בפני
כב’ השופטת תמר סנונית פורר
התובעת:
האם
ע”י ב”כ עו”ד מזור
נגד
הנתבע:
האב
ע”י ב”כ עו”ד גייזלר ועו”ד אברהם
החלטה
ביום 30.10.2023 הגישה התובעת כתב תביעה להגדלת מזונות הקטין בהתאם להסכם גירושין בין הצדדים משנת 2019 שקיבל תוקף של פסק דין.
האם הוסיפה לכתב התביעה את הקטין בן 7.5 כתובע (עניין לגביו הורותי עוד ביום 1.11.23 כי אין לרשום את הקטין כתובע), וטענה לשתי עילות תביעה: הראשונה, תביעה עצמאית של הקטין למזונות בשל קיפוח זכויותיו בהסכם בין הוריו, והשנייה, תביעה להגדלת מזונות שנקבעו בהסכם בשל שינוי נסיבות.
האב עותר בכתב ההגנה לסילוקה על הסף של התביעה תוך חיוב האם בהוצאות לדוגמא. לטענת האב מדובר בתביעת סרק שנועדה לשמש תביעת נגד לתביעת האב לשינוי זמני שהות עם הקטין. לטענת האב, התביעה הוגשה בחוסר תום לב ואין לדון בה טרם הכרעה בתביעתו לשינוי זמני שהות. כמו כן יש לסלק את התביעה על הסף לאור היעדר פירוט מספק בכתב התביעה לגבי מצבה הכלכלי של האם ולאור היעדר עילת תביעה משלא הוכח שינוי נסיבות מהותי המצדיק שינוי הסכם הגירושין.
ביום 7.2.2024 התקיים דיון מפורט במעמד הצדדים וב”כ, ובהתאם ניתנת החלטתי כעת.
לצדדים בן אחד משותף כיום בן 7.5.
בין הצדדים הסכם גירושין המסדיר גם את מזונות הקטין אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 8.7.2019. מדובר בהסכם מפורט בן 6 עמודים ואשר במועד עריכתו היו שני הצדדים מיוצגים כ”א ע”י עו”ד מטעמו.
בהסכם נקבע לגבי מזונות הקטין ובכלל זה לגבי שינוי סכום המזונות כמוסבר בסעיף 29 להסכם כך:
[..]
לאחר בחינת כתב התביעה וההגנה, וטענות הצדדים בדיון, אין מקום לדון בתביעה כפי שהוגשה.
בחינת ההסכם וטענות הצדדים מעלה כי הוראות ההסכם מפורשות ואין בהן דבר לא ברור, או לא מפורש או הדורש פרשנות. אדרבא בכתב התביעה מפרטת האם ארוכות את כלל סעיפי ההסדר לגבי מזונות הקטין וטוענת כי הם מקפחים את הקטין.
לטענת האם בשל קיפוח הקטין במסגרת ההסכם, יש לקטין עילת תביעה עצמאית לפסיקת מזונות מאת הנתבע. אך זאת יש לפרט ולנמק במסגרת התביעה.
בד בבד טוענת האם בכתב התביעה להגדלת סכום המזונות שנקבע בהסכם בשל שינוי נסיבות ממועד חתימת ההסכם לאור עליה בהכנסת האב והפחתה בהוצאותיו וכן לאור צרכים ייחודים שיש לקטין שלא היו במועד חתימת ההסכם. קרי טענה לשינוי נסיבות מהותי.
שתי העילות אינן יכולות לדור בכפיפה אחת באותה התביעה שכן מהותן שונה בתכלית, מכל אחת מהן נגזרים טיעונים עובדתיים סותרים, וכן קיים שוני לגבי נטל ההוכחה בכל אחת מהתביעות.
בתביעה עצמאית של קטין בוחן בית המשפט את המזונות שנפסקו מבלי להיות כבול ומבלי לתת משקל למזונות שנפסקו בעבר. לעומת זאת בתביעה רגילה לשינוי מזונות שנקבעו בפס”ד חלוט אשר לגביה נדרש התובע להוכיח שינוי נסיבות מהותי.
גם נטל ההוכחה שונה בשתי התביעות. בתביעה עצמאית מוטל הנטל על הצד שמבקש להותיר את סכום המזונות על כנו להוכיח כי מזונות הקטין נבחנו באופן מהותי במסגרת ההסכם, ואילו בתביעה בשל שינוי נסיבות מוטל הנטל על הצד שמבקש לשנות את סכות המזונות להוכיח קיומו של שינוי נסיבות.
עיקרי ההבחנה בין שני סוגי תביעות המזונות פורטו בהרחבה במסגרת פסק-דינו של כב’ השופט עמית בבג”צ 4407/12 פלוני נ’ בית הדין הרבני הגדול לערעורים:
“הפסיקה, שחששה ממצב בו תפגע ותבלע טובתו של הקטין תוך כדי המאבק המשפטי בין הוריו, פיתחה אפוא את מוסד התביעה העצמאית על מנת להגן על עניינו של הקטין. כאשר במזונות של קטין עסקינן, ובכך עסקה מרבית הפסיקה, מוסד התביעה העצמאית מאפשר לבית המשפט לבחון מחדש (de novo) את המזונות שנפסקו לזכות הקטינים – מבלי להיות כבול ומבלי ליתן משקל לסכום דמי המזונות שנפסקו להם בעבר – תוך בחינת צרכי הקטינים והכנסות ההורים. זאת, להבדיל מתביעה רגילה לשינוי מזונות, אשר לגביה – בהיותה חריג לעקרון מעשה בית דין – נדרש להוכיח שינוי נסיבות מהותי המצדיק את שינוי סכום המזונות אם להגדלה ואם להפחתה (ראו בהרחבה במאמרו של יצחק כהן “עילת חלוקת הרכוש המשפחתי כעילה סופית? עיון מחודש בדיני המשפחה בישראל” (עתיד להתפרסם במשפחה ומשפט ו) (להלן: כהן – חלוקת הרכוש המשפחתי). לצורך בהוכחת שינוי נסיבות מהותי ראו, לדוגמה, פסקי הדין הבאים: ע”א 177/81 גלעדי נ’ גלעדי, פ”ד לו(3) 179 (1982); ע”א 363/81 פייגה נ’ פייגה, פ”ד לו(3) 187 (1982); ע”א 442/83 קם נ’ קם, פ”ד ל”ח(1) 767 (1984); ע”א 749/83 ליפינסקי נ’ ליף (ליפינסקי), פ”ד לח(3) 126 (1984); ע”א 3924/90 לסמן, קטינה נ’ לסמן (לא פורסם, 31.12.1990); ע”א 1418/90 מאור נ’ הרשנהורן, פ”ד מה(3) 95 (1991); ע”א 5651/91 לב-רן נ’ לב-רן (לא פורסם, 29.6.1993)).
הבדל נוסף בין תביעה עצמאית לבין תביעה “רגילה” לשינוי מזונות הוא לעניין נטל ההוכחה. בעוד שבתביעה רגילה לשינוי סכום המזונות, הנטל על המבקש להוכיח כי חל שינוי נסיבות מהותי, הרי שבתביעה עצמאית הנטל הפוך, והצד המבקש להותיר על כנו את סכום המזונות לקטין, הוא שנדרש להוכיח כי “בסיבוב הקודם” נערך דיון מהותי בעניין מזונותיו של הקטין”.
הבדל נוסף בין תביעה עצמאית לבין תביעה “רגילה” לשינוי מזונות הוא לעניין נטל ההוכחה. בעוד שבתביעה רגילה לשינוי סכום המזונות, הנטל על המבקש להוכיח כי חל שינוי נסיבות מהותי, הרי שבתביעה עצמאית הנטל הפוך, והצד המבקש להותיר על כנו את סכום המזונות לקטין, הוא שנדרש להוכיח כי “בסיבוב הקודם” נערך דיון מהותי בעניין מזונותיו של הקטין”.
ראו: בג”צ 4407/12 פלוני נ’ בית הדין הרבני הגדול לערעורים סעיף 12 לפסק דינו של כב’ השופט עמית.
כמו כן , עיון בכתב התביעה מעלה כי חסרים בו ובהרצאת הפרטים שצורפה פרטים מהותיים הנדרשים לבירור תביעת מזונות: לא צוין סכום המזונות לו עותרת האם, לא פורטו מקורות הכנסתה או מחייתה של האם ולא פורט היקף רכושה הנטען של האם.
אשר על כן, אין מקום לדון בתביעה בנוסחה הנוכחי. שקלתי האם יש מקום להורות על סילוקה על הסף כבקשת האב או על תיקונה. בסופו של יום, באיזון בין טענות הצדדים סברתי שיש מקום להורות על תיקון כתב התביעה תוך חיובה של האם בהוצאות מאחר שהאב נדרש להגשת כתב הגנה ולקיומו של דיון. כתב התביעה צריך לפרט ולפרש את עילת התביעה ועל הנתונים להיות מלאים.
אשר על כן, כתב תביעה מתוקן יוגש עד ליום 25.3.24. רק לאחר שיוגש כתב התביעה המתוקן ייקבע מועד קד”מ נוסף של התביעה.
התובעת תישא בהוצאות הנתבע בשל הצורך להגיש כתב הגנה מתוקן וההוצאות שנגרמו לו לקיומו של הדיון בסך של 5,000 ₪. ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום, ולא- יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין.
המזכירות תקבע ת.פ. ליום 20.3.24.
המזכירות תמציא לב”כ הצדדים.
ניתן היום, ט”ז אדר א’ תשפ”ד, 25 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.
ההחלטה הותרה לפרסום ללא פרטים מזהים בהחלטה מיום 28.3.24.
