא שנוהל שיפוט מוקד לא יופעל עוד במחוז תל אביב.
לכאורה, הייתי צריך להחזיר את התיק למותב העיקרי ואין זה משנה מה קבעתי בו בטרם החלטת סגן הנשיא אלא שכל עוד לא נכנס שופט מחליף ליומנו של המותב העיקרי, לא יישארו הצדדים תלויים באוויר.
זימנתי את הדיון היום בין השאר כדי לשתף את הצדדים בהתרשמותי מפגישתי עם הקטין, צעיר ילדיהם של הצדדים, אך גם כדי לשוב ולומר שנתק בקשר על פי פסק דין או מכח פסק דין אינו יכול להיות נושא לפעולה על פי נוהל הנשיאה.
אמנם אומר האב כי פסה”ד לא הסדיר את שאלת הקשר הטלפוני בינו לבין הקטין והטענה ראויה להישמע אך אין היא יכולה להיות עניין לנוהל הנשיאה.
מצב בו מורה ביהמ”ש, כפי שעשה המותב העיקרי על הפסקת קשר בין אב לבנו הוא נדיר וחריג אך פסה”ד מנומק כדבעי ואין לי ספק שבהינתן התנהלותו של האב יש יותר מאשר ידיים ורגליים לפסה”ד.
כאשר עוסקים אנו בנתק בקשר אז השאלה הראשונה הנשאלת היא האם יש צידוק להיווצרות הנתק גם אם מדובר רק בקשר טלפוני. לגבי הקשר הפיזי פסק הדין מדבר בעד עצמו ואין כפסק דין להוות צידוק.
כאמור פגשתי בקטין, ומצאתי קטין מוחלש באופן מיוחד.
כאשר מבקש האב לממן טיפול לקטין וגם להיות מדווח על תוצאותיו צריך להתייחס לשתי סוגיות הראשונה ובראי העבר והתנהלות האב מניעת כל מעורבות של האב בטיפול כפי שמבקשת האפוטרופה לדין בצדק, ובכלל זאת העדר יכולת של האב לעצור את הטיפול, או להתערב בו. והסוגיה השניה היא בשאלה איזה טיפול יינתן ועל ידי מי.
האבחון הנערך לקטין בכאן, ואשר טרם הסתיים הוא מהותי מאין כמותו שכן אם יימצא בסוף האבחון שקטין זה מצוי על הרצף האוטיסטי אזי נדרש טיפול מסוג אחד, אם תאובחן הפרעה רגשית דרוש טיפול אחר.
קשיי תקשורת כפי שהתרשמתי הם עניין שלישי. העדר יכולת ליתן תשובות שליליות או ישירות לזולת יכול והן עניין רביעי, ברור לי שמדובר בקטין שהגדרתי אותו גם בדיון כבעל גולגולת דקה שבדקות.
מונחים בפני גם שני דיווחים חסויים של שירותי הרווחה ושל האפוטרופה לדין, המסקנה משניהם שעצם מצבו של הקטין די בו להוות את הצידוק הדרוש.
האב מציע לממן את הטיפול, אגב מתן צו כי לא יתערב בו וכך יהיה מן הרגע שנדע מהו הטיפול הדרוש ואת גורם המטפל ייבחרו הבן והאפוטרופה לדין יחדיו.
אני מסכים כי זכותו של האב לקבל כפעם בפעם דיווחים על מצבו של הקטין ועל הנעשה איתו ובו.
מבין אני שהאם מוסרת דיווחים כאלה ואני מבקשה אחת לשלושה חודשים למסור דיווח כזה בדואר אלקטרוני לאב.
ביקש האב כי אמנה מתאמת הורית ואני סבור כי דין בקשה זו להידחות. הכנסת מתאמת הורית שוב בין הצדדים, תעקר בעצם את פסק הדין מתוכנו ותהווה הזדמנות לריבוי מתח מחדש.
אם אחזור לשיחתי הקצרה עם הקטין, אומר כי הקטין מצוי במצב בו כמעט לא ניתן לקבל ממנו מידע, יהיה זה בנאלי ככל שיהיה.
מן הראוי לכבד את מצבו זה.
קיבלתי תחושה שלו הייתי מבקש מהקטין אפילו בקשה אבסורדית לא היה הוא מסוגל לומר לי לא, עניין של מבנה נפשי.
בהינתן שטובת הקטין ורווחתו הנפשית היא בראש סדר העדיפויות, אין בדעתי לחייב את הקטין בשלב זה גם לקיים שיחות טלפון כפויות. אני רק מבקש מן הקטין שכאשר יעלה רצון מלפניו יתקשר הוא לאביו מדי פעם, ישאל לשלומו. צריך האב להיות ער, מכיל, ונמנע בשיחה מכל טענה או דרישה. כאמור חיוב אין בדעתי לעשות.
הסביר לי האב כי יכול והקטין יזקק לטיפול פסיכיאטרי, אני רואה בכך מצידו הסכמה למתן הטיפול, ומן הסתם האבחון יועיל גם בסוגיה זו.
בהינתן הוראותיי כאמור מוחזר התיק למותב העיקרי, למתן הוראות לאחר הפגרה כטוב חוכמתו.
אני מתיר פרסום החלטה זו בלא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים.
ניתנה והודעה היום י”ב תמוז תשפ”ד, 18/07/2024 במעמד הנוכחים.
ארז שני, שופט
