מספר בקשה:1
לפני
כבוד השופטת דיאנה פסו-ואגו
מבקשת:
ש.ב. סוג זיהוי צד א’
נגד
משיב:
ש.ב. סוג זיהוי צד ב’
החלטה (מזונות זמניים)
בפניי בקשת האם, להורות על חיוב, האב, במזונות זמניים של הקטין, ת’ בן 2, יליד _____ (להלן: “הקטין”), ילדם המשותף של הצדדים, יהודים, שנישאו זל”ז כדמו”י בתאריך _____.
המשיב פנה לנהל הליך יישוב סכסוך בבית הדין הרבני והתיק נסגר ביום 10.03.2024.
לטענת המבקשת היא עובדת כק. ב___ ומשתכרת בסך 12,000 ₪ לחודש. לדבריה היות ומערכת היחסים של הצדדים עלתה על שרטון, נאלצה לסרב לקידום בעבודה ואף לשנות תפקידה, על מנת שתוכל לטפל ולגדל את הקטין ובשל כך אינה זכאית למגורים ב “____”, מקום עבודתה, ולכן נאלצה לשכור דירה בעיר ____, בתמורה ל 5,400 ₪ לחודש.
המבקשת טוענת, כי זמני השהות של המשיב עם הקטין, מצומצמים ומתקיימים פעם בשבוע לא כולל לינה וכל סופ”ש שני לסירוגין. כן המשיב אינו משלם עבור צורכי הקטין, והיא נאלצת להסתייע בהוריה ולמעשה, נטל גידול הקטין על כתפיה בלבד.
לטענת המבקשת, המשיב הינו ___ ב___, המשתכר 15,000 ₪ בחודש (לא כולל תוספות) בנוסף לעבודתו כספר גברים, במספרה, בגינה משתכר כ – 4,000 ₪ לחודש במזומן. לדבריה המשיב עתיד להגדיל הכנסתו, בסיום לימודיו האקדמאיים, במסגרת עבודתו כ___ולזכאות לרכב בעלות סמלית. לגרסתה מזה כ – 10 חודשים המשיב מתגורר בבית הוריו ועתיד לעבור להתגורר ב ____ “___”, בעלות 100 ₪ בחודש.
המבקשת עותרת לחייב את המשיב בסך 3,500 ₪ לחודש עבור צרכיו הבסיסים של הקטין, בתוספת דמי מדור בשיעור 30% שהם 1,620 ₪ ואחזקת מדור בסך 552 ₪. כמו כן עותרת לחייב את המשיב במחצית הוצאות חינוך, לרבות גן בעלות 3,400 ₪ לחודש, וועד 200 ₪ , צהרון, חוגים, הוצאות ימי הולדת, ומחצית הוצאות רפואיות של הקטין.
המשיב בתגובתו טען, כי הצדדים נפרדו לפני כשנה, ועד אז התגוררו בבית הוריה של המבקשת ב”___”, כאשר בתקופה זו הוא זה שדאג וגידל את הקטין, וזאת עד היום. המשיב העלה טענות באשר להתנהלות האם, לרבות מקרה בו הקטין עבר להתגורר עימו כחודש ימים לאחר שהיה מאושפז. לדבריו מאז הולדת הקטין הוא זה אשר מטפל ברפואת הקטין.
לדבריו זמני שהות עם הקטין רחבים ומתקיימים ברוב השבוע וכל סופ”ש לסירוגין החל מיום חמישי ועד יום ראשון.
לטענת המשיב, המבקשת משכרת בין 15,000 ל – 18,000 ₪ בחודש בנוסף זכאית לרכב בשווי 3,000 ₪ לחודש ובשנה האחרונה המבקשת מתגוררת ב____ וזכאית למגורים לאורך כל שירותה ה___ ללא קשר לתפקיד אותו ממלאת ולכן אינה נושאת בהוצאות מדור ואחזקתו, ובנוסף זכאית לכלכלה עבורה ועבור הקטין והוצאותיה מסתכמות בהוצאות חשמל ומים בעלות מינימלית.
המשיב טען כי משתכר בסך 8,000 – 9,000 ₪ לחודש, כי מאז מועד הפירוד מתגורר בבית הוריו ב____ ואינו מתכוון להתגורר ב___ “___”, אלא עתיד לשכור דירה עבורו ועבור הקטין, בעלות של עד 5,500 ₪ לחודש. לדבריו המבקשת חיה חיי מותרות ופזרנות, פתחתה חשבון בנק נפרד אליו מפקידה את משכורתה בעודו הוא נותר להתמודד עם החזרי חובות ומשכנתא.
המשיב מכחיש שעובד כספר, ולדבריו מדובר במספרה של חבר אולם מעולם לא עבד במקום זה, המשיב מציין כי לומד את המקצוע על מנת למלא את זמנו בתעסוקה, לצבור ניסיון ולהתנדב לספר לוחמים בחינם.
לבקשת המבקשת הועברו שאלונים למכללה האקדמית “___” ולגורמים הרלוונטיים ב___ ולאחר מענה שהוגש לתיק, מסר המשיב תגובתו ביום 25.09.24, אז טען , כי מתעתד להתגורר ב____ “__”, כאשר דמי השכירות החודשיים יעמדו על סך 2,500 – 3,000 ₪ אולם, בשל מחלתו הסופנית של אביו יאלץ לעזור למשפחתו כלכלית כך שבפועל הוצאותיו יוותרו דומות ככל וישכיר דירה רגילה. אציין כי תחילה טען האב שקיימים בין הצדדים פערי שכר משמעותיים ומשכורתו לא עתידה לגדול לנוכח העובדה, כי עד לסיום לימודיו נותרו 3 שנים לפחות ואף יאלץ להקפיא את לימודיו בשל המצב הביטחוני. נתונים שהתבררו כלא נכונים לאחר מענה מאת צדדי ג’, כאמור.
כן יצויין כי המשיב לא הגיש כל מסמך לבסס ההוצאות והעלויות הנטענות וכי אין ברצונו לסייע להוריו, כדי לפגוע בהכנסה הפנוי שעל בסיסה יש לחשב דמי המזונות.
המשיב טען, במענה האחרון שהוגש, כי אכן לימודיו הוקפאו לפרק זמן, ונותר לו להגיש עבודה על מנת לסיים את לימודיו, ולכן על פניו נחשב כאילו סיים לימודיו, אך אין בכך להשליך, בעתיד, באופן משמעותי על שכרו החודשי, עת מדובר בתוספת שכר של כמה מאות ₪.
המבקש מוסיף וטוען באשר לרכושם של הצדדים, לרבות המטלטלין, דירתם המשותפת עליה רובצת משכנתא ושכיום מושכרת בתמורה ל – 4,700 ₪ לחודש, רכב , הלוואות וכו.
כבר עתה יודגש כי עסקינן בבקשה לקביעת מזונות הקטין ולא בתביעת רכוש, ועל כן כל טענה לעניין רכוש אינה האכסניה המתאימה.
לטענתו של המשיב, הסכומים שהציגה המבקשת הינם סכומים מופרזים שאינם תואמים את המציאות בה חיו הצדדים, ובשל קיום זמני השהות שווים ופערי השכר בין הצדדים – אין לחייבו בדמי מזונות של הקטין אלא במחציות הוצאות רפואיות חריגות ובמחצית תשלום גן בעלות ציבורית.
הכרעה
הלכה היא, כי הדיון במזונות זמניים נערך בשלב ראשוני בו טרם נשמעו ראיות וכי מדובר בסעד זמני המבוסס על ראיות לכאוריות בלבד (ראו: ע”א 2398/97 אייל נ’ אייל (פורסם בנבו, 17.12.97) עמ’ 608; בע”מ 1326/12 פלוני נ’ פלונית (פורסם בנבו, 28.3.12)). בית המשפט אינו נכנס בעובי הקורה, ואינו מנתח באופן מקיף את הראיות שבפניו וקביעותיו “שנקבעו בשלב זה אינן מחייבות כאשר התובענה תתברר לגופה” [ראה: ע”א 542/68 בן סירה נ’ בן סירה, פ”ד כג(1) 169 (1969)].
לתיק הוגשו תשובות לשאלות שהועברו ל___ ולמכללה האקדמית “___”, לאחר שעלתה מחלוקת באשר לתנאי שירותו של המשיב, יכולות השתכרותו וכיוצא בזה. המענה שהתקבל משני הגורמים שפך אור לעניין גובה שכרו של המשיב, פוטנציאל השתכרותו, וכן זכאות למגוריו ב____ “___”, כפי שהוצג לעיל.
צרכי הקטין כמו גם הכנסות הצדדים ופוטנציאל השתכרותם, יתבררו בהמשך ההליך, לרבות בשלב שמיעת הראיות ככל וידרשו לכך.
הכנסות הצדדים: המבקשת צירפה טופס הרצאת פרטים לרבות פירוט אשראי ו-12 תלושי שכר עבור חודשים 04/24-05/23 מהם עולה, כי שכרה החודשי 15,700 בעיגול (בקיזוז ניכויי חובה בלבד).
המשיב צירף הרצאת פרטים אליה הוסיף 12 תלושי שכר עבור חודשים 05/23-04/24 מהם עולה, כי שכרו החודשי 11,400 ₪ בעיגול (בקיזוז ניכויי חובה בלבד) בשים לב שעבור חודש 10/23 התקבל מענק לימודים חד פעמי.
המשיב מכחיש לעניין הכנסות נוספות מעבודה כספר, כאשר המבקשת לא צירפה כל ראיה התומכת בטענתה זו ועל כן, בשלב זה, אין לקחת זאת בחישוב ההכנסות וניתן יהיה לבחון זאת , במסגרת בירור ההליך העיקרי.
זמני שהות: קיים פער בגרסאות הצדדים , כאשר המשיב צירף ראיות המעידות על שהותו עם הקטין, וטיפולו בו, בעוד המבקשת לא עשתה כן. לא נטען באילו ימים הקטין שוהה עם מי מהצדדים אך נדמה כי לבקשה שלפני, יש להניח כי האב שוהה וישהה עם הקטין פעמיים בשבוע כולל לינה וכל סופ”ש לסירוגין ובהתאם לכך תנתן הכרעתי.
המבקשת פרטה את הוצאותיו של הקטין בסך כולל של 3,500 ₪ לחודש, בהם מזון 2,000 ₪, ביגוד והנעלה 1,000 ₪ , סופר פארם 500 ₪ .כמו כן, הוצאות בגין דמי שכירות 5,400 ₪ (המבקשת טענה כי עתידה לעבור להתגורר בדירה שכורה החל מחודש 08/24, אך לא הוגש הסכם שכירות).
לדבריה לה הוצאות אחזקת מדור בסך של 1,840 ₪ (חשמל 500 ₪ אינטרנט וכבלים 210 ₪ גז 100 ₪ מים 130 ₪ ארנונה 550 ₪ ועד בית 350 ₪). לא צורפו אישורים על ההוצאות הנטענות אך צורפו קבלות עבור תשלום מעון בסך 3,400 ₪.
המשיב צרף לתגובתו מסמכים המעידים על תשלום אבחון לקטין, החזרי הלוואות ומשכנתא, קבלות עבור הוצאות משחקייה ורשת פארם.
בעניינינו עסקינן בחובתו של אב, במזונות קטין עד גיל 6 שנים – סעיף 3(א) בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי”ט-1959, קובע כי על האב חל הדין האישי, הוא הדין העברי. לפיו האב חייב במזונותיו ההכרחיים של ילדו מעיקר הדין. חובה זו לא שונתה בפרשת פלונית בבע”מ 919/15. [בע”מ 919/15, 1709/15 פלונית נ’ פלוני ואח’ (19.7.17) להלן: “בע”מ 919/15”].
שיעור המזונות וחיובו של כל הורה לא יקבע בהכרח על פי מטבעות אריתמטיות נוקשות אלא בית המשפט רשאי לשקול מגוון שיקולים ובכללם הנטל הממשי המוטל על כל אחד מההורים בטיפול בקטינים על כל המשתמע מכך. ובלשונו של כב’ הש’ ע. פוגלמן בעניין בע”מ 919/15 –
“וגם זאת יש לומר. אין מדובר בקביעת נוסחאות אריתמטיות נוקשות הקושרות בין הכנסות ההורים והיקף המשמורת הפיזית המסורה לכל אחד מהם לבין שיעור המזונות . פסיקת המזונות לעולם לא תסמוך אך על “המספרים היבשים” – אם לעניין נתוני ההשתכרות של ההורים, אם לעניין יחס השהייה אצל כל אחד מהם. בטרם יפסוק באופן סופי את סכום המזונות על בית המשפט להוסיף ולהתבונן היטב על התא המשפחתי שלפניו ועל נסיבותיו הפרטניות, ולהבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר תנאים אלה. הקביעה תהיה נטועה תמיד במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל המנחה אותה הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני ההורים” (ועוד ראו לעניין זה – עמ”ש (מחוזי חיפה) 20634-04-18 – פלוני נ’ פלונית, (2019); עמ”ש (מחוזי חיפה) 36735-10-17 – י.ב. נ’ ו.ב 2018))).
לנוכח האמור, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שהגישו הצדדים, על כל נספחיהם, והבאתי בחשבון את מכלול השיקולים, מצאתי להעמיד את צרכיו ההכרחיים של הקטין בשיעור של 1,600 ₪ אני קובעת כדלקמן:
בהתאם לזמני ה/שהות של האב עם הקטין, המשיב ישלם לידי המבקשת עבור מזונותיו הזמניים של הקטין, סך של 1,100 בחודש.
לעניין הוצאות המדור – המשיב יישא בהוצאות המדור, כפוף להצגת הסכם שכירות, עד לסכום של 5,000 ₪ וזאת בשיעור 30%, בניכוי זכאותה, של המבקשת, ככל וזכאית לסיוע בשכר דירה ובהתאמה של זמני השהות עם האב, והם בסך כולל 1,300 ₪ כולל דמי אחזקת המדור.
הצדדים יישאו, כל אחד, במחצית הוצאות החינוך של הקטין, הם: שכר לימוד עבור מעון/גן, צהרון (עד תום כתה ג’), בעלות ציבורית, תשלומי חובה לבי”ס, שיעורים פרטיים (בהסכמה, ובהעדר הסכמה לפי המלצת המחנך או המורה המקצועי הרלוונטי), על בסיס של שיעור אחד בשבוע, חוג אחד, בעלות מתנ”ס, ומחזור אחד של קייטנה בחודשי הקיץ בעלות של קייטנת מתנ”ס.
התשלום יבוצע בקיזוז כל הטבה לה זכאית המבקשת.
קצבת המל”ל שתשולם עבור חינוך בגין הקטין, בתחילת שנה תשמש עבור צרכי החינוך (כולל ציוד לימודי) של הקטין ויתרת ההוצאות תחולק בין הצדדים כאמור.
הצדדים ישאו, כל אחד, במחצית הוצאות הרפואיות החריגות של הקטין, אשר אינן מכוסות על-ידי הביטוח הרפואי הממלכתי או הביטוח הרפואי המשלים שבו הם מבוטחים, לרבות אבחונים, טיפולים רגשיים, פסיכולוגיים או אחרים, משקפיים, טיפולי שיניים לרבות אורתודנט וכיו”ב. בהעדר הסכמה אודות הוצאה רפואית, יפעלו בהתאם להמלצת רופא ילדים או מומחה מקצועי רלוונטי.
תוקף החיוב הינו החל מיום הגשת התביעה , 03.06.2024.
הפרשי העבר שנצברו, ממועד הגשת התביעה, 03.06.24, ועד חודש ספטמבר 2024, כולל, ישולמו בארבעה תשלומים שווים ורצופים ויצטרפו לתשלומי המזונות השוטפים.
התשלומים יבוצעו ביום ה – 5 לכל חודש עבור כל חודש מראש, ויהיו צמודים למדד שבסיסו המדד הידוע ביום מתן החלטה זו. חישובי הצמדה ייערכו אחת ל – 3 חודשים, ללא תשלום הפרשים למפרע.
תשלום ראשון של דמי המזונות השוטפים, בצירוף ההפרשים המפורטים בס”ק ז’ לעיל, ישולם ביום 05.10.24.
קצבת הילדים המשולמת מטעם המל”ל תתווסף לדמי המזונות ותשולם לידי אם הקטינה.
מובהר כי החלטה זו היא החלטה זמנית אשר ניתנה על סמך החומר שבפניי ומבלי שנכנסתי לעובי הקורה, ואין בה כדי לקבוע מסמרות בדבר גובה המזונות שיפסקו בסופו של ההליך.
מתירה פרסום ההחלטה, ללא כל פרט מזהה של הצדדים ובהתאם לנהלים.
ניתנה היום, כ”ג אלול תשפ”ד, 26 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.
