בפני
כב’ השופטת כרמית חדד
התובעת:
XXX
ע”י ב”כ עו”ד ספיר בן אליהו
נגד
הנתבע:
XXX
ע”י ב”כ עו”ד שרון קולסקי
בעניין הקטינים:
ח’
נ’
א’
נ’
א’
א’
החלטה
במסגרת הליך זה הופנו הצדדים והקטינים להליך טיפולי בין היתר בשל ניתוק בקשר בין האב – הנתבע לבין ארבעת הילדים הגדולים.
בדיווח עו”ס לסדרי דין מיום 09.01.2024 בא פירוט של ההליך הטיפולי עד לאותו מועד ובין היתר צויין כך: “להתרשמות המטפלת האב מדבר בשני קולות. מצד אחד אומר שהוא מעוניין להיות בקשר עם ילדיו הגדולים אך מצד שני לא מסוגל להגיע איתם לשיח הולם ומכבד.
מעדכון המטפלת עולה כי קיימת תקיעות בטיפול, וקיים ספק רב לגבי אפשרות לקיומם של זמני שהות של ארבעת הקטינים הגדולים עם האב בנסיבות הקיימות. בשיחה טלפונית שהאב קיים עמי שיתף אותי באי שביעות רצונו מהמטפלת ומהתנהלות הטיפול תוך השלכת האחריות על הסביבה כולה (האם, הקטינים והמטפלת).
נראה כי התקיעות המתוארת נובעת בעיקר מקושי של האב להפנים הדרכה, לערוך התבוננות פנימית ולקחת אחריות על החלק שלו בדינאמיקה המורכבת עם ילדיו. מבחינתו גם המטפלת נתפסה כ”עויינת” כאשר ניסתה לשקף לו את קשייו. במצב זה קיים קושי לקדם את התהליך המשפחתי”.
לאחר שהוגשו עמדות הצדדים ניתנה החלטה מיום 29.02.2024 לפיה התבקשה עו”ס לסדרי דין להגיש תסקיר משלים בעניין המשך זמני השהות וכן לעניין חלופות טיפוליות.
תסקיר כאמור הוגש ביום 21.03.2024 במסגרתו באה המלצה להפנות את המשפחה לטיפול אצל מטפל מומחה לסרבנות קשר על מנת לאפשר ניסיון נוסף לחידוש הקשר בין ארבע הקטינים הגדולים לבין האב תוך הערכה נוספת של היחסים המשפחתיים המורכבים. צויין כי המדובר בטיפול פרטי ללא סבסוד והוצעו שני מטפלים אפשריים. בעניין זמני השהות באה המלצה להותיר את המצב על כנו ביחס לשני הילדים הקטנים ולעשות נסיון לשילוב ארבעת הילדים הגדולים בזמני שהות אלו בהדרגה.
האם הגישה עמדתה לתסקיר המשלים. לטעמה יש לדאוג לוודאות וליציבות עבור הקטינים ועל על האב להבין כי עליו לעמוד בזמני השהות שנקבעו בהחלטות קודמות ולהימנע מלערב את הקטינים בסכסוך. לטענת האם, החלטות בית המשפט בעבור האב הן בגדר המלצה והוא אינו מבין את ההשלכות של התנהגותו הלקויה על הילדים. האם טוענת כי האב בחר לומר לילדים בנוכחות העו”ס כי הוא מוותר עליהם וזאת במקום לנסות למצוא דרך לחידוש הקשר עמם ועד היום לא נקט בפעולה אמיתית לצורך חידוש הקשר עם ילדיו. לטענתה האב אינו משתף פעולה עם גורמי הטיפול ומחליט מתי להיות חבר בקבוצת וואטסאפ טיפולית ומתי לא, תוך שהוא ממשיך ומחזיק בעמדה “קורבנית” ומתקשה לראות את האחריות שלו למצב היחסים בינו לבין הקטינים ועל מנת לנסות להכשיר את התנהלותו הוא מבקש להחליף מומחה ומתעלם מהעובדה שבתיק מונו מספר מומחים, שכולם בדעה אחידה להתנהלותו.
האם לא התנגדה להמלצת העו”ס בעניין זמני השהות שנקבעו עם 2 הקטינים הצעירים ויחד עם זאת, טענה, כי הפניית הצדדים לטיפול אצל מטפל אחר תגרום לטלטלה נוספת לילדים, תכביד עליהם ועל מצבם הרגשי וזאת לאחר שנחשפו למספר מטפלים וכי נוכח המצב, בנם הקטין של הצדדים נדרש לטיפול רגשי בעקבות מצב זה.
האם הוסיפה, כי אין באפשרותה מבחינה כלכלית להשתתף בהוצאות של מטפלים נוספים, היות ובכל תקופת המלחמה לא עבדה וטיפלה בילדים באופן מסור ושהתה לצדם יום ולילה, כאשר מנגד, המשיב הכביד על מצב הדברים והמשיך שלא לשלם את דמי המזונות וחובו בתיק ההוצל”פ מסתכם בסך של למעלה מ – 46,000 ₪.
האב טען בתגובתו, כי אין באפשרותו לשאת בתשלום מטפל פרטי ואין מניעה להעביר את הטיפול למטפל אחר באגף הרווחה, כך שעלות הטיפול תהא נמוכה או שהטיפול ימומן ע”י הרווחה או שיהיה מסובסד. האב הוסיף, כי כל עוד התובעת לא תשנה אורחותיה ולא תשדר מסרים חיוביים כלפיו, קטן הסיכוי לחידוש הקשר בינו לבין הילדים הגדולים וכי המפתח לחידוש הקשר נמצא בידי התובעת ולא בידיו.
בתגובות משלימות שהגישו הצדדים בעניין המשך ההליכים בתובענה לנוכח הצהרתם כי אין בידם לממן את עלות הטיפול הפרטי טענה האם כי היא עומדת על האמור בתגובתה לתסקיר המשלים והציעה לאמץ את המלצות התסקיר ביחס להמשך זמני השהות עם האב כפי שהם כיום ולהמשיך לעשות ניסיון לשלב את 4 הקטינים הגדולים בזמני שהות אלו בהדרגה. כמו כן, התובעת הסכימה ליתן לעו”ס סמכויות עפ”י סעיפים 19 ו – 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לצורך בחינת חלוקת זמני השהות.
מסיבה שאינה ברורה הגישה התובעת השלמת פרטים ביחס לעמדתה, במסגרתה בחרה להוסיף עדכונים אודות התנהלות האב בתקופה האחרונה, שיש בה כדי ליצור “מחנות” במשפחה; לפגוע בחלק מהילדים; לגרום ביניהם לסכסוכים; לגרום לתחרות בין הילדים וכל זאת כאשר למרות שטוען הוא כי ידו אינה משגת לכאורה, הוא מסתיר מבית המשפט כי רכש רכב חדש ויוקרתי ואף לאחרונה נישא בשנית, בחתונה יוקרתית. התובעת הדגישה, כי היא מבקשת להפנות את האב להדרכה הורית.
האב הודיע כי ללא התערבות ממשית של בית המשפט, לא ניתן יהיה לקדם את ההליך. האב חזר והדגיש, כי המפתח לחידוש הקשר עם 4 הילדים הגדולים נמצא דווקא אצל האם וכי ככל שהיא תשדר לילדים מסרים חיוביים בעניינו, אזי היו משוחחים עימו טלפונית ולא מנתקים אותו מחייהם. לטענת האב, על בית המשפט להתערב באופן אקטיבי ולהורות על הפחתת דמי המזונות שנפסקו, או על הטלת קנסות ורק כך תחול התקדמות בהליך. האב הציע כי הטיפולים עם הקטינים הגדולים יופרדו ויבוצעו בנפרד במחלקה לשירותים חברתיים. לטענתו, טיפול עם כל ילד בנפרד יכול לתרום לבניית קשר מחודש בין האב לקטינים.
האב הציע עוד להטיל את האחריות להבאת הקטינים למפגשים על האם וכי בעבור כל מפגש שיתבטל בעטייה, יש לחייבה בקנס כספי. כמו כן, טען האב כי יש לחייבה לקחת חלק בהדרכה הורית או בכל טיפול אחר שיסייע להליך חידוש הקשר. האב עתר ליתן לעו”ס סמכויות להכרעה בעניין זמני השהות ובאשר לזמני השהות עם 2 הקטינים, ביקש הנתבע להותירם על כנם.
האפוטרופסה לדין מסרה את עמדתה ולפיה, יש להורות לאב להתחיל טיפול במסגרת הרווחה עם מטפל אחר ולאחר מספר פגישות (בהתאם לשיקול דעת המטפל) יוגש מטעם המטפל דיווח האם יש להחל בטיפול משפחתי כולל או שישנו קושי ספציפי של האב לקחת אחריות על חלקו בסוגיית הקשר בינו לבין ארבעת הקטינים. האפוטרופסה לדין המליצה לקבל תחילה את הצהרת האב כי הוא מעוניין בהליך טיפולי וכי הוא יעשה כל הנדרש לצורך הצלחת ההליך והירתמות להצלחתו.
כאן המקום לציין כי ביום 29.07.2024 הוגש עדכון האפוטרופסה לדין במסגרתו ציינה אשר עלה משיחות עדכניות שלה עם הקטינים וכן המליצה על קבלת תסקיר משלים לרבות המלצות באשר לדרכי טיפול או עדכון באשר לטיפול בקטין נ’.
לאחר עיון בכלל אשר הוגש ובעמדות הצדדים, מצאתי כי אין מקום להורות על המשך הליך טיפולי במסגרת שירותי הרווחה. לאחר שהאב הביע חוסר אמון בהליך הטיפולי שהתקיים במסגרת זו ולאחר שבאה הודעת עו”ס לסדרי דין לפיה אין להם למעשה אופק טיפולי להציע לצדדים במסגרת שירותי הרווחה הרי שאין טעם להוסיף ולהורות על טיפול שככל הנראה אין בו עוד תועלת.
עם זאת, מצב הדברים בעת הזאת מעלה כי הקטינים וההורים זקוקים למענים טיפוליים ומשלא ניתן ליתן מענים אלו במסגרת ציבורית יש להפנות הצדדים לקבלת מענה טיפולי פרטי. מדיווחי העו”ס עולה כי האם משתפת פעולה באופן מלא עם הטיפול ואילו האב הוא שהעלה טענות כנגד הטיפול וכן עלה מדיווחי המטפלת כי “קשה מאוד להתנהל מול האב אפילו מבחינת קביעת ותיאום מפגשים”, האב גם שלח הודעה מאיימת בקבוצת וואטסאפ של המטפלת עם שני ההורים וכאשר המטפלת העירה לו הוא השיב שעד שלא תתנצל הוא לא יגיע למפגשים. בנסיבות האמורות הצורך בהפניית המשפחה לקבלת מענה טיפולי פרטי נובע בעיקר מהתנהלות האב ולפיכך אני מורה כי האב הוא שיישא בשלב זה בעלות הטיפול. אין בכך כדי למנוע מן הצדדים לטעון בסיום ההליך לעניין השתת עלות הטיפול או הוצאות המשפט על מי מהצדדים ואלו תיבחנה לגופן.
בכל הנוגע לזמני השהות הרי שאלו יוסיפו להתקיים במתכונת הקיימת ובמסגרת ההליך הטיפולי תיבחן האפשרות לשלב ארבעת הילדים הגדולים במפגשים.
מכל המקובץ לעיל אני מורה כדלקמן:
א. הצדדים מופנים להליך טיפולי אצל ד”ר ענבל קיבנסון בר-און. האב יישא בשלב זה בעלות הטיפול. האב יגיש תוך 14 יום אסמכתה לפניה לד”ר קיבנסון ולהסדרת התשלום עבור הטיפול.
ב. מאחר שאין טעם בהפניית הקטינים להליך טיפולי נוסף איני מוצאת מקום בשלב זה לקבל תסקיר משלים מעו”ס לסדרי דין והמלצות האפוטרופסה לדין ייבחנו לאחר הגשת אסמכתה מטעם האב או בחלוף המועד להגשתה.
ג. זמני השהות יוסיפו להתקיים במתכונת הקיימת. מאחר שבשלב זה לא ניתן לקבוע כי אי קיום זמני השהות עם ארבעת הקטינים הגדולים הוא תוצאה של מעשיה או מחדליה של האם וכאמור לעיל הקשיים בהליך הטיפולי היו בהתנהלות האב, אין מקום להטיל על האם חיובים כספיים להבטחת קיומם.
למעקב המזכירות
החלטה זו מותרת בפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתנה היום, ז’ אלול תשפ”ד, 10 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.
