בפני
כב’ השופטת ציפי כהן אביטן
מבקשת
ב”כ היועמ”ש/ משרד הרווחה והשירותים החברתיים – תל אביב,
ע”י ב”כ עוה”ד נאוה מזון
נגד
משיבים
1. פלוניי
2. פלונית
ע”י ב”כ עוה”ד יוסי ביטון
בענין הקטינה: XXXX
פסק דין
לפני בקשה דחופה לאישור פעולה רפואית עפ”י סעיף 68(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, במסגרתה עותרת ב”כ היועמ”ש כי בימ”ש יעשה שימוש בסמכותו ויורה על מתן חיסון טטנוס באופן מיידי לקטינה, XXXX(להלן: “הקטינה”), אשר נחבלה ביום 31.8.2024, לצורך שמירה על שלומה הגופני של הקטינה ומניעת סיכון לחייה, בנסיבות בהן ההורים מתנגדים למתן החיסון.
הבקשה הומצאה להורים בפתח הדיון.
מהבקשה עולה הרקע העובדתי המפורט להלן:
הקטינה הינה ביתם היחידה של המשיבים.
הקטינה אינה מחוסנת כלל לחיסוני השגרה המומלצים ע”י משרד הבריאות, לרבות חיסון כנגד טטנוס.
ביום 31.8.2024 נחבלה הקטינה מקיר בטון, בו התנגשה תוך כדי ריצה, ונפצעה באפרכסת אוזן שמאל. בשל הפציעה הובאה הקטינה ע”י הוריה למר”ד ילדים במרכז הרפואי “וולפסון” בשעות הערב, שם הומלץ לחסנה כנגד טטנוס לאור נסיבות הפציעה ועומק החתך.
חרף המלצות הצוות הרפואי, סירבו המשיבים לחסן את הקטינה, תוך שחתמו על טופס סירוב.
למחרת, ביום 1.9.2024, פנתה עו”ס המרכז הרפואי אל עו”ס לסדרי דין בעירית חולון וביקשה התערבותה לאור סירוב ההורים במתן החיסון.
ביום 2.9.2024 נתקבלה פניה במחלקת הרווחה בחולון מהצוות הרפואי במחלקת מלר”ד, בה תואר המקרה הפרטני של הקטינה, כאשר צוינו הסיכונים של אי מתן החיסון והחשש לסכנה ממשית לחיי הקטינה, וזאת בשים לב כי הקטינה מעולם לא חוסנה ועת החתך מהפציעה עבר את כל שכבות העור ומגיע עד הרקמות העמוקות של הסחוס.
אך למרות הסברי הרופאים, לרבות רופא הילדים של קופ”ח, ועל אף פניות העו”ס לסדרי דין עמדו המשיבים בסירובם לחסן את הקטינה.
הבקשה הוגשה היום (בשעה 10:55). לבקשה צורפו: מכתב שחרור רפואי מיום 31.8.2024, מכתב מיום 2.9.2025 מביה”ח אל העו”ס לסדרי דין, פניית העו”ס לסדרי דין לב”כ היועמ”ש ופסיקה רלוונטית.
עם קבלת הבקשה היום נקבע מועד לדיון במעמד הצדדים לשעה 13:30.
בפתח הדיון נתברר לבית המשפט כי המשיב אינו דובר את השפה העברית, אך ניסיונות מזכירות בית המשפט לאתר מתורגמן בהתראה קצרה, לא צלחו.
לבסוף נמצא פתרון בדמות מתורגמנית לשפה הרוסית באמצעות שיחת טלפון.
כמו כן, נמסר ע”י המשיבים כי פנו ליצוג משפטי לעוה”ד יוסי ביטון.
משב”כ המשיבים לא יכל להתייצב לדיון, אפשר בית המשפט השתתפות “טלפונית” בדיון.
בית המשפט קיים דיון ממושך, חרף הקשיים הפיזיים והטכנולוגים, תוך שנשמעו טענות ב”כ היועמ”ש ברווחה וטענות המשיבים באמצעות בא כוחם (טלפונית).
כמו כן, נשמעה עדותה (הטלפונית) של ד”ר דיאנה טשר זהומולוגית – מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים בביה”ח “וולפסון” וסגנית מחלקת ילדים. ואף נתאפשר לב”כ המשיבים לחקור אותה על המלצתה בעניין ביצוע החיסון לקטינה.
בתום הדיון, אפשרתי למשיבים להציג חוות דעת נגדית וזאת עד היום בשעה 20:00.
חוות דעת כאמור לא הוגשה. כאשר ב”כ המשיבים הגיש הודעה, במסגרתה מסר כי לא עלה בידי המשיבים להמציא חוות הדעת עד לעת הזו, וכי המשיבים שבים וחוזרים על עמדתם כי יש להביא הסוגיה, עפ”י חוק זכויות החולה, לפתחה של ועדת האתיקה, אשר תהווה חוות הדעת הרפואית הנדרשת.
לאחר שעיינתי בבקשה על מצורפיה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים ועדותה של ד”ר דיאנה טשר– אני נעתרת לבקשה, ואנמק.
ראשית, אציין כי לא הוגשה חוות דעת נגדית מטעם המשיבים, הסותרת את המלצות הצוות הרפואי בביה”ח “וולפסון”.
מנגד, כפי העולה מהחומר הרפואי שצורף לבקשה ומעדותה (הטלפונית) של ד”ר טשר, אי מתן חיסון לקטינה, נוכח אופי וחומרת פציעתה והעובדה כי אינה מחוסנת כלל, מהווה סכנה אפשרית לחייה. כאשר יש לתת את החיסונים בהקדם האפשרי, שכן יעילותם פוחתת ככח שחולף הזמן מאז הפציעה.
עוד נמסר ע”י הגורמים הרפואיים כי המדובר בחיסון יעיל ובטוח, בעל תופעות לוואי מתונות וחולפות.
(ר’: מכתבן של ד”ר מאירסון וד”ר טשר מיום 2.9.2024 המצורף לבקשה וכן עדותה של ד”ר טשר בעמ’ 6 לפרו’).
עוד העידה ד”ר טשר כי:
“אנחנו כבר באיחור והיא הייתה אמורה לקבל את החיסון כשהיא הגיעה בתחילת השבוע במוצאי שבת.
הסיכון הולך ועולה ככל שמרחיקים את זמן החיסון, כך עולה הסיכון שלא נצליח למנוע מחלה.
טטנוס זה חיידק שנמצא בקרקע, באדמה ובכל מקום בטבע, החיידק הזה אוהב לשגשג בתנאים שיש להם אספקת דם מוגבלת ומעט חמצן ולכן פציעות משמעותיות הן בסיכון משמעותי לזיהום.
במקרה של הילדה המדוברת, מדובר בפציעה מאד משמעותית שלה הרס ניכר של רקמות, קיר בטון, עם חתך עמוק שעירב את הסחוס. אין ספק שמדובר בפציעה משמעותית וחייבת חיסון.”
(עמ’ 6 לפרו’ ).
ובהמשך:
“אין חיסון שיש עליו כל כך הרבה מידע ונתונים כמו החיסון לטטנוס. המדובר בחיסון מאד מאד בטוח שתופעות הלוואי שלו הן מאוד מקומיות וחולפות, מקוריות וקלות. במקרים נדירים הוא יכול לגרום לעליית חום חולפות ובוודאי שלא יכול לגרום לטטנוס. בזכות החיסון אנו לא רואים את הטטנוס וזה לא בגלל שהמחלה נעלמה. החיידקים נמצאים בכל מקום ובכל משטח ובזכות החיסון המחלה כמט נעלמה. בהחלט לא רואים מקרים של טטנוס במחוסנים. למה שלא תקבל לפחות חיסון סביל?”
(עמ’ 7 לפרו’)
עמדת ההורים, כפי שזו הובעה במהלך הדיון, באמצעות בא כוחם, הינה כי הם מתנגדים לביצוע החיסון וכי מקיימים שמירת בריאות טבעית ללא דרישת חיסונים שלא לצורך, וזאת בעקבות פגיעה של אחיות המשיבה מחיסונים בעברן.
עוד מסר ב”כ המשיבים כי ערך בירור (במהלך ההפסקה ) לגבי החיסונים ובהנחיות משרד הבריאות וכי נתברר לו כי המדובר בתרכיב שלא עבר הליכי רישום.
מוסיף וטוען ב”כ המשיבים, כי יש להעביר הסוגיה, אשר עניינה מתן טיפול רפואי ללא הסכמה, להכרעת ועדת האתיקה, וזאת בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק זכויות החולה.
לא מצאתי לקבל עמדת המשיבים.
ראשית, כאמור, חרף ההזדמנות שניתנה למשיבים, לא הוגשה חוות דעת נגדית מטעמם.
שנית, המדובר בהליך שהוגש עפ”י סעיף 68 (ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אשר מקנה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לנקיטת אמצעים רפואיים לצורך שמירת שלומו של הקטין. לכן, אין מקום לפניה לועדת האתיקה עפ”י חוק זכויות החולה.
בית המשפט העליון, בפסק הדין, אשר ניתן בימים אלו במסגרת תיק בע”מ 189-09-24
(מיום 1.9.2024), דחה בקשת רשות ערעור שהוגשה ביחס למקרה הדומה לנסיבות דנן, וקבע כי:
“ממצאים אלה מתייחסים לקטין הספציפי ולמצבו הרפואי עקב החתך העמוק במצחו, ואין מדובר בחיסון לשם חיסון כעניין סטטיסטי גרידא. המדינה הוכיחה אפוא את הנחיצות האינדיבידואלית של החיסון באמצעות חוות דעת רפואית שנמצאה אמינה. המבקשים אף לא ניסו לסתור את האמור בחוות דעת זו על ידי הגשת תעודה רפואית או חוות דעת רפואית שתתמוך בעמדתם.
בנסיבות אלה, לא נותר לנו אלא לקבוע כי המדינה והאפוטרופסית לדין, אשר מונתה לקטין, הוכיחו כדבעי את התקיימות הנסיבות אשר מצדיקות את הפעלתו של סעיף 68 לחוק האפוטרופסות ביחס לקטין והוריו – המבקשים דכאן – במקרה שלפנינו (ולא מעבר לכך).”
לסיכום:
לאור המלצות הגורמים הרפואיים, אשר לא נסתרו ע”י המשיבים, שוכנעתי כי קיימת סכנה ממשית לשלומה, בריאותה וחייה של הקטינה, ככל שלא תחוסן ותתפרץ המחלה.
שוכנעתי כי טובת הקטינה מחייבת מתן החיסון .
עוד שוכנעתי כי הסיכון באי מתן החיסון עולה על הסיכון באם ינתן החיסון (ככל שישנו סיכון) .
לאור האמור לעיל, ומכח סמכותי על פי הוראות סעיף 68(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אני נעתרת לבקשה.
יחד עם זאת, נוכח דבריה של ד”ר טשר בדיון היום (בעמ’ 7 לפרו’), אני מאפשרת להורים לבחור באם רצונם להסתפק בחיסון הסביל בלבד.
ככל שההורים לא ישתפו פעולה בעניין זה, החיסון שינתן יהא בהתאם להמלצות הרופאים המטפלים.
בשים לב לפרק הזמן שחלף ממועד הפציעה של הקטינה (כ-72 שעות) ונוכח המלצת הגורמים הרפואיים, כאמור לעיל, לביצוע החיסון סמוך ככל שניתן למועד הפציעה, הקטינה תחוסן עוד היום (עד שעת חצות).
משטרת ישראל תסייע באכיפת הצו ככל שנדרש.
בית המשפט פונה למשיבים בבקשה כי ישתפו פעולה עם הצוות הרפואי לטובת הקטינה.
עוד אציין כי, להתרשמותו של בית המשפט, המדובר בהורים הדואגים לטובת הקטינה ולשלומה, אך, בנסיבות דנן, מצא בית המשפט כי טובת הקטינה מחייבת מתן החיסון, אף ללא הסכמת ההורים ובניגוד להשקפתם.
ו
ב”כ היועמ”ש תמציא החלטתי זו למשיבים, וזאת ללא דיחוי.
המזכירות תסגור את התיק.
ניתן היום, ל’ אב תשפ”ד, 03 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.
