.2
.3
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תמ”ש 48601-06-24 האחות נ’ האח
בפני
כב’ השופטת מיכל ברדנשטיין
תובעת
משיבה
1. האחות
נתבע
מבקש
1. האח
נגד
החלטה בהולה
23 יוני 2024
לאחר שעיינתי בבקשה לעיון מחדש בהחלטתי המוקדמת יותר מהיום, שניתנה לפני שעה קלה,
מצאתי לדחות את הבקשה.
המבקש טוען כי אבי הצדדים ציווה לו את כל רכושו בצוואה שהותיר, וכי הקברים, ובכללם
הקבר אשר נטען על ידי המשיבה שהוא של המנוחה, אם הצדדים, ונרכש על ידה בחייה, הם
חלק מעזבונו. המבקש טוען כי לא ניתן לקבור את המנוחה בקבר האמור, בלא הסכמתו, וכי
הוא מתנגד לקבורה זו. לטענתו, המשיבה לא אמרה אמת כשטענה שהמנוחה רכשה את הקבר,
וכי היא ביצעה מחטף, עת פנתה בבקשתה מהיום, וכי היא לא צירפה מסמכים המעידים על כך
שהקבר שייך למנוחה.
שעה שהמנוחה נפטרה אתמול וטרם נקברה, ההכרח המיידי הוא להביאה לקבורה. מדובר
בעניין המתחייב מכבוד המת. כפי שנקבע בע”א 4576/08 ליה עטרה בן-צבי נ’ פרופ’ יהודה היס,
נבו :
“בין ההיבטים השונים החוסים תחת “כבוד המתי ניתן למנות את החובה
להביא את המת לקבורה בתוך פרק זמן מסוים ואת האיסור להוציא
את הגופה מקברה, למעט במקרים מסוימים (פקודת בריאות העם,
1 מתוך 3
1
2
34
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
21
23
24
22222
20
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תמ”ש 48601-06-24 האחות נ’ האח
23 יוני 2024
1940; תקנות בריאות העם (קבורה מחדש), 1941); את הזכות להיקבר
בכבוד (ע”א 9486/00 וירג נ’ המועצה הדתית כרמיאל, פ”ד נז(1) 565
(2002)); ואת החשיבות שבשמירה על רצון המת במילוי צוואתו (ראו
למשל ע”א 724/87 כלפה נ’ גולד, פ”ד מח(1) 22, 28 (1993). את כל אלה
ניתן לראות כהיבטים ספציפיים המשקפים את “כבוד המתיי בכללותו.
מדובר בזכויות, חובות או אינטרסים שהם ייחודיים למת באשר הוא
מת…החשיבות שבהגנה על ההיבטים השונים של “כבוד המת” נובעת גם
מכך שדינים אלה מגנים על זכויות או על אינטרסים אחרים מלבד אלה של
המת, כגון זכותם של בני המשפחה לכבד את זכר יקירם, בריאות העם או
האינטרס הציבורי שבשמירה על כבוד אתרי קבורה. ברבים מן המקרים,
השמירה על כבוד המת והשמירה על זכויות אחרות שנלוות לו אינם ניתנים
להפרדה, והפסיקה אף מתייחסת אליהם כהיבטים השלובים זה בזה.
הזכות לכבוד המת משקפת היבטים אלה כולם: רצון הנפטר בחייו להיות
זכאי לכבוד לאחר מותו, רצון המשפחה בכיבוד זכרו של הנפטר והערך
החברתי של כיבוד המתים..” (פסקה 30).
המשיבה טענה בבקשתה שהוגשה היום כי המנוחה רכשה את חלקת הקבר שבמחלוקת עוד
בחייה וצירפה לבקשתה צילום של חלקת הקבר כאשר המצבה נושאת את שמה של המנוחה,
דבר המלמד לכאורה על כך שהקבר אכן יועד למנוחה.
5. המבקש לא צירף לבקשתו את צוואת האב, הכוללת לטענתו גם הוראת הורשה לטובתו לגבי
הקבר שבמחלוקת, וכן לא צירף צו קיום צוואה, והרי אין אדם יכול לתבוע על פי צוואה אלא
אם ניתן צו לקיומה (סע’ 39 לחוק הירושה, תשכייה -1965).
6. מכל מקום, המחלוקת בנושא הזכויות על חלקת הקבר אינו יכול להיות נדון בהליך דנן ובוודאי
שלא בהליך בזק במהלך אחר צהריים אחד, שעה שגופת המנוחה שטופה ומוכנה לקבורה והיא
טרם נקברה.
7. המנוחה תיקבר אפוא לאלתר בחלקת הקבר שנושאת את שמה, בהתאם להחלטתי המוקדמת
יותר מהיום.
8. ככל ובהליך נפרד יתברר שלמבקש זכויות בחלקת הקבר שבמחלוקת, הוא יהא זכאי לתבוע
פיצוי כספי, וטענות הצדדים שמורות להם.
2 מתוך 3
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
34
35
222332373
28
29
30
31
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
23 יוני 2024
2
1234
4
5
6
to c
789
9
10
11
12
13
המזכירות תודיע לאלתר, לרבות טלפונית לצדדים.
.9
ניתנה היום, י”ז סיוון תשפ”ד, 23 יוני 2024, בהעדר הצדדים.
מיכל ברדנשטיין, שופטת
3 מתוך 3
