מספר בקשה:2
בפני
כב’ השופט ערן אביטל
מבקש
א.ר.
באמצעות ב”כ עו”ד ח’ ולר
נגד
משיבה
ש.ר.
החלטה
המבקש עתר להטלת עיקול במעמד צד אחד על דירת מגורים שלטענתו רשומה על שם המשיבה, אולם הבעלות בה שייכת לצדדים מחצה על מחצה, בהתאם לקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973.
הבקשה הוגשה בתחילה במסגרת הליך של “אישור פסק בורר-חוץ”. בבקשה זו נטען, כי הצדדים הם בני זוג יהודים שהתגוררו בעבר בישראל, אולם עקרו לא’ לפני כ-30 שנים. הצדדים מנהלים הליכי גירושין באמצעות בוררות לפני מוסד הידוע בשם “XY” בעיר נ’. נטען, כי בתאריך 27.7.24 קבע הבורר-ק’ שיש להטיל על דירת המשיבה בישראל צו עיקול. המבקש עתר לרישום צו הבורר, תוך שהוא מדגיש, כי לדעתו המשיבה הגיעה ארצה לשם מכירת הדירה והברחת כספי המכירה ממסת נכסי הזוג. עוד הודגש בבקשה, כי על בית המשפט להיעתר לבקשה בהתאם להוראות אמנת ניו יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ, 1958 (להלן: “אמנת ניו יורק”).
בהחלטתי מתאריך 30.8.24 הועלתה שאלת סמכות בית משפט בישראל לתת סעד זמני, כאשר מתקיים הליך בוררות שאינו בגדרי המדינה. נקבע בהחלטה הנזכרת שעל המבקש לצרף אסמכתה משפטית הקובעת שניתן להיעתר למתן סעד זמנית גם כשהבוררות בחו”ל עדיין מתנהלת ובדלית פסק בורר שניתן לאכיפה בישראל על פי אמנת ניו יורק.
אסמכתה משפטית לא צורפה. מצד שני, בחר המבקש לתקן את בקשתו ולהגישה הפעם כשהיא מושתתת על הוראות סעיף 16 (א) (5) לחוק הבוררות, תשכ”ח-1968 (להלן: “חוק הבוררות”). בבקשתו מיום 2.9.24 טען המבקש, כי “לאחר עיון נוסף בפסיקה” הוא אינו עומד עוד על בקשתו לקבלת הסעד בדרך של אישור החלטת הבורר, אלא הוא מבקש סעד עצמאי מכוח חוק הבוררות בשילוב עם אמנת ניו-יורק.
אף עמדה זו לא נתמכה בטיעון משפטי הולם ומשכך ניתנה החלטה נוספת המחייבת את המבקש לתמוך טענותיו בטיעון הולם.
מונחת לפניי “הבהרה” ובה טענה לפיה סעיף 3 לאמנת ניו יורק קובע, לכאורה, שהבוררות תתנהל “בהתאם לסדרי הדין של הארץ בה מתנהל ההליך”. אליבא דמבקש, מאחר שלפי סדרי הדין בישראל רשאי בית המשפט ליתן צו עיקול בהתאם להוראת סעיף 16 (א) (5) לחוק הבוררות, אזי יש למזג בין שתי הוראות החוק הנזכרות ולהוציא את צו העיקול ההכרחי.
בבקשה ישנה הפנייה לרע”א 102/88 מעדני אווז הכסף בע”מ נ’ cent or s.a.r.l, מב (3) 201 (להלן:” פרשת אווז הכסף”) שם נקבע שלמרות שסמכות בית משפט בישראל חלה טריטוריאלית על האנשים והנכסים בארץ, לעיתים ניתן להטיל צו עיקול אף אם חלה על העניין בוררות שנדונה בחו”ל.
בפרשת אווז הכסף נקבע, כי הליך העיקול אף עשוי לסייע לבורר שבחו”ל “בכל הנוגע למימוש הזכויות, שעה שיכריע הבורר בסוגיה לגופה”. (עמוד 207). עוד תמך המבקש את הבהרתו ברע”א 6934/10 כספי תעופה בע”מ נ’ jsc aeroavit airlines, (28.10.10 להלן: “עניין כספי”), שם נקבע, כי אין בקיומה של תנית בוררות-חוץ בהסכם שנכרת בין הצדדים כדי להפקיע את סמכותו של בימ”ש בישראל לתת סעד זמני.
הנה כי כן, המבקש סבור שעמד בנטל השכנוע להציג לפניי טיעון משפטי המאפשר מתן צו עיקול בהתאם להחלטת בורר בניו יורק במסגרת בוררות חוץ. טרם תינתן הכרעה לגוף העניין, אצביע להלן על קושי אפשרי בקבלת עמדת הפסיקה באשר למקרה הנדון.
לשיטתי, כשם שלכאורה למבקש זכות להטיל עיקול על הדירה הרשומה על שם המשיבה, הרי שלמשיבה הזכות לעתור לביטול העיקול ובית משפט זה יידרש לדון De novo בבקשה (ראו: תקנה 97 (ו) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018). אלא מאי-ייתכן שיתעורר קושי לבחון כלל את תביעת המבקש המתנהלת בניו-יורק מחמת בוררות החוץ המתנהלת בפני הבורר הנכבד-ק’. האם בית משפט זה רשאי לקבוע שהמבקש הציג “ראיות מספקות” (תקנה 97 (א) לתקנות סדר הדין), לקיומה של עילת תביעה? אם כן, האם קביעה זו היא על בסיס הדין שחל בבית הדין “XY”? מעבר לכך, שעה שהצדדים מתגוררים בעיר נ’ שבא’ ומתדיינים בבוררות בבית הדין “XY”, ניהול הליך העיקול בארץ עלול להוביל לפיצול הדין ויקשה מאוד על שניהם להתדיין גם בארץ (בקשה לביטול עיקול) וגם בא’.
על אף שני פסק הדין אליהם הפנה המבקש בהבהרתו, בפסיקה נשמע קול אחר באשר לסוגיה שעל הפרק. בבש”א (חי’) 6414/03 BEEMSTERBOER נ’ קורניש חן 1987 בע”מ (27.11.03) השופט שפירא סבר שמדובר ב”מחלוקת בין הפוסקים” ובפסק-דינו אומצה הגישה שנקבעה ברע”א 5805/90 רוט נ’ אינטרקונטיננטל קרדיט קורפוריישן ניו יורק פד מה (3) 045, לפיה לא נותנים לבעל דין סעד זמני אלא בגדר תובענה שהוגשה, המגלה עילה.
מאידך גיסא, נחזה שפסק הדין בעניין כספי קובע שככל שקיימת תניית בוררות-חוץ בין הצדדים, עדיין לבית המשפט סמכות להעניק סעד זמני וסמכות זו נובעת בין היתר מן העיקרון לפיו לערכאה הדיונית מוקנה שיקול דעת רחב בכל הנוגע למתן סעדים זמניים ובכלל צווי עיקול זמניים.
במקרה שלפניי, קיים צו עיקול שניתנת במסגרת בוררות-חוץ. שיקול הדעת מטה את הכף לשם הטלת העיקול , שכן במבחן מאזן הנוחות הכף נוטה לכיוון המבקש. עמדה זו משתלבת אף בהלכה שנקבע בפרשת אווז הכסף שם נקבע שצו העיקול עשוי לסייע לבורר בכל הנוגע להמשך הליך הבוררות שבין הצדדים ולבל יהפך פסק דינו לתיאורטי, ככל שאכן הדירה תימכר והכספים יוברחו.
סיכומו של דבר-לאחר חשיבה ושקילה-דין בקשת המבקש להתקבל.
החלטה בדבר הטלת צו העיקול תינתן במסגרת החלטה נפרדת.
החלטה זו ניתנת לפרסום ללא פרטי הצדדים ולאחר המצאתה לידי המשיבה.
ניתנה היום, ל’ אב תשפ”ד, 03 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.
