האב, האם, החלטה

לפני כב’ השופטת ענת אלפסי, סגנית הנשיא

התובע:

האב

הנתבעת:

בעניין:

האם

הקטין

החלטה

עניינה של החלטה זו בשאלת מקום מגוריו ומקום לימודיו של הקטין בשנת הלימודים הקרובה.

האם מבקשת לעבור עימו לאזור המרכז שם מעדיפה להתגורר ולעבוד, בעוד האב מבקש להשאירו באזור הדרום עם חבריו לכיתה, באופן בו יוכל לסייע לו. מהי טובת הקטין?

רקע והליכים קודמים:

הצדדים נישאו בשנת 2016 ובחלוף כשנה נולד בנם המשותף.

חייהם המשותפים נקלעו למשבר וביוני הגיעו להסכם בו נקבעה, בין השאר, אחריות הורית משותפת, כך שכל החלטה בעניין בריאות, חינוך ומקום מגורים תתקבל בהסכמת ההורים. כמו כן נקבעו זמני שהות של האב עם הקטין פעמיים בשבוע לרבות לינה בכל אחת מהפעמים. ביום 2/6/19 קיבל ההסכם קיבל תוקף של פסק דין בתלה”מ 111.

כעבור כשלושה חדשים התגרשו הצדדים.

ביום 14/6/23 פתח האב בהליך יישוב סכסוך (222) אשר לא הניב הסכמות.

ביום 7/2/24 עתר האב לקבלת צו מניעה (בתלה”מ 333) אשר יאסור על האם להעתיק מקום מגורי הקטין מאזור הדרום לאזור המרכז. במסגרת עתירה זו ניתן צו מניעה זמני האוסר על כל שינוי במקום המגורים.

ביום 20/2/24 הגיש האב בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, בטענה כי ביום 6/2/24 הודיע לו הקטין שעתיד לעבור לאזור המרכז בימים הקרובים וזו היא השבת האחרונה שלו ושל אימו באזור הדרום.

ביום 18/4/24 התקיים דיון בעניין צו המניעה, בו התברר כי האם עשתה דין לעצמה, עברה בפועל עם הקטין לאזור המרכז ושכרה שם דירה, תוך שהקטין ממשיך ללמוד באותו בית ספר באזור הדרום ולקיים אותם זמני שהות עם האב. בתום הדיון הוסכם כי הקטין ימשיך לימודיו באזור הדרום ויקיים זמני השהות עם האב, כאשר ההורים ישוחחו ביניהם על מנת לקדם הסכמה לקראת שנת הלימודים הבאה, כאשר בהעדר הסכמה או פתיחה בהליך אחר, הקטין ישוב עם אימו לאזור הדרום עד ליום 1/8/24. הצדדים הודיעו כי מנהלים מו”מ, אך לא הגיעו לכלל הסכמה.

ביום22/5/24 הגישה האם תביעה לאפשר לה העתקת מקום מגורי הקטין עימה לאזור המרכז (בתלה”מ 444).

ביום 6/6/2 הגיש האב תביעה לקבלת אחריות הורית על הקטין (בתלה”מ 17390-06-24).

ביום 6/6/24 הוגש תסקיר העו”ס לסדרי דין, בו מציינת העו”ס כי מדובר בקטין אהוב על ידי שני הוריו, אך מתקשה בלימודים וביצירת קשרים חברתיים, לפיכך ממליצה להשאירו באותה מסגרת חינוך בכל מקרה, תוך קיום זמני שהות נרחבים עם שני הוריו. לשם כך, ממליצה כי הילד יחזור להתגורר באזור הדרום עם אימו ואף יעבור אבחון פסיכו-דיאגנוסטי.

ביום 3/7/24 התקיים דיון בשתי התובענות, במהלכו נשמעו עדויות שני ההורים וטענות באי כוחם. האפוט’ לדין צידדה בהמלצות העו”ס, כאשר היא חוזרת ומדגישה את קשיי ההסתגלות של הקטין. בתום הדיון נקבע בסיומו ניתנה החלטה בה הופנו לעריכת אבחון פסיכו-דיאגנוסטי במכון אבחון מתאים ולאחריו תסקיר משלים.

ביום 15/7/24 הודיע מכון האבחון כי האב שילם את חלקו אך האם טרם עשתה כן. בהחלטתי מיום 25/7/24 קבעתי כי על האם לשלם חלקה באופן מיידי ולהמציא אסמכתא לכך עד ליום 30/7/24. עוד נקבע כי בהעדר אסמכתא תינתן החלטה על יסוד הנתונים הקיימים לרבות העדר שיתוף פעולה בתהליך האבחון.

ביום 1/8/24 הודיע מכון האבחון כי האם טרם הסדירה התשלום, כאשר בבדיקה עימה נמסר כי מתקשה להשיג התשלום והיא מנסה לקבל סיוע בעניין זה.

ביום 11/8/24 עתר האב למתן החלטה בהעדר הודעה מטעם האם. בהודעתו אף ציין כי האם אינה מקיימת זמני השהות כסדרם ואינה מביאה הקטין לביתו במועדים הנדרשים, דבר הגורם לו קשיים רבים במקום עבודתו.

במצב הדברים שנוצר, כאשר האם לא הגישה כל הודעה חרף ההחלטה מיום 25/7/24 (אשר נצפתה על ידי באת כוחה ביום 30/7/24 (כפי שעולה מהנט), וכאשר שנת הלימודים בפתח, תינתן החלטה על יסוד הנתונים הקיימים בתיק.

עיקרי טענות האם:

באשר למעבר לאזור המרכז חרף צו המניעה, טוענת כי הסכם השכירות בדירתה באזור הדרום הסתיים כאשר בחודש 1/24, בעל הדירה הודיע לה ברגע האחרון כי מעלה סכום השכירות מ- 5,100 ₪ ל- 6,000 ₪ לחודש, היא לא הצליחה למצוא מדור ראוי ולאחר מאמצים הצליחה למצוא דירת גן מרווחת באזור המרכז. נדרשה לחתום על חוזה שכירות לשנה וככל שתבטל ההסכם יגרם לה נזק כלכלי עצום.

טוענת כי פעלה בתום לב, עדכנה המשיב והבהירה לו כי הקטין יסיים שנת הלימודים באזור הדרום ושאין במעבר לפגוע בזמני השהות. טוענת כי בדירה החדשה יש חצר מרווחת בה ממוקמת טרמפולינה גדולה לשימוש הקטין, יש מקום למלונת הכלב של הקטין, כאשר הקטין עצמו נהנה מהמעבר ומהשדרוג לדירת גן עם חצר.

עוד טוענת כי האב רכש דירה בעיר אחרת באזור הדרום, כך שמבקש למנוע מהאם לעבור דירה כאשר הוא בעצמו עוזב העיר, מצב שאינו סביר.

עוד טוענת כי האב עצמו עובד באזור המרכז, היא מצאה עבודה בתחום הספרות תמורת שכר עבודה גבוה יותר באזור המרכז, אימה מתגוררת אף היא באזור המרכז ומשמשת לה עזרה ומעטפת משפחתית חמה ותומכת .

בנוסף טוענת כי העיר באזור המרכז אליה מבקשת לעבור נמצאת במרחק של 30 דקות נסיעה מבית האב באזור הדרום, מדובר במרחק סביר ולא צפוי להיגרם כל נזק בקשר עם האב בשל המעבר.

באשר לקטין טוענת כי מסתגל מהר לחברים חדשים, ילדים בגילו מבצעים מעברים בין בתי ספר ומסגרות באותה העיר ובין ערים וללא כל בעייתיות.

עיקרי טענות האב:

האב טוען כי העברת הקטין למסגרת חינוך בעיר בה האב אינו מתגורר יפגע אנוש ביציבות ובביטחון הקטין. טוען כי הקטין אוהב את המסגרת החינוכית באזור הדרום, עבר שנה לא פשוטה, הכיר חברים והעברתו בשלב זה עלולה לפגוע בו.

טוען כי הוא ההורה הדומיננטי המחנך, מבלה , מקנה ערכים וזמין לקטין . לטענתו האם נעדרת יכולת להעניק דברים אלה לקטין ולראיה אינה פועלת כנדרש גם בעניין האבחון.

עוד טוען כי האם אמנם עותרת לרישום למסגרת חינוך אולם למעשה רוצה להכריע בסוגיית העתקת המגורים, מתוך שיקולי נוחות שלה בלבד, ללא כל התחשבות בטובת הקטין.

בנוסף טוען כי האם אינה מכבדת את זמני השהות הקיימים. פעמים רבות דורשת האב להגיע לאסוף את הקטין ממנה, למרות שאמורה להביא את הקטין אליו, דבר המשבש את סדר היום של הקטין ואת תכניות הבילוי שלו עם חבריו. בנוסף, הדבר גורם לו קשיים מרובים במקום עבודתו.

עיקרי עמדת העו”ס והאפוט’ לדין:

לעמדתו, לקטין קשר משמעותי עם שני הוריו ושני ההורים זקוקים לנוכחות ההורה השני לצורך טיפול בצרכיו המיוחדים .ישנם קשיים לימודים וחברתיים ויש לעשות כל שניתן על מנת לספק לילד סביבה עקבית תוך שיתוף פעולה פורה של ההורים.

העו”ס ממליצה על המשך לימודיו של הקטין באותה מסגרת, ובעניין זמני השהות מציעה שתי חלופות: האחת להורות לאם לחזור לאזור הדרום תוך הרחבת זמני השהות עם האב; השניה לאפשר המעבר לאזור המרכז, תוך שמירת זמני השהות על כנם והמשך לימודי הקטין באזור הדרום, ככל שיתברר כי הדבר אפשרי מבחינת הנסיעות הנדרשות.

העו”ס ממליצה כי ככל שזמני השהות יורחבו עם האב בהסכמה האם תשוב לאזור הדרום ובכך הילד יזכה בשני הורים מעורבים ויחסכו לו מעברים וכך תוכל האם לדאוג לפרנסתה ולחוסנה הכלכלי.

דיון והכרעה

כידוע, עקרון טובת הילד הוא העקרון המרכזי בכל הנוגע לקבלת החלטות בעניינם של קטינים, כפי שנקבע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ”ב – 1962.

בסעיפים 14 ו- 15 נקבע כי על ההורים כאפוטרופוסים טבעיים על ילדיהם הקטינים, מוטלת החובה והזכות לדאוג לצרכיו השונים, לרבות חינוכם וקביעת מקום מגוריהם. בסעיפים 18, 19, 25 נקבע כי במקרה בו נפרדה דרכם של ההורים, עליהם להידבר ולהגיע להסכמה אלה, כאשר בהעדרה יכריע בית המשפט בעניין, שוב על פי טובת הילד.

בכל הנוגע למקום המגורים, נקבעו בפסיקה שני שיקולים מרכזיים:

האחד, יכולתו של הקטין לעשות את המעבר;

והשני, האם המעבר יגרום לניתוק או לפגיעה בקשר עם ההורה השני.

על מנת לברר טובתם של הילדים יש לבחון דעתם, איכות הקשר עם הוריהם ומסוגלותם הילדים להיקלט במקום החדש, הן מבחינה לימודית, הן מבחינה חברתית והן מבחינה משפחתית, ר’ רמ”ש (מחוזי ת”א) 63553-087-21 ע.א.א. נ’ א.א. (נבו, 4.10.21).

בכל הנוגע לבחירת מסגרת החינוך, נקבע בפסיקה כי יש לבחון מספר שיקולים, לרבות התאמה לאורח חייו של הילד, לרצונו של הילד; לשמירת הקשר עם שני הוריו ושאר בני משפחתו; לצד הבטחת קיומה של מסגרת חברתית שוטפת. ר’ החלטת כב’ השופטת מלר-שלו בתלה”מ (פ”ת) 1080-08-18 פלונית נ’ אלמוני (נבו, 10/8/21) והחלטת כב’ השופט זגורי בי”ס (משפחה נצרת) 56923-08-21 פלונית נ’ פלוני (נבו 31/8/21)‏.

בתמ”ש (טב’) 24310-12-09‏ ‏ מ.ש נ’ א.ק נקבע כי יש לברר האם המעבר יאפשר להורה האחר לממש את אחריותו ההורית וכן יש להעמיד במבחן הביקורת את סדרי עדיפויות של ההורים ולבחון היכן מוקמו צרכי וטובת הקטינים אל מול צרכי ההורים.

מובן כי זכותו של הורה להמשיך בחייו לאחר פרידה, לפתוח בדרך חדשה ולהשתקע בסביבה שונה אף היא ראויה להגנה. ר’ בע”מ 27/06 פלוני נ’ פלונית (נבו, 1.5.2006). לפיכך,

בית המשפט אינו אמור לחוות דעתו לגבי בחירת ההורים אלא ביחס להשפעה על אותה בחירה על הקטין, תוך בחינת טובתו בסיטואציה הנוכחית.

בעניין שלפנינו, עיון בכתבי הטענות, בראיות והעדויות, מעלה כי טובת הקטין ללמוד באזור הדרום ואף להתגורר באזור הדרום , וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.

ראשית, מדובר בקטין מאותגר מן הבחינה הלימודית והחברתית. מטעם זה במהלך שנת הלימודים נעשו מאמצים רבים לסייע לו בבית הספר, לרבות שעה טיפולית עם תרפיסטית בבעלי חיים, שעה כיתית באילוף כלבים, לצד סיוע לימודי. לא ברור אם הקטין יקבל מעטפת דומה בבית ספר אחר, מה גם שהמעבר עצמו יקשה עליו מאוד ויעורר בו חוסר בטחון, הן בשל ניתוק הקשר עם החברים הקיימים שנבנה במאמץ רב, והן בשל הצורך לשוב ולבנות מחדש את התשתית החברתית והלימודית, בה כה מתקשה.

שנית, מידת המעורבות של האב בחייו החברתיים והלימודיים של הילד, היא משמעותית ביותר. כך, למשל, האב מממן שיעורי עזר לקטין אשר מתקשה בקריאה. האב שמכיר בקשים יזם אבחון לקטין, יזם טיפול רגשי ואף חוג כדורגל אשר יסייע לו חברתית. האב פונה לאם בכל דבר ועניין הנוגע לקטין, אף פעמים רבות כלל אינו מקבל תשובה.

שלישית, מידת המעורבות של האם נמוכה יותר. האם אמנם אוהבת את הקטין, אך אינה משתפת פעולה עם האב אף בעניינים פשוטים שיש בהם כדי לסייע לקטין ואף אינה משיבה להודעות הוואטס’אפ של האב, אלא לעיתים רחוקות וכשהדבר נוח לה. כך, למשל, לא השיבה לפניית האב בעניין האבחון הנדרש לקטין, בטענה כי רצתה להתייעץ ולאחר מכן הדבר נשכח ממנה. התנהלות זו, למרבה הצער, מתיישבת היטב עם העובדה שלא טרחה לבצע התשלום הנדרש עבור האבחון על פי ההחלטה שניתנה בדיון.

רביעית, מקום המגורים החלופי שמציעה האם לא יקדם את טובת הקטין. טענת האם לפיה שכרה דירת קרקע מרווחת עם חצר ממנה נהנה הקטין מאוד, אינה עומדת בהלימה עם דיווח העו”ס לפיו האם גרה בדירת קרקע בשכונה במצב סוציו-אקונומי נמוך, כך שספק אם הסביבה החברתית טובה לקטין עם קשיים חברתיים.

חמישית, זמני השהות של הקטין עם אביו הם מהותיים הואיל ואת עיקר הסיוע מקבל הקטין מאביו. לעת הזו מדובר בכל יום שלישי לרבות לינה, בימי חמישי אחת לשבועיים לרבות לינה ובימי שישי אחת לשבועיים (לסירוגין עם ימי חמישי) לרבות לינה עד מוצ”ש.

רצונה של האם לבנות חייה מחדש במקום שבו הדבר מותאם יותר ליכולותיה הכלכליות, הוא הגיוני וטבעי, אך אין הצדקה לכך שהילד ישלם את המחיר על בחירותיה של האם. המעבר לבית ספר אחר לא יקדם את טובת הקטין, כפי שצויין לעיל. המשך לימודיו בבית הספר באזור הדרום כאשר האם מתגוררת באזור המרכז, אינו ריאלי בשל התארכות הנסיעות מאזור המרכז לאזור הדרום בשעות הבוקר העמוסות.

המסקנה העולה מן הדברים היא כי מסגרת החינוך המיטיבה יותר עבור הקטין תהיה המסגרת הקיימת באזור הדרום, אליה הסתגל ובה מקבל את מיטב המענים הנדרשים לו.

מסקנה נוספת היא כי מקום המגורים המיטיב יותר עבור הקטין הוא באזור הדרום, מקום הקרוב לבית הספר וקרוב לאב שיוכל להמשיך ולסייע לקטין בכל הנדרש לו. מעבר המגורים לבית האם באזור המרכז לא ישרת את טובתו של הקטין אלא יכביד עליו ואף יגרע מן הקשר המשמעותי עם האב, אשר מקפיד לדאוג לכלל צרכיו של הקטין, גם כאשר הדבר דורש התארגנות מול הרשויות והתמודדות מול האם.

לאור כל האמור לעיל, מוחלט כדלקמן:

הקטין ימשיך לימודיו בשנת הלימודים הקרובה בבית הספר הנוכחי בעיר אזור הדרום.

הקטין יתגורר בשנת הלימודים הבאה באותה עיר באזור הדרום.

האם תודיע עד ליום 20/8/24 האם יש בכוונתה לחזור ולהתגורר בעצמה באזור הדרום.

ככל שתודיע כי יש בכוונתה להתגורר באזור הדרום, כי אז יתגורר הקטין בבית אימו בדרום, כאשר זמני השהות של הקטין אצל אביו יתקיימו על יסוד המתכונת הקיימת וכדלקמן:

בכל יום שלישי ישירות מבית הספר ועד למחרת בבוקר לבית הספר;

בימי חמישי אחת לשבועיים ישירות מבית הספר ועד למחרת בבוקר לבית הספר;

בימי שישי אחת לשבועיים ישירות מבית הספר ועד ראשון בבוקר לבית הספר.

ככל שתודיע האם כי אין בכוונתה לחזור לאזור הדרום (או במידה ולא תודיע דבר), כי אז יתגורר הקטין בבית אביו, כאשר זמני השהות עם אימו יתקיימו במועדים הבאים:

בכל יום שני מהשעה 16:00 ועד 20:00

בכל יום רביעי מהשעה 16:00 ועד 20:00

בימי חמישי אחת לשבועיים ישירות מבית הספר ועד שישי חזרה לבית הספר;

בימי שישי אחת לשבועיים ישירות מבית הספר ועד מוצ”ש ב 20:00 לפתח בית האב.

ההחלטה בעניין האבחון הפסיכו-דיאגנוסטי בעינה עומדת.

האב רשאי להשלים התשלום בעצמו והאם תשיב לו את התשלום.

האפוט’ לדין תעמוד בקשר עם הקטין ותגיש עדכון בעניינו עד ליום 28/8/24.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ולאפוט’ לדין ותרשום תזכורת ליום 29/8/24.

ההחלטה ניתנת לפרסום ללא פרטים מזהים ועל פי הנוהל שנקבע בעניין זה.

ניתנה היום, ט’ אב תשפ”ד, 13 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.