בפני
כבוד השופטת שירי היימן,
סגנית נשיאה לענייני משפחה-מחוז חיפה
תובעת
ז. א ת”ז ***
ע”י עו”ד איתני אהרוני
נגד
נתבע
א. ב.ש ת”ז ***
ע”י עו”ד יהושע רובין
פסק דין
לפני תביעה לפסיקת מזונות לקטין בן 5 (יליד 0.0.2019). התביעה הוגשה על ידי התובעת (להלן: “האם/התובעת”) נגד הנתבע ביום 19.4.2021 (להלן: “האב/הנתבע”).
הצדדים, יהודים, ניהלו זוגיות משנת 2018, מזוגיות זו נולד הקטין נשוא התביעה. זוגיות הצדדים עלתה על שרטון והצדדים נפרדו בחודש 05/2020, עת היה הקטין כבן 8 חודשים.
בין הצדדים התנהל הליך יישוב סכסוך (י”ס 13779-01-2) שנפתח ביום 7.1.2021 על ידי האם, תקופת עיכוב ההליכים הסתיימה ביום 22.2.2021 והתיק נסגר.
בין הצדדים התקיימו הליכים בנוגע לאבהות (תמ”ש 32187-11-21), תביעה לאחריות הורית שהגישה התובעת ביום 13.4.21 (תלה”מ 26484-04-21) בה ניתן פסק דין בהסכמת הצדדים ביום 18.1.22 כי המשמורת על הקטין תימסר לאם, ותביעה לקביעת זמני שהות אותה הגיש הנתבע ביום 8.3.2021 (תלה”מ 16663-03-21) שעדיין מתנהלת.
השתלשלות ההליכים
ביום 13.4.2021 הגישה האם את תביעתה.
ביום 20.5.2021 ניתנה החלטה בעניין מזונות זמניים, במסגרתה חויב האב בתשלום סך של 1,600 ₪ עבור הקטין החל מיום הגשת התביעה. כן חויב במחציות הוצאות חינוך ובריאות.
כאשר ניתנה החלטה זו הכנסתה הממוצעת של האם עמדה על סך של 6,531 ₪ וכן עמד לרשותה רכב ממקום עבודתה ששווי השימוש בו הועמד על סך של 3,380 ₪ כך שהכנסתה החודשית עמדה על סך של 9,730 ₪. היא התגוררה עם הקטין בדירה שכורה ושילמה דמי שכירות בסך 3,500 ₪.
הכנסתו הממוצעת של האיש עמדה על סך של 5,850 ₪ האיש התגורר בשכירות ושילם דמי שכירות בסך 2,500 ₪. לצדדים היו חובות ותיקי הוצאה לפועל על שמם.
כיום הצדדים נמצאים במערכות זוגיות חדשות, לאב נולדו שני ילדים נוספים ולאם נולד ילד נוסף.
ביום 18.1.2022 התקיים דיון במעמד הצדדים, בו ניתן פסק דין כי משמורת הקטין תהא לאם.
ביום 11.11.2021 הגיש הנתבע תביעה לשלילת אבהות וביום 11.5.2022 ניתן פסק דין על סמך תוצאות בדיקת הרקמות הקובע כי הנתבע הוא אביו של הקטין.
ביום 21.11.2022 התקיים דיון נוסף במעמד הצדדים בו נקבע מועד להוכחות והגשת תיק מוצגים מטעם הצדדים.
ביום 15.2.2024 התקיים דיון הוכחות.
טענות האם
האם טוענת כי למרות מאמציה האב אינו בקשר עם הקטין ולא עשה כל מאמץ על מנת ליצור קשר.
האם עובדת כסוכנת מכירות ברמי לוי ומשתכרת כ- 10,000 ₪ לחודש וכן מקבלת רכב ממקום עבודתה.
האם חיה עם בן זוג ולהם קטינה משותפת ילידת 11/23.
בני הזוג מתגוררים עם שלושת ילדיו של בן הזוג והקטינה המשותפת בדירה שכורה בתמורה לשכ”ד בסך של 4,200 ₪ לחודש.
האב זמר ויש לו הכנסות בסדר גודל של עשרות אלפי ₪ בחודש המהוות הכנסות נוספות מעבר למשכורתו.
טענות האב
האב טוען כי האם מונעת קשר בינו לבין הקטין מאז נולד הקטין ולכן יש לבטל את החיוב במזונות או להפחיתו משמעותית.
לאב שני ילדים נוספים שהוא חב במזונותיהם וזו סיבה נוספת המצדיקה את הפחתת סכום המזונות.
בניגוד למשכורת האב, שכרה של האם השתפר באופן משמעותי.
טוען כי נכנס לחובות בגין עסק ומחדליה של האם.
האב טוען כי איננו מכור להימורים, עבר גמילה ומזה כשנתיים אינו מהמר כלל.
דיון והכרעה
סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי”ט-1959 קובע כדלקמן:
“אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.
עד ההלכה שנקבעה בבע”מ 919/15, 1709/15 פלוני נ’ פלונים (19.7.17) [פורסם במאגרים המשפטיים]; (להלן: “בע”מ 919/15”) חיוב אב לבדו במזונות ההכרחיים של ילדיו חל עד גיל 15 שנים ומעבר לכך חלו דיני הצדקה.
אולם בהמשך להלכה שנקבעה בבע”מ 919/15 , נקבע כי בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בהתייחס לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה. עד גיל 6, חב האב באופן אבסולוטי במזונות ילדיו.
בענייננו, הקטין כיום בן 5, המשמורת בידי האם. תינתן התייחסות נפרדת בפסק הדין לגובה המזונות עד אשר ימלאו לקטין 6 ולאחר מכן.
הכנסות הצדדים
האם
האם החלה לעבוד בחודש 06/2022 כסוכנת מכירות בחברת ***, ממוצע הכנסתה עומד על 10,426 ₪ (בהתאם לתלושי שכר לחודשים 01/2023 עד 11/2023 בניכוי מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, קרן פנסיה – מוצג 19 לתיק המוצגים של התובעת) ובנוסף מקבלת רכב ממקום עבודתה כששווי ההטבה 3,240 ₪ ומשכך סך הכנסתה מעבודתה עומדת על 13,666 ₪.
האם חיה עם בן זוג ומזוגיות זו נולדה לה ילדה נוספת ילידת 0.0.2023. בהתאם לעדותה: “בבית גרים עוד 3 ילדים של הבן זוג. סה”כ גרים בבית 5 ילדים, מהם אחד משותף.” (עמ’ 7 לפרוטוקול שורה 16 ואילך).
נוכח האמור, אני קובעת כי הכנסתה החודשית הממוצעת של האם עומדת על סך של 13,666 ₪ במעוגל בחודש.
האם מתגוררת עם בן זוגה וחמשת הקטינים בשכירות ודמי השכירות עומדים על 4,200 ₪ (מוצג 20 לתיק המוצגים של התובעת).
מאחר ומתגוררת עם בן זוג אניח כי האם נושאת במחצית שכר הדירה בסך של 2,100 ₪. חלקה, לאחר ניכוי חלקם של שני ילדיה בגובה 40% הוא 60% – סך של 1,260 ₪.
משכך, אני קובעת כי הכנסתה הפנויה של האם בקיזוז חלקה מדמי המדור עומד על 12,400 ₪.
האב
מחודש 10/22 החל האב לעבוד בחברת *** וממוצע הכנסתו עומד על 6,124 ₪ (בהתאם לתלושי שכר לחודש 03-12/2022, 01-02/2023 בניכויי מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, קרן פנסיה – נספח ז’ למוצגי הנתבע).
מעיון מדפי חשבון הבנק אשר הגיש האב ביום 15.2.24 עולה כי קיימות הפקדות מזומנים בסכומים גבוהים מעבר להפקדת המשכורת. כך בחודש 8/23 הופקדו לחשבונו סך של 84,500 ₪ מעבר למשכורת, בחודש 9/23 סך של 11,024 ₪ מעבר למשכורת. בחודש 10/23 סך של 40,713 ₪ מעבר למשכורת, ב – 11/23 סך של 2,400 ₪ מעבר למשכורת, בחודש 12/23 סך של 2,000 ₪ ולא הופקדה משכורת באותו חודש, בחודש 1/24 סך של 15,200 ₪ מעבר למשכורת. סך הכול הופקדו לחשבונו בין אוגוסט 23 לינואר 24 סך של כ – 155,000 ₪ הסכום כולל שני מענקי עבודה שקיבל בחודשים 9-10/23 בסך של כ – 3,000 ₪ כל אחד.
הנתבע הגיש הודעה הבהרה ביום 29.3.24 ובה טען כי סכומים אלו הן הלוואות שקיבל על מנת להחזיר חובות שנוצרו גם בתקופה בה חי בזוגיות עם התובעת.
הנתבע צרף ביום 4.3.24 צילום של 4 המחאות מאת המשכונאים בע”מ ליום 15.10.23 על סך כולל של 7,500 ₪ וכן רשימת המחאות שנמשכו מהחשבון. כן צרף קבלה מאת המשכונאים מיום 14.3.23 ממנה עולה כי בין ה- 15.4.23 ועד ה- 15.3.25 החזיר הלוואות בסך כולל של 42,000 ₪ (הקרן בסך של 30,000 ₪) וביום 23.8.23 החזיר הלוואות בסך של 55,200 ₪ קרן + ריבית.
מסמכים אלו מסבירים תקבולים בגין הלוואות בסך של כ – 70,000 ₪ (קרן בלבד) ועוד 6,000 ₪ כמענק עבודה. הנתבע לא סיפק הסבר לסך נוסף של כ – 80,000 ₪ שהתקבלו בחשבונו.
האישה טענה בסיכומיה כי לפני המלחמה היה הנתבע זמר עם הופעות והכנסות מהיו טיוב. בחקירתו טען האיש בהקשר זה:
“ש. אתה מופיע כזמר?
ת. לא. ממש לא. עדיין לא מופיע ולא עושה שום דבר.
ש. יש לך סרטוני טיקטוק?”
ת. לא. אני חלש בזה, ביוטיוב קצת יש השמעות אבל לא רציני.” (עמ’ 10 לפרוטוקול שורה 10 ואילך).
הנתבע הודה אם כן שיש לו השמעות בטיקטוק ביוטיוב, אך טען כי הוא “חלש בזה” והדבר “לא רציני”, אך מבלי שהציג נתונים אודות היקף ההשמעות וההכנסות.
נוכח ההכנסות הבלתי מוסברות, הודאת הנתבע כי הוא זוכה להשמעות ברשתות החברתיות מבלי שהציג נתונים אודות ההיקף, אני קובעת כי הכנסת האב ממשכורת אינה הכנסתו היחידה ולאב מקורות הכנסה נוספים שבעבורם קיבל תקבולים של 80,000 ₪ במשך כשישה חודשים, על דרך הזהירות אקבע כי מעבר למשכורתו לאב הכנסה נוספת בסך של כ – 8,000 ₪ לחודש.
אשר על כן אעמיד את כושר השתכרותו על סך של 14,000 ₪ בחודש.
האב מתגורר בשכירות עם בת זוגו ושני ילדיהם המשותפים בתמורה לדמי שכירות בסך של 3,600 ₪ (צורף חוזה שכירות – עמ’ 71 בתיק המוצגים של הנתבע). בדיון ההוכחות הצהיר כי בת זוגו מקבלת סיוע בדמי השכירות בסך 1,100 ₪, כך שדמי השכירות עומדים על 2,500 ₪. חלקו של האב בהוצאות המדור הוא מחצית מגובה השכירות – סך של 1,250 ₪.
משכך, אעמיד את הכנסתו הפנויה של האיש בקיזוז חלקו בדמי המדור על 12,750 ₪.
חלוקת זמני השהות
בענייננו, לא מתקיימים זמני שהות בין האב לקטין כלל. האב טוען כי האם היא זו שמסכלת את הקשר בינו לבין הקטין ועל כן יש לבטל או להפחית משמעותית את דמי המזונות.
הקטין יליד 18.9.2019. עת היה הקטין בן למעלה משנתיים, ביום 11.11.21 הגיש הנתבע תביעה לשלילת אבהות ולאחר שבוצעה בדיקת רקמות ניתן ביום 11.5.22 פסק דין הקובע כי הנתבע הוא אביו של הקטין.
ביום 8.3.2021 הגיש האב תביעה לקביעת זמני שהות (תלה”מ 16663-03-21).
בכתב התביעה טען האב כי מאז נולד הקטין ניסה ליצור קשר עם התובעת על מנת לפגוש את הקטין אך זו מנעה זאת ממנו. האם טענה בכתב ההגנה כי האב מכור להימורים, בעל חובות בשוק האפור ועלול לסכן את הקטין. עוד טענה כי מאז חודש 5/2020 לא לקח חלק בחיי הקטין ועל כן היא מבקשת כי בטרם ייקבעו זמני שהות בינו לבין הקטין יוגש תסקיר, יעבור האב בדיקת מסוגלות הורית וגמילה מהימורים.
נוכח המחלוקת הוזמן תסקיר עו”ס לס”ד. בתסקיר שהוגש ביום 30.10.21 ציינה עו”ס לס”ד כי מאז החלה בהכנת התסקיר חלו קשיים בתקשורת בינה לבין האב שלא היה זמין לפניות טלפוניות ו”נעלם”. נוכח טענות האם בדבר התמכרות האב להימורים, ודברי האב כי מזה 3 שנים אינו מהמר כלל, המליצה עו”ס לס”ד כי בטרם יחל תהליך חידוש קשר בינו לבין הקטין יעבור האב תהליך הערכה מסודר של מצב התמכרותו להימורים. עו”ס לס”ד ציינה שיש להיווכח שתפקודו של האב יציב והוא מסוגל לקיים קשר יציב ורצוף עם הקטין.
בהחלטה מיום 8.11.21 הוריתי לאב ליצור קשר מיידי עם עו”ס לס”ד על מנת לקבוע פגישה. האב עדכן כי טרם הפגישה נדרש לקבוע פגישת הערכה במרכז להתמכרויות ב******.
ביום 25.7.24 הוגש תסקיר נוסף. עו”ס לס”ד דיווחה כי באותו היום נקבעה פגישה משותפת עם האם והאב. האב לא הגיע לפגישה וכשהתקשרה אליו טען שהגיע למשרד הישן. עו”ס לס”ד ביקשה מהאב להגיע למשרד החדש שנמצא כחמש דקות נסיעה מהמשרד הישן. האב סרב לעשות כל מאמץ על מנת להגיע למשרד החדש, התרגז, הרים את קולו בהאשמות כלפי עו”ס לס”ד, ניתק את השיחה ולא הגיע לפגישה, וכשהעו”ס ניסתה להתקשר שוב ולקבוע מועד אחר לפגישה סרב לעשות כן.
עו”ס לס”ד סבורה שהאב אינו מבין את משמעות בקשתו לחידוש קשר ואינו לוקח את האחריות ההורית הראויה הנדרשת כדי להתחיל תהליך חידוש קשר ואינו מוכן להתמודד אף עם המכשולים הקטנים ביותר, כמו טעות במקום המפגש, שניתן היה לתקן תוך מספר דקות ובמאמץ סביר. אשר על כן סיכמה העו”ס, כל עוד לא ייקח האב אחריות לא ניתן יהיה לסייע לו בחידוש הקשר והיא ממליצה כי האב יחל בתהליך טיפולי ויקבל הדרכה הורית במשך 4 חודשים באופן רצוף בטרם יחל תהליך חידוש הקשר.
ביום 18.8.24 ניתנה החלטה כי על האב להשתלב בהדרכה הורית.
האיש מצידו העיד כך:
“ש. במשך 5 שנים כמעט שאתה ביקשת להיות בקשר או לפגוש את הילד, מה מנע ממך?
ת. העו”ס בזמנו אמרה שעד שאני לא מסיים את הטיפול של ההתמכרות אני לא יכול לפגוש את הילד. זה משהו שלוקח 10 חודשים. עברתי את התהליך, ניסיתי ליצור איתה קשר ואני לא יודע מה סיפרה לה, אמרה שאני עדיין מהמר ופה זה נעצר.
ש. לא היה לך קשר עם הילד?
ת. לא. הלכתי כמה פעמים למפגשים אצל העו”ס.
ש. מדוע העו”ס טוענת שהיא ניסתה ליצור איתך קשר ולא הצליחה?
ת. יכול להיות שהיא יצרה קשר ולא עניתי כי עובד לילות ואז חוזר אליה ולא עונה.” (עמ’ 9 לפרוטוקול שורה 21 ואילך).
עינינו הרואות כי אין שחר לטענת האב כי האם היא זו שמסכלת את הקשר בינו לבין הקטין. האב בחר לנתק קשר מהאם ומהקטין עת נפרדו הצדדים. הגיש תביעה לשלילת אבהות עת היה הקטין כבן שנתיים. בד בבד הגיש תביעה לחידוש קשר, אך אינו משתף פעולה באופן מלא עם עו”ס לס”ד ועם תהליך חידוש הקשר. לו היה האב נחוש בדעתו לפעול לחידוש הקשר היה דואג ליצור קשר עם העו”ס, היה עשוה מאמץ להגיע לפגישה עם האם אצל העו”ס גם אם הגיע בטעות למשרד הישן או לכל הפחות היה קובע מועד חלופי לפגישה.
בנסיבות אלו אין כל מקום להפחית את סכום המזונות, להיפך יש לתת ביטוי בגובה המזונות לעובדה שהאם נושאת לבדה בנטל גידול הקטין.
צרכי הקטין
כללי
בבע”מ 919/15 ציין כב’ השופט פוגלמן כי צרכיהם ההכרחיים של קטינים עומדים על סך של בין 1,300 ל – 1,400 ₪ לחודש. סכום זה אינו כולל הוצאות בגין מדור ואחזקת מדור. (סעיף 5 לפסק הדין).
לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין אשר העמידו את צרכיהם הבסיסיים של קטינים על סך של 1,600 ₪ לחודש. בעמ”ש 46291-01-16 פלונית נ’ פלוני (09.10.17) [פורסם במאגרים המשפטיים] קבע בית המשפט שהגיעה העת לעריכת שינוי בקביעת סכום המזונות ההכרחיים ובמקרה הספציפי שנדון בפניו הועמדו צרכי קטין על 1,600 ₪:
“ייתכן ואכן הגיעה העת לעריכת שינוי נוסף בעת קביעת סכום המזונות ההכרחיים ובמיוחד לאור הצרכים שהתווספו, כגון כל הקשור באמצעי התקשורת השונים והמחשוב, אשר ניתן לראות בהם, כיום כצרכים הכרחיים.
אולם, אף מבלי לקבוע מסמרות בדבר לעת הזו, כפי שצויין לעיל, יש מקום לבחון את כלל הנסיבות ואזי להידרש במקרה קונקרטי להגדלת אותו סכום הנהוג, וכמפורט לעיל.
17. החיוב הנוסף יחול ממועד הגשת התביעה ובאופן שבמקום הסכום של 1,450 ₪ יבוא הסכום של 1,600 ₪ כאשר הפרשי העבר בגין המפורט לעיל ישולמו ב 4- תשלומים”.
בעמ”ש (ת”א) 32172-11-17 ע.ש. (קטינה) נ’ נ.ש, עמ’ 11 (10.01.19) [פורסם במאגרים המשפטיים] קבעה כב’ השופטת י. שבח כי צרכי הקטינים שאינן טעונים הוכחה עומדים על 1,600 -1,700 ₪ :
“לגישתי, אין לדחות עוד את הגדלת הסכום, ועד שייקבע הסכום המשקף את עלות צרכיו של הקטין, בשני הבתים גם יחד, זה שאינו טעון הוכחה, באופן אמפירי ובהתבסס על חוות דעת כלכליות, אין מנוס מהפעלת שיקול הדעת השיפוטי וניסיון החיים, ומהעלאת הסכום, שלא עודכן מזה שנים, לכדי סך של 1600-1700 .₪.”
בעמ”ש 44496-10-20 א. נ’ ב. (ניתן במיום 11.08.2021 פורסם במאגרים) קבע כב’ השופט ג’יוסי:
“אעיר, כי גם אנוכי סבור, שיש מקום לעדכן את מנעד הצרכים המינימליים, ובהתאם גם את הצרכים הממוצעים של קטין, עת כאמור לעיל, סבור אני, כי סך של 1,400 ₪ מצוי בצידו הנמוך של המנעד האמור.”
לא הונחו בפניי צרכים מיוחדים של הקטין. משכך, לאור רמת ההשתכרות של הצדדים ומאחר ומדובר בקטין אחד, אעמיד את צרכיו המינימליים של הקטין על סך של 1,400 ₪ ואת צרכיו הבסיסיים על סך של 1,600 ₪ לחודש.
הסכום שעל האב לשאת בו
מזונות הקטין עד גיל 6
עד גיל 6 על האב לשאת במלוא צרכיו המינימליים של הקטין נוכח הוראות החוק והדין האישי החל על הצדדים.
עד גיל 6 אעמיד את צרכיו המינימליים של הקטין על סך של 1,400 ₪. חלקו של הקטין בהוצאות המדור עומדות על סך של 420 ₪ (2,100 ₪ הוא חלקה של האם בשכר הדירה ומאחר ולאם שני קטינים חלקו של הקטין הוא 20% מסכום זה, סך של 420 ₪).
מזונות הקטין עד גיל 6 יעמדו על סך מעוגל של 1,800 ₪.
מזונות הקטין מעל גיל 6:
בהתאם לפסיקה ולרמת ההשתכרות של ההורים אעמיד את צרכי הקטין הבסיסיים על סך של 1,600 ₪.
חלקו של הקטין בהוצאות המדור יעמוד על סך של 420 ₪.
את חלקו של הקטין בהוצאות אחזקת המדור אעמיד על דרך האומדנה על סך של כ – 200 ₪.
סך צרכי הקטין יעמדו על סך 2,220 ₪ בחודש.
הכנסותיהם הפנויות של הצדדים שוות, אך נוכח העובדה העודה שהאב אינו מקיים כל קשר עם הקטין ואינו מגויס למשימת חידוש הקשר אני קובעת כי יישא ב – 65% מצרכי הקטין ובסך מעוגל של 1,450 ₪ לחודש.
אשר על כן אני קובעת כדלקמן:
האב יישא במזונות הקטין בסך של 1,800 ₪ לחודש מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ועד אשר ימלאו לקטין 6.
מיום בו ימלאו לקטין 6 יישא האב במזונותיו בסך של 1,450 ₪ לחודש ועד הגיע הקטין לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון, לפי המאוחר מבין שני המועדים.
ככל שהקטין ישרת בצה”ל ו/או בשירות הלאומי/שנת שירות, ימשיך האב לשלם את מזונות הקטין עד לתום תקופת שירות החובה ו/או השירות הלאומי/שנת שירות כאמור וגם בתקופת הביניים שעד לגיוס לצה”ל ו/או השירות הלאומי, כשהסכום יעמוד על שליש מהסכום הנקוב לעיל, בערכו הצמוד כאמור בס”ק ב להלן.
דמי המזונות ישולמו מידי חודש בחודשו ב – 10 לכל חודש. דמי המזונות ישולמו ישירות לחשבון הבנק של האם.
הסכום הנקוב בס”ק א’ לעיל יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן פעם בשנה, במזונות חודש ינואר של כל שנה, ללא הפרשים לתקופות הביניים וללא מדד שלילי.
קצבה ומענק המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין הקטין, ישולמו לאם בנוסף לדמי המזונות.
הוצאות רפואה
החל מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, לרבות רפואת שיניים, כולל אורתודנטיה, משקפיים/עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, אבחונים בכלל זה, אבחונים בגין לקות למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר אינה מכוסה (במלואה או בחלקה) על ידי קופת החולים. בתוך כך גם הפרשים בגין אותה הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר מכל מקור, אלא אם ההחזר מתקבל מביטוח פרטי הממומן על ידי הורה אחד בלבד, או אז רק ההורה המממן ייהנה מהחזר זה.
בכל צורך רפואי על הצדדים לפנות לרפואה הציבורית בלבד, אלא אם קיימת מניעה לעשות כן. פנייה לרפואה פרטית מבלי שקיימת מניעה לקבלת הטיפול ברפואה הציבורית, לא תחייב את הצד השני אלא עד לגובה העלות ברפואה הציבורית.
כל הוצאה רפואית חריגה כאמור לעיל, תעשה על יסוד אסמכתה מגורם רלוונטי המאשר את נחיצות ההוצאה, אשר תועבר מהורה אחד לשני בתקשורת המתועדת טרם הוצאת ההוצאה/קבלת הטיפול, על מנת לאפשר להורה השני לבדוק עלויות ונחיצות בתוך 10 ימים ממועד משלוח האסמכתא. הוראה זו אינה חלה במקרה שבו יתעורר צורך רפואי דחוף.
במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה הרפואית החריגה, יכריע במחלוקת רופא המשפחה או רופא הילדים המטפל בקטינים או רופא מומחה רלוונטי. במחלוקת בעניין הטיפול הרגשי, תכריע יועצת בית הספר. לחלופין, יוצאו ההוצאות בהתאם להמלצת מומחה בתחום הדרוש המוסכם על הצדדים.
הוצאות חינוך
החל מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית ובכלל זה, אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות, ועד כיתה, ועד הורים וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוך ו/או למסגרת החינוכית, ציוד למסגרת החינוך בתחילת השנה בקיזוז מענק חינוך, ככל שישולם כזה, ולאחר מיצוי כל הנחה.
הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות צהרון (עד סוף כיתה ג’ בהתאם לתעריף צהרון ציבורי), חוגים (עד שני חוגים בעלות מתנ”ס ובכל מקרה עלות שני החוגים לא תעלה על 500 ₪. הוצאה זו בגין החוגים כוללת ביגוד מיוחד, ציוד, מימון תחרויות ואירועים וכל אשר נדרש במסגרת החוג), שיעורי עזר (באופן המוגבל לשלושה שיעורים פרטיים בשבוע. התשלום יהיה על בסיס רישום מהמורה הפרטי אשר יישלח לצדדים אחת לחודש), תנועת נוער (ההוצאה תכלול תשלום שנתי, ביגוד, מחנות, טיולים וכל אשר נדרש), קייטנות (מחזור אחד בקיץ בעלות קייטנת עירייה / מתנ”ס ציבורי) ואבחונים דידקטיים.
כל החלטה על הוצאה חינוכית מהותית תתקבל תוך שיתוף והיוועצות בין ההורים ובהסכמתם. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה, תכריע במחלוקת יועצת בית הספר או מחנכת הכיתה או גורם חינוכי אחר המוסכם על הצדדים.
כל הוצאה חריגה אחרת שלא נכללת בס”ק ט’-י’ לעיל, יישאו בה שני ההורים בחלקים שווים ובלבד ששניהם הסכימו להוצאה זו בכתה באמצעות תקשורת מתועדת.
הוראות כלליות
כל הודעה ו/או מידע לרבות מסמכים, בכל הקשור לחיובי המזונות, שעל הורה אחד להעביר להורה השני, יועבר באחד מאופני התקשורת הבאים (להלן-תקשורת מתועדת): תקשורת סלולרית (כגון: WhatsApp) / דוא”ל / דואר רשום.
ההורה השולח אינו מחויב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל. כל העברה באופן אחר, תחייב את ההורה השולח להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את המידע/מסמכים.
הורה אשר יישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות לעיל (להלן-ההורה המשלם) יקבל מהורה השני (להלן-ההורה החייב) את חלקו כאמור וזאת בתוך 10 ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה החייב בתקשורת מתועדת דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית בדבר התשלום הנדרש, ובתנאי שהמשלוח ייעשה לא יאוחר מחצי שנה לאחר ההוצאה.
לחלופין, רשאי ההורה החייב להודיע להורה המשלם בתקשורת מתועדת בתוך עשרת הימים דלעיל, כי הוא ישלם את חלקו ישירות לגורם נותן השירות.
פסק הדין יחול החל מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ובמקום ההחלטה למזונות זמניים מיום 20.5.21
אין צו להוצאות.
המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק.
פסק הדין ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, כ”ח אב תשפ”ד, 01 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.
