ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר דמון
לפי סעיף 32 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס”א – 2001
וש”ר 18562-11-24 אבו לבן(אסיר) נ’ מדינת ישראל
תיק חיצוני: 207793266
לפני יו”ר הוועדה, כבוד השופטת בדימוס רונית בש
חברת ועדה – אורית מסר-הראל, קרימינולוגית
חברת ועדה – הגב’ הדר מאור, עוייס
נציגת שביים – רנייג פלורין מנשה
המבקשת
תמארא אבו לבן
נגד
המשיבה
מדינת ישראל
החלטה
לפנינו בקשתה של האסירה לשחרור מוקדם ברישיון לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס’יא–2001
(להלן: “החוק”י).
האסירה נדונה ל-16 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות ביטחוניות שעניינן כדלקמן: גילוי הזדהות עם
ארגון טרור והסתה לטרור. נציין כי מעובדות כתב האישום בהן הודתה האסירה עולה כי ביום 7.10.23
ובימים 8.10.23 ו-10.10.23 העלתה האסירה ברשת החברתית “פייסבוק” בשמונה הזדמנויות פרסומי
שבח, אהדה ועידוד למעשי טרור, וכן דברי שבח, אהדה, תמיכה והזדהות עם ארגון החמאס.
עסקינן באסירה רווקה, בת 24, המרצה את מאסרה הראשון.
יצוין כי סיום 2/3 של המאסר היה ביום 27.9.24 והשחרור המלא ביום 8.3.25.
לחובתה של האסירה עבירות משמעת, כפי שעולה מעיון בטופס 903 של שבייס. לכך יש להוסיף גם את
החומר המודיעיני של שבייס ממנו עולה, לכאורה, התנהגות לא ראויה של האסירה בין כותלי בית
1 מתוך 3
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
222
5
1234567
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
ר
ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר דמון
לפי סעיף 32 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס”א – 2001
וש”ר 18562-11-24 אבו לבן(אסיר) נ’ מדינת ישראל
תיק חיצוני: 207793266
הסוהר. שבייכ מתנגד לשחרורה המוקדם של האסירה תוך שהוא מדגיש בעמדתו את המסוכנות הרבה
הטמונה בשחרור מוקדם של מי שביצע עבירות ביטחוניות.
בייכ האסירה ביקש מהוועדה להיעתר לבקשה לשחרור מוקדם של האסירה, תוך שהדגיש כי היא באה
מרקע של משפחה נורמטיבית ותוך כך טען כי אין בשחרורה המוקדם כדי לסכן את ביטחון הציבור.
בייכ האסירה טען עוד כי ציבור מצומצם נחשף לפרסומיה בפייסבוק וכי העונש שהושת עליה מלמד
בדבר העובדה שאין מדובר בענייננו בנסיבות חמורות.
ב”כ המשיבה, מנגד, התנגד לבקשת האסירה לשחרור מוקדם ותוך כך הפנה לחומרת העבירות
ולנסיבותיהן, כמו גם לעבירות המשמעת של האסירה ולעמדת שביים.
סעיף 3 לחוק קובע כי על מנת שאסיר ישוחרר שחרור מוקדם, עליו לשכנע את הוועדה כי הוא ראוי
לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.
בסעיף 9 לחוק מצוינים השיקולים שהוועדה תשקול, במסגרת מתן החלטתה בבקשה לשחרור מוקדם,
כאשר אין מדובר ברשימה סגורה של שיקולים. במסגרת אותם שיקולים, על הוועדה לשקול, בין היתר
את חומרת העבירה בה הורשע האסיר, נסיבות ביצועה, הרשעותיו הקודמות, התנהגותו בבית הסוהר
במהלך תקופת מאסרו, את חוות הדעת בעניינו לרבות חוות הדעת של רש”יא בשאלת התאמת האסיר
לתכנית שיקום, וכן רשאית הועדה לשקול האם שילם האסיר קנס או פיצוי שהושתו עליו בגזר הדין.
1
ומן הכלל אל הפרט: במקרה דנן עסקינן במי שהורשעה כאמור בביצוע עבירות חמורות הטומנות
בחובן מסוכנות פוטנציאלית לביטחון המדינה ולביטחון תושביה. עוד נציין כי עמדת שבייכ המדברת
בעד עצמה מתנגדת לשחרור המוקדם וכן נפנה לעבירות המשמעת של האסירה. בנקודה זו גם נדגיש
את העובדה שמהחומר המודיעיני עולה, כאמור, אינדיקציה להתנהגות שלילית של האסירה בכלא.
בנסיבות אלו, הרי שהאסירה אינה ראויה לשחרור מוקדם ושחרורה עלול לסכן את שלום הציבור.
בסיכומו של דבר, הבקשה לשחרור מוקדם נדחית.
החלטה זו מותרת לפרסום.
2 מתוך 3
>
ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר דמון
לפי סעיף 32 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס”א – 2001
וש”ר 18562-11-24 אבו לבן(אסיר) נ’ מדינת ישראל
תיק חיצוני: 207793266
ניתנה והודעה היום ט’ כסלו תשפ”ה, 10/12/2024 במעמד הנוכחים.
הגב’ אורית מסר-הראל,
הגב’ הדר מאור,
,
חברת ועדה
חברת ועדה
3 מתוך 3
1
G
רונית בש, שופטת בדימוס
יו”ר הוועדה
רניג פלורין מנשה,
נציגת שבייס
2
234
