לפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקש
ד. ל
נגד
משיבה
א. ל
ע”י ב”כ עו”ד רויטל קוסטינר בן עמי
בעניין הקטינהה. ל, ילידת 2020
פסק דין
1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב’ השופטת גילה ספרא ברנע) בתיק תלה”מ 37344-10-21 מיום 19.8.24 (להלן: “התיק קמא” ו- “ההחלטה קמא”, בהתאמה), במסגרתה נקבע כי הקטינה תשובץ לגן רגיל ולא לגן תקשורתי, והכל כפי שיפורט להלן.
רקע וההחלטה קמא
2. המבקש (האב) והמשיבה (האם, להלן גם: “הצדדים”) יהודים, נישאו זל”ז כדמו”י בשנת 2020. מנישואיהם, נולדה לצדדים הקטינה שפרטיה בכותרת.
3. יחסי הצדדים עלו על שרטון והם נפרדו. המבקש פתח בהליך קמא ביום 17.10.2021, במסגרתו ביקש הרחבת זמני השהות שלו עם הקטינה וכן “קביעת הגדרה הורית שווה”.
4. במסגרת התובענה קמא, ביקש האב לחדש הדיון בבקשתו משנת 2023 להתאמת מסגרת חינוכית לקטינה. הבקשה הקודמת נזנחה.
ביום 19.5.24 התקיים דיון הוכחות בתיקי הקטינה והמזונות, התבקש תסקיר משלים, הוגש והוגשו לו תגובות ההורים.
5. כאמור בהחלטה קמא, בית המשפט, כמו גם עו”ס לסדרי הדין, מלווים את ההורים והקטינה מאז פרידת הצדדים, עת היתה הקטינה צעירה מאד. אין חולק כי בין הצדדים מחלוקות ממשיות כולל בתיאור הקטינה ומאפייניה.
6. מידע רב על אודות הקטינה ותפקודה נאסף באבחונים ובתסקירים, הכוללים גם סיכום מפורט מהמסגרת החינוכית. ביום 9.5.23 הוגש תסקיר משלים אחרון וביום 19.6.24 עדכון ההמלצה לעניין זמני שהות והתייחסות לוועדת זכאות ואפיון אחרונה שנערכה ביום 14.2.24. על ועדת איפיון קודמת מיום 31.5.23 הוגשה השגה, שנדחתה.
7. בוועדת האפיון מיום 14.2.24 נקבע כי הקטינה אינה זכאית לשירותים מיוחדים, וכי היא ילדה נורמטיבית ללא פערים משמעותיים מבני גילה. כן יש לה קושי רגשי המשפיע על תפקודה. נקבעו לקטינה שירותי חינוך מיוחדים: במסגרת חינוכית רגילה 4.1 שעות שבועיות או גן תקשורת. בהחלטה בהשגה מיום 20.7.24 נקבע כנ”ל.
8. הקטינה במעקב התפתחותי מגיל צעיר, מאובחנת עם מוגבלות על רצף האוטיזם בדרגה בינונית גבוהה והומלצה העברתה לגן תקשורת ועד אז קבלת סיוע בגן רגיל, וכן פניה לקראת שנה”ל הקרובה לוועדת זכאות ואפיון. כן ההמלצות הינן קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, טיפול רגשי, והדרכת הורים.
לשנה”ל תשפ”ד (שהסתיימה זה מכבר) נקבעה לקטינה זכאות ל-80 שעות חודשיות עבור סייעת במעון יום.
9. האב (המבקש כאן) עתר בבקשתו קמא לשילוב הקטינה בגן תקשורת, שם לטענתו תקבל את כל המענים תחת קורת גג אחת. לדבריו, האם מתנגדת כבר שנתיים לשילוב הקטינה במסגרת מותאמת לצרכיה, ולטענתו אינה נמצאת במעקב רצוף. האם אף לא קידמה קבלת קלינאית תקשורת הנדרשת לקטינה. המבקש חושש כי אי מתן מלוא המענים לקטינה ככל המוקדם, יפגע בהתפתחותה התקינה ובפוטנציאל התקדמותה. כן עתר האב להפניית ההורים לתיאום הורי, אך כפי שהוסבר בפרוטוקול לשם כך נדרשת סגירת התיקים, דבר שהתנגד לו.
10. האם (המשיבה כאן) טענה בתגובתה קמא, כי האב מתבסס על הבקשה הקודמת משנת 2023 והאבחונים הלא מעודכנים, ומתעלם מהתקדמות הקטינה. לטעמה של האם, שילובה בגן רגיל עם תמיכת סל שילוב היא שתפעל לטובתה, ותביא להמשך התקדמותה יותר משילובה במסגרת הכוללת ילדים עם בעיות מורכבות משלה, שיקַבּעו את בעיותיה או יאטו את התקדמותה.
11. עוד טענה האם בתגובתה, כי האב מציג את הקטינה כבעלת יכולות נמוכות משיש לה, וכך עשה עת הגיש בקשה לקבלת קצבה מהמוסד לביטוח לאומי עבורה. בהחלטה קמא נקבע כי הטענות הנוספות בעניין זה ידונו בפסק הדין (סעיף 8 להחלטה קמא).
כן הפנתה האם להחלטה מיום 20/7/23 בהשגה על ועדת איפיון והפרוטוקול מיום 12/7/23, המפרט את הנוכחים, את כל המידע והמסקנות, את אחת מחוות הדעת שתיארה קושי של הקטינה במספר תפקודים, כולל בסיס רגשי, בהתבסס על מלוא החומר, סיכום תפקוד תקין בגן, וחוות דעת הפסיכולוגית, לפיה הקטינה עדיין בגיל צעיר, מקבלת קלינאית; תקשורת וריפוי בעיסוק בקהילה, וכי יש צורך במענה רגשי עקב המצב המשפחתי.
האם צירפה לתגובתה בבקשה קמא, סיכום עדכני מיום 2.6.24 של המרפאה בעיסוק, המעיד על התקדמות וממליץ להמשיך בטיפול.
12. בתסקיר מיום 19.6.24 התבסס עו”ס לסדרי הדין על החומר הקודם, על דיווח עדכני מהמסגרת החינוכית, לפיו הקטינה משתלבת היטב בפעילויות הגן, עצמאית, מתפקדת בכל התחומים, בעלת צורך לעיתים בתיווך סיטואציות חברתיות, קושי בקשר עין שלעיתים אינו עקבי ובתקשורת שלפעמים אינה בנושא. מעבר לכך אוכלת מגוון, מסתגלת לשינויים, שואלת ועונה, מדברת באוצר מילים מתאים, תפקוד מוטורי גס ועדין תקין, בתהליך גמילה. עוד דווח כי הולכת בשמחה לכל אחד מההורים.
עוד מבוסס התסקיר על פרוטוקול ועדת זכאות ואפיון מיום 14.2.24. פרוטוקול זה לא הוגש לבית משפט קמא ע”י מי מהצדדים (כך צוין בהחלטה קמא, סעיף 11). נכתב כי הסיכום היה כי הקטינה מאובחנת עם אוטיזם בדרגה 2 – בינוני גבוה וייטב לה במסגרת גן רגיל עם סל תמיכה, במסגרתו אושרו 4.1 שעות שבועיות. גם הוועדה שפגשה את כל אחד מההורים בנפרד הדגישה את העובדה שכל אחד מההורים רואה את הקטינה בדרך אחרת, מה שאיננו מיטיב עם הקטינה.
13. ביום 19.8.2024 ניתנה ההחלטה קמא. להלן חלקה האופרטיבי והרלוונטי לענייננו:
לאחר לימוד מלוא החומר, שהניחו לפניי ההורים מאז תחילת ניהול התיק ועד היום והתסקירים, אני מוצאת כי המלצות ועדת זכאות ואיפיון הינן לטובת הקטינה, והאב, המשיג עליהן, לא הרים את הנטל להוכיח כי יש לדחותן.
…
אני מוצאת את המלצות ועדת האיפיון והתסקיר כהולמות את מצבה של הקטינה, נכון להיום. אין מקום להתבסס על חוות מסוף שנת 2022 תחילת 2023, כאשר מדובר בקטינה ילידת 30/11/20. נמצא כי שילובה של הקטינה בגן רגיל, במקביל לריפוי בעיסוק הביא אותה למצב בטווח הנורמה כיום, כעולה משתי ועדות איפיון כולל ערעור ומסיכום המסגרת החינוכית. אני מקבלת את טעמיה של הועדה כי הקטינה צעירה ומתקדמת באופן תקין.
אני קובעת כי גם השנה תפקוֹד הקטינה גן רגיל, בהתאם לגילה, בהמשך למסגרת בה שהתה השנה, ותקבל את כל שעות הסיוע שנקצבו לה במסגרת הגן. שני ההורים יחתמו על המסמכים לרישום ב[עיר מגוריהם], עד ליום 21/8/24, אחרת תחתום האם לבדה. ב”כ האם תגיש פסיקתה ואין למסור את ההחלטה המנומקת לצד ג’.
הקטינה תמשיך בטיפול ריפוי בעיסוק אצל אותה מטפלת, ותקבל טיפול רגשי, במסגרת ציבורית או פרטית במימון שני ההורים ובחלוקת הבאתה לטיפול על ידי שניהם בהתאם לימי השהות.
ההורים יאזינו למסר העולה מכל חוות הדעת אודות הקושי הרגשי, שהקטינה מצוייה בו לאור הפערים ביניהם בתפיסתה. גם בעניין זה לא מאוחר לשנות גישה, והקטינה רק תיתרם מכך.
…
בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.
14. בקשת רשות הערעור דנן הוגשה בתקופת פגרת הקיץ, ביום 27.8.24, והועברה לטיפולו של השופט התורן, כב’ השופט יואב פרידמן, שבו ביום נתן החלטתו כהאי לישנא:
“ההחלטה עליה מבוקש לתן רשות לערער בבקשה מהיום, ניתנה ב 19.8.2024. עניינה בגן אותו תפקוד הקטינה. ההורים חלוקים בסוגית טובת הקטינה בענין זה. הוחלט שהקטינה תוסיף לפקוד גם השנה גן רגיל, שעה שהאב המבקש סבור כי יש להורות על העברתה לגן תקשורת, וגורס (בלי למצות) כי ראוי למנות מומחה. יוער כי לאחר מתן ההחלטה פנה המבקש בבקשת הבהרה לבית המשפט ואף ציין שהוא נכון לשאת בעלות המינוי. לו התקבלה עמדתו ממילא לא היה סיפק בידי מומחה להגיש חוו”ד עובר לתחילת שנה”ל.
בנוסף, נכון שהמשיבה תגיש תגובה סדורה לבקשה האוחזת 8 עמודים ועוד עשרות עמודי נספחים. זאת בפרק זמן סביר, גם אם מצומצם, (המשיבה מיוצגת). אני מורה למזכירות לדוור עוד היום הבקשה והחלטה זו לב”כ המשיבה. לאור הלו”ז, ולהסרת ספק מורה גם למבקש (אף שאינו מיוצג וכפי עניינו) להמציא הבקשה וההחלטה לב”כ המשיבה עד 29.8.2024. המשיבה תגיש תשובה עד 2.9.2024 שעה 13:00 ותמציא אותה במסירה אישית למבקש בו ביום. בתגובתה תוכל להתייחס הן לשאלה כלום יש לתן רשות ערעור והן לבקשה לגופה.
נקבע דיון בבקשה בפני שופט תורן ב 3.9.2024 שעה 11:00. המזכירות תצור משימת עיון לשופט התורן”.
טענות המבקש בבקשת רשות הערעור
15. להלן תמצית טענות המבקש:
א. שיבוץ הקטינה בגן רגיל משמעו פגיעה חמורה ברצף הטיפולי, היות שהקטינה אובחנה ע”י משרד הרווחה כילדה עם צרכים מיוחדים, והיתה מקבלת עד חודש אוגוסט 2024 סיוע בהיקף של 80 שעות חודשיות.
ב. טעה בית משפט קמא, עת החליט שהקטינה תשובץ בגן רגיל, במסגרתו תקבל סיוע בהיקף של 4.1 שעות שבועיות. בית משפט קמא לא נתן כל משקל לנתון זה, שעלול להחמיר את מצב הקטינה, ולגרום לקשיי התפתחות והתאקלמות במסגרת החדשה.
ג. אין בתיק קמא כל מסמך רפואי המעיד על בעיות רגשיות אצל הקטינה, כטענת המשיבה, בטח לא בשל “הסתכלות שונה של ההורים”. חרג בית משפט קמא מסמכותו, עת קבע שהקטינה סובלת מבעיות רגשיות הנובעות ממחלוקות בין ההורים.
ד. שגה בית משפט קמא עת קבע שהקטינה נמצאת כיום בטווח הנורמה, שעה שכלל חוות הדעת הרפואיות הקיימות בתיק מצביעות על כך שהקטינה סובלת ממצב רפואי כרוני מתמשך של הפרעות תקשורת על הספקטרום האוטיסטי, ומוכרת על ידי משרד הרווחה כילדה עם צרכים מיוחדים.
ה. הסוגיה המרכזית שעמדה לפתחו של בית משפט קמא היתה המסגרת הלימודית אליה תירשם הקטינה – ולא שאלת קיומן של בעיות רגשיות או האם הקטינה נמצאת בטווח הנורמה. קביעות בית המשפט בנושאים הללו מהוות חריגה מהותית מסמכות, ולא התבססו על חוות דעת רפואיות מקצועיות.
ו. שגה בית המשפט קמא, עת החליט בסעיף 14 להחלטה קמא, לפסול את חוות הדעת הרפואיות שניתנו בשנים 2022-2023, בטענה שהן אינן רלוונטיות למצבה העדכני של הקטינה. החלטה זו שגויה, בית המשפט כלל לא נדרש לקבוע איזה חוו”ד רפואית רלוונטית; חוות הדעת האמורות בוצעו על ידי אנשי מקצוע מוסמכים, התייחסו בצורה מעמיקה ומקצועית למצב הקטינה בתקופה הרלוונטית, והתבססו על אבחון מקצועי שנעשה בנוכחות המשיבה והקטינה בלבד.
ז. בית המשפט קמא העניק פרשות שגויה לממצאי ועדת האפיון, כאשר הצהיר כי לא עיין בעצמו בפרוטוקול הוועדה מחודש פברואר 2024, ולמרות זאת הסתמך על ממצאי הוועדה בקביעת מוסד הלימודים לקטינה; בכך פגע באופן ישיר בזכויות הקטינה. החלטות מעין אלה צריכות להתבסס על ממצאים עדכניים ומדויקים, ופרשנות שגויה או הסתמכות על מידע לא עדכני מהווה פגם מהותי בהחלטה.
תשובת המשיבה לבקשת רשות הערעור
16. תשובת המשיבה לבקשת רשות הערעור התבקשה בהחלטת בית המשפט מיום 27.8.24. להלן תמצית טענותיה:
א. לא נפלו כל פגם או טעות בהחלטה קמא, במסגרתה קבע בית משפט קמא את החלופה המתאימה ביותר לחינוך הקטינה, על פי הדו”ח החינוכי וועדת זכאות ואפיון.
ב. המבקש איננו מיוצג בהליך זה ובהליכים קמא, והדבר בעוכריו, שכן אין המבקש משפטן והוא שוגה בפירוש החלטות שיפוטיות ולא מבחין בין המלצה להנחיה, טענה משפטית וטענה עובדתית.
ג. מקור הבקשה עליה נסמך המבקש בבקשתו קמא, הוגשה ביום 29.5.2023, במסגרתה ביקש המבקש לחייב את המשיבה לא להתנגד לקבל סיוע מוועדת זכאות ואפיון, תוך נסיון להכריח את המשיבה לשתף פעולה בערעור לוועדה השגה בנושא התאמת המסגרת לקטינה, הגם שעמדת המשיבה תאמה את המלצות הוועדה.
ד. לאחר הגשת בקשת המבקש כאמור לעיל, הוגשה תגובת המשיבה והחלטת בית המשפט להמצאת מסמכים – הסכים המבקש לרישום הקטינה לגן רגיל עם סייעת, ואכן כך היה בשנה”ל תשפ”ד שהסתיימה זה מכבר.
ה. לאחר דיון הוכחות שהתקיים לאחרונה בתיק קמא, חזר בו המבקש וחידש בקשתו לרישום הקטינה לגן “מיוחד” ובניגוד להמלצות גורמי מקצוע, שתומכים בשילוב הקטינה בגן רגיל, בשל שיפור מצבה וצמצום פערים כמעט לחלוטין, התקדמות הקטינה ומצבה הטוב הניכר כיום.
ו. המבקש נסמך כל העת על המלצה אחת שניתנה לאחר אבחון אחד שנעשה, מלפני שנה, ואין בו כהוא זה כדי להציג ולשקף את מצב הקטינה כיום. כך עשה המבקש אף בדיווח למוסד לביטוח לאומי, בהציגו מסמכים ה”מנמיכים” את הקטינה על מנת לזכות בקצבה עבור הקטינה, אותה נוטל לעצמו מדי חודש. המבקש מתנגד לכל עמדה מקצועית המציגה את התקדמות הקטינה, צמצום הפערים ושיפור תפקודה, כי אינו מוכן להסתכן באובדן הקצבה המשולמת עליה לכיסו.
ז. בית משפט קמא הסתמך בהחלטתו על סיכום הוועדה בו צוין כי למדים על תפקודה התקין של הקטינה וברמה טובה. ועדת ההשגה שהתקיימה בחודש יולי 2023 קבעה מפורשות כי הקטינה לא מתאימה לחינוך מיוחד. ועדת זכאות ואפיון מפברואר 2024 קבעה אותו דבר. המבקש בחר לא לערער על החלטת ועדת ההשגה מאחר שידע כי אין לו כל עילה לערעור.
דיון במעמד הצדדים מיום 3.9.24
17. לדיון התייצב המבקש בעצמו, והמשיבה עם באת כחה.
המבקש חזר על עיקרי בקשתו, והדגיש כי קיימת בעיניו דחיפות בשל העובדה כי השבוע החלה שנת הלימודים, והקטינה נמצאת בגן רגיל, ללא אותו היקף סיוע שקיבלה בשנה שעברה.
עוד ציין, כי מגיל צעיר של הקטינה, הוא והמשיבה חלוקים בדבר מידת מעורבות גורמים רפואיים בחיי הקטינה. לדעתו, הם כהורים לא ברי סמכות לקבוע מה מצבה הרפואי של הקטינה, והוא נסמך בעניין זה על חוות דעת רפואיות; משלא קיימת, כך לטעמו, כל חוות דעת רפואית המצביעה אחרת – הקטינה צריכה לקבל את אותו טיפול וסיוע בגן. ההפחתה בשעות הסייעת תפגע בקטינה.
18. המשיבה טענה, באמצעות באת כחה, כי שעות הסיוע לקטינה בגן אכן פחתו, מהטעם שהקטינה צמצמה פערים בצורה משמעותית, ולכן נקבע כי היא כבר לא זקוקה לשעות סיוע באותו היקף. עוד לטענתה, לנוכח צמצום הפערים שהפגינה הקטינה, קיים אפילו ספק לגבי הקשיים של הקטינה ואבחונה “על הרצף”. לטענת המשיבה, העברת הקטינה לגן תקשורתי משמעו עצירת קידום הקטינה ואף החזרתה “לאחור” מבחינה התפתחותית, תקשורתית, רגשית ועוד.
דיון והכרעה
19. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בתשובת המשיבה ובתיק קמא שוכנעתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור, ולדחות את הערעור מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות.
להלן אנמק את החלטתי.
20. עיינתי היטב בנספחי הבקשה והתגובה, לרבות פרוטוקול ועדת זכאות ואפיון מפברואר 2024, אשר לגביו טען המבקש כי לא עמד לנגד עיני בית משפט קמא עת נתן את ההחלטה קמא. כן שמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים בפניי.
סבורני כי עיקר טרוניית המבקש הוא הפחתת שעות הסיוע להן זכאית הקטינה, מ-80 שעות חודשיות בשנה שעברה (תשפ”ד), לכ-17 שעות חודשיות בשנה”ל תשפ”ה. המבקש הביע בפניי את חששו שכתוצאה מכך תיפגע התפתחות הקטינה והתקדמותה תתעכב, מאחר שלתחושתו, השיפור הרב שנצפה בתפקוד הקטינה נובע בעיקר משעות הסיוע הרבות שקיבלה בשנה שעברה.
21. חרף טרונייתו, המבקש לא הגיש כל השגה על קביעת ועדת זכאות ואפיון מיום 5.3.24 (שצורפה לרמ”ש), להפחתת שעות הסיוע, והסביר זאת בדיון “… דיברתי עם יו”ר הועדה, שהסבירה שכל עוד אין הסכמה בין ההורים אין לי אפשרות להגיש ערעור”, ואף טען כי צירף מסמכים התומכים בכך. עיינתי במסמכים אלה (שני מיילים מאת יו”ר ועדת זכאות ואפיון, גב’ …) ולא מצאתי בהם כל סימוכין לטענתו, אלא הסבר לכך שהוועדה לא בוחרת את סוג המסגרת עבור הקטינה, אלא ההורים – ובהיעדר הסכמה ביניהם, יכריע בית המשפט.
22. עמדת המשיבה בעניין זה, כפי שפורטה בהרחבה הן בכתב תשובתה והן בדיון, היא כי הפחתת שעות הסיוע נובעת אך מהתקדמות הקטינה והיעדר הצורך בסיוע.
23. בשקלול כל הנ”ל, לרבות האמור בדו”ח ועדת זכאות ואפיון מיום 14.2.24 שהובא לעיוני במסגרת נספחי רמ”ש זה, שדן במצבה העדכני והנוכחי של הקטינה, ובנסיבות העניין, סבורני כי לא נפלה כל טעות בהחלטת בית המשפט קמא, המפורטת והמנומקת.
24. ההתרשמות היא אכן, כי הקטינה רשמה התקדמות יפה בתפקוד, וכי לכאורה המסגרת המתאימה לה היא גן רגיל, עם סיוע כפי שנקבע. דאגת המבקש מובנת לי בנסיבות אלו, וניכר כי הוא פועל מתוך אהבה לבתו ורצון שתקבל את הטיפול המיטבי.
25. לאור כל האמור לעיל שוכנעתי לדחות את הערעור.
26. לאחר ששקלתי את הדברים ובנסיבות הענין, החלטתי כי כל צד יישא בהוצאותיו בגין בקשת רשות ערעור זו.
הערבון שהפקיד המבקש יושב לידיו.
פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים, וכל פרט מזהה אחר.
ניתן היום, ל’ אב תשפ”ד, 03 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.
