לפני
כבוד השופט אלון גביזון
בעניין:
המאשימה
מדינת ישראל
ע”י ב”כ עו”ד אירה ויימן
נגד
הנאשם
איציק באזוב – הובא ע”י נחשון
ע”י ב”כ עו”ד דמיטרי דוגמן
גזר דין
כתב האישום והסדר הטיעון:
1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בשלוש עבירות של מעשים מגונים – עבירה לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין התשל”ז – 1977.
2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 9.1.2023 בשעה שאינה ידועה למאשימה שיחקה הקטינה XXX ילידת 2015.X.X (להלן: “קטינה א'”) בגן משחקים ובו מתקני “נינג’ה”, ברחוב XXX באשקלון (להלן: “הגן”).
באותה העת שהה גם הנאשם בגן. הנאשם הבחין שהקטינה א. מתכוונת לעלות אל אחד ממתקני הנינג’ה, ניגש אליה מאחור והרים אותה מעלה אל המתקן.
קטינה א’ אמרה לנאשם שאינה זקוקה לעזרה והיא תסתדר לבד, אך הנאשם המשיך לאחוז בקטינה א’ מאחור, ואז שלח את ידו בין רגליה של קטינה א’ לעבר איבר מינה וליטף אותו מעל הבגדים למספר שניות, לשם גירוי ביזוי וסיפוק מיני. לאחר האמור עזב הנאשם את קטינה א’.
למחרת ביום 10.1.2023 בשעה 14:00 או בסמוך לכך שיחקו הקטינות XXX ילידת 2014.X.X (להלן: “הקטינה ב'”), הקטינה XXX ילידת 2015.X.X (להלן: “הקטינה ג'”) וקטינה א’ (להלן ביחד: “הקטינות”), בגן. באותה העת שהה בגן גם הנאשם.
הנאשם הבחין שהקטינות ליד אחד ממתקני הנינג’ה, וניגש אליהן.
הנאשם הרים את קטינה ג’ מעלה למתקן בעודו מרים אותה, שלח יד בין רגליה לעבר איבר מינה וליטף את איבר מינה באצבעותיו מעל הבגדים למספר שניות. לאחר מכן הזיז מעט בידו את המכנסיים שלבשה, הכניס את ידו לתוך המכנסיים שלבשה וליטף את איבר מינה מעל לתחתונים והכל לשם גירוי ביזוי וסיפוק מיני.
לאחר האמור ניגש הנאשם אל קטינה ב’ והרים אותה מעלה אל המתקן. קטינה ב’ ביקשה ממנו שלא ירים אותה מכיוון שהיא רוצה לעלות לבדה למתקן, אך הנאשם המשיך במעשיו, ושוב, שלח את ידו בין רגליה לעבר איבר מינה, וליטף את איבר מינה של הקטינה ב’ באצבעותיו מעל הבגדים והכל לשם גירוי ביזוי וסיפוק מיני.
הנאשם ניסה להכניס את ידו לתוך המכנסיים שלבשה הקטינה ב’, אך קטינה ב’ הזיזה את ידו והנאשם חדל ממעשיו.
קטינה ב’ דיווחה לאחותה הגדולה יותר שהייתה אף היא בגן על מעשיו של הנאשם, וזו התקשרה לאימן. האם הגיעה לגן והתעמתה עם הנאשם ובמקביל אף הזעיקה את המשטרה.
3. הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון, ובאי כוח הצדדים עתרו במשותף כי בית המשפט יגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 3 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.
ב. מאסר על תנאי שמשכו לשיקול דעת בית המשפט.
ג. פיצויים לשלוש נפגעות העבירה לשיקול דעת בית המשפט.
ראיות וטיעונים לעונש:
4. במסגרת ראיות המאשימה לעונש העידה הגב’ XXX, אמה של הקטינה א’ וב”כ המאשימה הפנתה את בית המשפט לתסקירי נפגעות העבירה (מיום 15.05.24 בעניינה של הקטינה ג’, מיום 21.05.24 בעניינה של הקטינה ב’ ומיום 23.05.24 בעניינה של הקטינה א’).
הגב’ XXX סיפרה אודות השינויים שחלו בקטינה בעקבות הפגיעה המינית ובכלל זה הקושי שלה לתפקד ולשהות בבית הספר מאחר והנאשם גר בקרבה לבית הספר. הגב’ XXX העידה גם על הנזק הכלכלי שנגרם לה בעקבות מעשיו הפסולים של הנאשם וכי היא התנגדה להסדר הטיעון שלהבנתה מקל עם הנאשם ואין בו כדי לתת הגנה מספקת לקטינה.
בתסקירי נפגעות העבירה, שתוכנם מדבר בעד עצמו, פורטו בהרחבה השלכות הפגיעות בכל קטינה ובמשפחתה אך מפאת צנעת הפרט לא אפרט מעבר לנדרש. התסקירים מתייחסים, בין היתר, למורכבות הפגיעות בכל קטינה וההתמודדות של משפחתה עם השלכות הפגיעה.
התסקיר בעניינה של הקטינה ג’ משקף תמונת נזק אשר עלולה להיות בעלת השלכות ארוכות טווח. להבנת המפקחת, לצד טיפול ועיבוד הפגיעה, הידיעה שהפוגע נענש בהתאם למעשיו יהיה בה כדי לחזק את כוחה של הקטינה והוריה.
(2) התסקיר בעניינה של הקטינה א’ מלמד כי אירוע הפגיעה השפיע באופן נרחב על חייה של הקטינה ואף הוריה מתמודדים עם הקשיים וההשלכות הרבות של האירוע ומושקעים מאמצים בהחזרתה ובהחזרת המשפחה לתלם.
(3) תסקיר נפגעת עבירה בעניינה של הקטינה ב’ מצביע כי לצד ההשלכות המעשים על הקטינה כיום, ייתכן וישנן השלכות נוספות שאינן מקבלות ביטוי בשלב זה ועלולות להופיע בשלב מאוחר יותר ולא ניתן להעריך היקפן כיום.
5. במסגרת ראיות ההגנה לעונש העידה אמו של הנאשם, גב’ ל.ב והוגשו לתיק חוות דעת פסיכיאטרית מיום 26.01.23 בעניינו של הנאשם אשר הוגשה בתיק המ”ת (נ/1), דו”ח סיכום והערכה מיום 26.02.23 אשר התקבל לתיק (נ/2) וסיכום הערכה פסיכולוגית של מומחה מטעם הסניגוריה הציבורית מיום 01.09.23 (נ/3).
כמו כן, הפנתה ההגנה לחוות דעת וועדת האבחון בעניינו של הנאשם מיום 13.03.23 ואשר הוגשה לתיק.
הגב’ ל.ב העידה כי הנאשם התגייס לצבא אך מאחר וחייל התאבד לנגד עיניו חלה בסכיזופרניה והשתחרר מצה”ל. לדבריה הנאשם מוכר כנכה של הביטוח הלאומי בשיעור של 100% נכות, ובעברו אשפוזים פסיכיאטריים רבים. לדבריה חשה את כאבן של הקטינות אך ביקשה שבית המשפט יתחשב במצבו של הנאשם שכן ביצע את המעשים בהם הורשע על רקע מחלתו.
6. ב”כ המאשימה עתרה לכבד את ההסדר ולגזור על הנאשם שלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע ופיצוי גבוה לכל אחת מהקטינות, נפגעות העבירה. לדבריה גם אם המעשים אינם ברף הגבוה של החומרה, הרי שהפגיעה והנזק שנגרמו לקטינות גדול כמתואר בהרחבה בתסקירי קורבנות העבירה ואף משתקף מדבריה של אמה של הקטינה א’.
המאשימה הדגישה כי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים מתחשב בעובדה שכתב האישום נסמך בעיקר על גרסתו של הנאשם במשטרה, בקשיים הראייתיים בתיק ובכלל זה קשיים בתיעוד חקירתו של הנאשם במשטרה. ב”כ המאשימה הוסיפה כי המאשימה התחשבה בעברו הנקי של הנאשם, בחיסכון בזמן השיפוטי ובחוות הדעת שהוגשו לתיק בדבר מצבו.
7. ב”כ הנאשם עתר אף הוא לכבד את הסדר הטיעון תוך שהדגיש כי הוא תולדה של קשיים ראייתיים משמעותיים. הסניגור הפנה למצבו של הנאשם כפי שנלמד מחוות הדעת אליהן הפנה ולקושי של הנאשם להבין את הפסול שבמעשיו בשל מצבו. לדבריו הנאשם סובל מהנמכה קוגניטיבית, מוכר למרכז לבריאות הנפש מאשפוזים רבים שחלקם בכפייה, מקבל טיפול תרופתי ואובחן כסובל ממחלת הסכיזופרניה.
ב”כ הנאשם הפנה לפסיקה רלוונטית (נ/4) המתייחסת לשיקולי ענישה בדבר העדר יכולתו של נאשם להבין את הפסול שבמעשיו ולמדיניות הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם. לדבריו, בשים לב למדיניות הענישה הנוהגת, הקשיים הראייתיים, מצבו הקוגניטיבי והפסיכיאטרי של הנאשם, הסדר הטיעון סביר ועל בית המשפט לכבדו.
8. הנאשם פנה לאמה של הקטינה א’ והתנצל בפניה. לדבריו היה בהשפעת סמים ואלכוהול וזהו לו מעצרו הראשון. הנאשם הוסיף כי אינו יודע מה לומר וכי “אני לא עושה את הדברים האלה”.
דיון והכרעה
9. הנאשם יליד 1994, הורשע בשלוש עבירות של מעשים מגונים.
10. בביצוע העבירות בהן הורשע, פגע הנאשם בערכים המוגנים של הגנה על גופם, כבודם ושלומם הפיזי והנפשי של קטינים. כמו כן פגע הנאשם בתחושת הביטחון האישי של הורים רבים.
11. בתי המשפט חזרו והדגישו כי יש לראות בחומרה רבה ביצוע של עבירות מין בקטינים וכי קיים צורך בענישה משמעותית ומרתיעה למיגור התופעה. תפקידו של בית המשפט להעביר מסר ברור כי החוטא בעבירות מין, בוודאי כלפי קטינים, ימצא עצמו מאחורי סורג ובריח
ראה לעניין זה ע”פ 6882/14 פלוני נ’ מדינת ישראל (11.11.2015):
“חומרה יתרה נודעת לעבירות מין המבוצעות בקטינים, המתאפיינות בניצול פערי הכוחות האינהרנטיים בין קטין לבגיר ובניצול תמימותו הטבעית של הקטין לסיפוק יצריו של הפוגע. אף הנזקים הנגרמים מעבירות אלו נוטים להיות חמורים יותר, משום שהן פוגעות בנפשו של הקטין בשלב בו טרם התגבשה אישיותו באופן סופי, ומותירות בו צלקות עמוקות … . על כן, הכלל הנוהג בפסיקת בית משפט זה הוא כי במקרים של עבירות מין בקטינים יש להעביר “מסר ברור וחד-משמעי כי הנוטלים לעצמם חירות לפגוע בקטינים צפויים לעונשים כבדים ומשמעותיים …”.
12. חומרת נסיבות העבירות בהן הורשע הנאשם נלמדת, בין היתר, מגילן הרך של הקטינות ומהעובדה כי הנאשם ניצל גן משחקים תמים כדי לפגוע בשלושתן. במעשיו מעוררי הסלידה הפך הנאשם גן משחקים, שאמור לשמש כמקום בילוי והנאה לקטינים, לזירה פוגענית ומפחידה.
דומה כי הנאשם ארב לקטינות בגן המשחקים במשך יומיים, וביקש לנצל תמימותן תוך שהציע להן את “עזרתו”. גם לאחר שקטינות א’ וב’ הבהירו לנאשם שאינן זקוקות לעזרתו, לא חדל ממעשיו הדוחים. כתב האישום מלמד כי רק תושייתה של הקטינה ב’, אשר סיפרה לאחותה אודות מעשיו של הנאשם, הביאה למעצרו של הנאשם.
13. במסגרת גזירת עונשו של הנאשם נתתי דעתי לסבלן של הקטינות ולהשלכות מעשיו של הנאשם עליהן כמפורט בתסקירי נפגעות העבירה ובעדותה של גב’ XXX. אין ספק כי במעשיו צילק הנאשם את נפשן של הקטינות, פגע בשלומן וגרם להן, בין היתר, חרדה, סיוטי לילה ואובדן אמון בבני האדם. ברי כי השלכות עבירות המין על הקטינות ארוכות טווח והשפעת מעשיו של הנאשם על נפשן והתנהגותן טרם התבררו עד תום.
14. זאת ועוד. במרכז הפגיעה נמצאות הקטינות, אך לא ניתן להתעלם גם מהפגיעה במשפחותיהן, בקשיים בהם ההורים נאלצים להתמודד ובנזקים הכלכליים שנגרמו ושיגרמו להם גם בעתיד.
15. לקולת עונשו של הנאשם התחשבתי בהודאתו, בחסכון בזמן שיפוטי ובדברי החרטה שהשמיע. כמו כן נתתי דעתי למצבו הנפשי והקוגניטיבי של הנאשם כפי שהדבר משתקף מחוות הדעת אליהן הפנה הסניגור.
בהתאם לחוות הדעת מיום 26.1.23 (נ/1) נמצא הנאשם כשיר לעמוד לדין, אך צוין כי:
“XXX XXX XXX XXX XXX XXX XXX ” ואובחן ב”XXX XXX XXX XXX XXX XXX”.
בדו”ח סיכום הערכה מיום 26.2.23 (נ/2) צוין, בין היתר, כי התנהגותו של הנאשם XXX XXX XXX XXX XXX.
בדוח סיכום התכנסות ועדת האבחון מיום 13.03.23 צוין כי הנאשם:
“XXX XXX XXX XXX XXX XXX XXX XXX XXX XXX”, בנוסף כי “XXX XXX XXX XXX XXX XXX XXX XXX”.
16. לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים, עיינתי בפסיקה אליה הפנה ב”כ הנאשם (נ/4), לאור מדיניות בתי המשפט הנוגעת לכיבוד הסדרי טיעון, נוכח הקשיים הראייתיים הנטענים, ומשמצאתי כי ההסדר אינו סוטה באופן קיצוני ממדיניות הענישה ביחס לעבירות בהן הורשע הנאשם [ראה לדוגמה ת.פ (מחוזי ב”ש( 48726-01-16 (24.1.17)], לא אחרוג מן ההסדר.
אדגיש כי משבית המשפט לא נחשף לראיות, דברי המאשימה כי הסדר הטיעון משקלל גם את הקשיים הראייתיים שבתיק, מטים את הכף לטובת כיבודו. חזקה כי המאשימה איזנה במסגרת הסדר הטיעון בין השיקולים השונים ובכלל זה הקשיים הראייתיים.
לצד האמור, מצאתי להחמיר עם הנאשם ברכיב המאסר המותנה ובאופן שירתיעו מביצוע עבירות מין בעתיד.
17. באשר לרכיב הפיצוי, בשים לב להשלכות הפגיעה בקטינות כמפורט בתסקירי קורבנות העבירה, מצאתי לחייב הנאשם לפצות כל קטינה בסך של 18,000 ₪, ובאופן שיהיה בכך משום פיצוי, ולו חלקי, לסבלן.
18. טרם סיום ובשל חששה המובן של הגב’ XXX, אמה של הקטינה א’, כי שחרורו העתידי של הנאשם מהכלא עלול לדרדר את מצבה של הקטינה נוכח קרבת מגוריו לבית הספר בו היא לומדת, חזקה כי בהתקיים התנאים הקבועים בחוק תפעל המאשימה בהתאם לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תשס”ו 2006. כמו כן, מצופה כי המאשימה תבהיר לאם הכלים המשפטיים העומדים להגנת הקטינה מכוח חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה התשס”ה – 2004. ברי כי אין באמור כדי להצביע על סיכויי ההליכים, ככל שיינקטו.
19. לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
36 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.
12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירות מין מסוג פשע.
ג. פיצוי בסך 18,000 ₪ לכל אחת מנפגעות העבירה, הקטינות א’, ב’ ו-ג’. הפיצוי ישולם לא יאוחר מיום 10.03.25.
לידיעת הנאשם, ניתן יהיה לשלם את הפיצוי לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:
בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il
מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000
במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).
זכות ערעור תוך 45 ימים לבית המשפט העליון.
ניתן היום, ה’ תשרי תשפ”ה, 07 אוקטובר 2024, במעמד הצדדים.
