בפני
כבוד השופטת אלה פטל
בעניין:-
מבקשים
עיזבון המנוח י. ז”ל
עו”ד X– מנהל העיזבון
עו”ד Y- מנהלת עיזבון (לשעבר)
נגד
משיבים
1. ש.ב.
2. ה.א.
3. מ.א.מ.
4. ש.מ. (קטין)
5. האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון
פסק דין
רקע רלוונטי ופעולות ניהול העיזבון:
המנוח, י. ז”ל, הלך לבית עולמו ביום 14.XX.XX (להלן: “המנוח”).
עיקר נכסי העיזבון לעת ההיא כללו :
דירה ברח’ XXX בח’ הידועה כגוש XXX חלקה XXX – אשר הזכויות בה לא היו רשומות לעת ההיא על שם המנוח (להלן: “הדירה”).
מגרש ברח’ XXX בח’ הידוע כגוש XXX חלקה XX (להלן: “המגרש”)
טרקטור.
כספים בסך של כ- 29,000 ₪ בחשבון בנק מזרחי טפחות ומיטלטלין שונים.
ביום 07.10.15 (במסגרת ת”ע 6263-03-15) ניתן צו למינויה של עוה”ד Y כמנהלת עיזבון זמנית (להלן: “עוה”ד Y”).
ביום 17.10.17 (במסגרת ת”ע 37609-05-16) ניתן צו ירושה למנוח ועוה”ד Y מונתה למנהלת עיזבון קבועה.
על פי צו הירושה, חלקם של המשיבים 1 ,2 ו- 4 שהנם ילדי המנוח הינו 1/6 כל אחד וחלקה של המשיבה 3, שהיתה בת זוגו של המנוח ואמו של המשיב 4, הינו 1/2.
ביום 31.01.18 ניתן פסק דין (במסגרת ת”ע 18099-11-17) במסגרתו נפסק לעוה”ד Y שכ”ט ע”ח שכר הטרחה הכולל בשיעור של 1.5% + מע”מ משווי העיזבון אשר הוערך אז בסך של 1,930,000 ₪ (שווי המגרש והדירה והטרקטור שנמכר בסך של 34,000 ₪). עד למועד זה בוצעו ע”י עוה”ד Y פעולות כדלקמן:
סגירת חשבון בנק המנוח ופתיחת חשבון נאמנות, בירור בדבר זכויות שונות של המנוח בבנקים ובגופים השונים, הסדרת חובות המנוח- לרבות מול המוסד לביטוח לאומי, מכירת הטרקטור והעברת הבעלות בו, בקשות לרישום עו”ד Y כמנהלת עיזבון על נכסי המקרקעין, תחילת פעולות להסדרת רישום הדירה ע”ש המנוח, קבלת דו”ח שמאי למגרש, קיום ישיבה עם היורשים הפוטנציאלים, הכנת פרטה, עריכת טיוטת הסכם לחלוקת עיזבון המנוח והגשת בקשות לאישור פעולות.
מאז נפסק שכר הטרחה החלקי של עוה”ד Y, ננקטו על ידה בעיקר פעולות כדלקמן-
הוגשה בקשה למתן הוראות בסוגיית מימוש המגרש וחלוקתו עד להכרעה בתביעת צו העשה שהוגשה ביחס לדירה, הושלם רישום הדירה ע”ש המנוח לאחר קבלת פס”ד הצהרתי (אשר ניתן בהיעדר הגנה על ידי בית המשפט המחוזי), נערכה ישיבה לצורך ניסוח הסכם עיזבון (שלא צלחה) והוגשה בקשה מיום 15.10.19 למתן הוראות לעניין מימוש העיזבון בדרך של מכירה וליתן אישור לעריכת שמאות מעודכנת.
בתום דיון בבקשה שנערך ביום 23.1.20 הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן – עוה”ד Y תגיש פרטה מעודכנת, תפעל לעדכון חוות הדעת השמאיות בגין המגרש והדירה ולאחר מכן תערוך התמחרות תוך הענקת זכות ראשונים למי מהיורשים. בהחלטה מיום 10.6.20 הוארך מינויה של עוה”ד Y כמנהלת עיזבון עד ליום 31.12.20.
כעולה מחוות דעת שמאיות עדכניות שהוגשו- שווי הדירה הוערך ע”ס של 620,000 ₪ נכון ליום 20.3.20 ושווי המגרש הוערך ע”ס של 1,300,000 ש”ח נכון ליום 20.3.20. ביום 6.12.20 הגישה עוה”ד Y בקשה לאישור עסקאות מכר של הדירה והמגרש (ללא טיוטות הסכם מכר). ביום 9.3.21- הוגשה פרטה.
משך כשנתיים מאז הדיון בחודש 1/20 לא התקדם הליך ניהל העיזבון בשל מחלוקת לגביי אופן מימוש העיזבון ובקשת המשיבה 3 להתיר לה לרכוש את הדירה בתמורה לסך של 410,000 ₪ שהנו נמוך משמעותית משווי הדירה על פי הערכת השמאי (620,000 ₪). על רקע תמיכת עוה”ד Y בבקשת המשיבה 3 (אותה ייצגה טרם מינויה ואף הגישה בשמה וכב”כ בקשות לרבות העדכון מיום 16.1.22) ואי ביצוע התמחרות עדכנית לדירה מאז חודש 11/20, נקבע בהחלטת המותב הקודם מיום 16.2.22 כי:
“מנהלת העיזבון מונתה ביום 7.10.15 – לפני למעלה מ-6 שנים!
הגם החלטות שניתנו, לרבות בדיון שהתקיים בעניינם של הצדדים ביום 23.1.20 בכל הנוגע לפועלה של מנהלת העיזבון, לא מצאתי כי הושלמו הליכי מכר כנדרש וזאת מטעמים שאינם ברורים.
זאת ועוד, יש צדק מסוים בטענות ב”כ המשיבות 1 ו-2 בדבר אי שמירה על “ניטרליות” של מנהלת העיזבון נוכח טענותיה המפורטות בתגובות באשר על מנהלת העיזבון, כפועל יוצא מתפקידה – למקסם את שווי העיזבון, לחלקו בהקדם האפשרי והיא אינה מייצגת צד ו/או יורש בתפקידה זה.
נדמה כי לכאורה מנהלת העיזבון נתונה בניגוד עניינים, בין תפקידה כמנהלת עיזבון לבין ייצוגה את המשיבה 3 .
בנסיבות אלו, מה גם כי לכאורה פג מינויה של מנהלת העיזבון – בהעדר עמדה אחרת עד ליום 23.2.22 אורה על סיום תפקידה של מנהלת העיזבון ומינוי מנהל עיזבון אשר זהותו תקבע על ידי בית המשפט…”. (ההדגשות במקור).
הגם שבית המשפט העניק לבקשת עוה”ד Y אורכה להציג הסכם חלוקה בעין – הסכם כאמור לא הושג וביום 29.3.22 הורה בית המשפט (במסגרת ת”ע 18099-11-17) על מינוי עו”ד X כמנהל עיזבון (להלן: “עו”ד X”).
עו”ד X הודיע על הסכמתו למינוי ביום 23.6.22. מעיון בתיק עולה כי מאז מינויו נקט עוה”ד X, בין היתר, פעולות כדלקמן:
ביום 9.8.22 הגיש עו”ד X בקשה למתן הוראות להזמנת חוות דעת שמאיות מעודכנות, לאישור אופן חלוקת העיזבון (בדרך של התמחרות), למתן הוראות לעוה”ד Y (להמציא כלל מסמכי ניהול העיזבון לידיו, לאחר שלא עשתה כן חרף אורכה שנתנה לה) ולמתן הוראות לעניין אופן תשלומים מן העיזבון בהיעדר כספים בקופת העיזבון.
הוגשה תשובת עו”ד X לתגובות הצדדים לבקשה במסגרתה הודיע על הגשת פרטה חלקית בהיעדר מסמכי ניהול העיזבון מעוה”ד Y, חרף פניות חוזרות ונשנות אליה לצורך קבלת המסמכים.
הוגשו כתבי טענות לרבות- תגובת עו”ד X לטענות ביחס לחוות דעת השמאי ובקשה נוספת להורות לעוה”ד Y להעביר לידיו מסמכי ניהול העיזבון (מיום 4.12.22), תגובה לטענות צד ג’ בעניין זכייתו במגרש (מיום 15.12.22), בקשה למתן הוראות לעניין חלוקת נכסי העיזבון בדרך של התמחרות פנימית לאחר שפנה במכתב מפורט ליורשים ביחס לחלופות האפשריות ונמסרו תגובותיהם ובהיעדר הסכמה של כלל היורשים לחלוקה בעין (בקשה מיום 20.4.23).
ביום 31.7.23 ולאחר שבפועל כלל היורשים הסכימו לבסוף על חלוקת העיזבון בעין, הגיש עו”ד X בקשה לאישור חלוקת העיזבון, למתן הוראות בעניין חובות העיזבון, לפסיקת שכ”ט ולהחזר הוצאות. נטען כי שווי העיזבון מוערך בסך של כ- 3,025,000 ₪ (שווי זכויות המנוח במגרש ובדירה על פי חוות דעת עדכניות, ללא זכויות כספיות והטרקטור). עו”ד X ביקש לפסוק לו 4% משווי העיזבון- סך של 121,000 ₪ בתוספת מע”מ. כן נטען כי מדובר בשכ”ט סופי – לרבות בגין פעולות שתבוצענה לאחר הגשת הבקשה.
ביום 14.03.24, לאחר דיון במעמד הצדדים – אושר הסכם חלוקת עיזבון בעין תוך תשלום תשלומי איזון בין היורשים (להלן: “ההסכם”).
בהמשך הגיש עו”ד X בקשה לאשר פעולות לצורך מתן הלוואה למשיבה 2 לצורך קיום ההסכם (בקשה מיום 4.6.24) ובקשות ותגובות בעניין יישום הסכם חלוקת העיזבון ופסיקת שכ”ט מנהלי העיזבון.
ביום 06.06.24 התקיים דיון במעמד הצדדים, עו”ד Y ועו”ד X. בדיון אושרה בהסכמה הארכת תוקף מינוי עו”ד X לחצי שנה נוספת, אושר פירעון חובות העיזבון כמפורט בבקשה מיום 31.07.23 למעט הסכום לעו”ד Y בסך של 12,520 ₪ שעדיין נותר שנוי במחלוקת.
עו”ד Y נדרשה להגיש אסמכתאות תומכות לצורך דיון בבקשתה לפסיקת שכר טרחה נוסף כמו גם בתביעת החוב שהוגשה מטעמה ונקבע כי כלל העניינים ידונו במאוחד במסגרת פסיקת שכר הטרחה הסופי בתיק, על יסוד דו”ח ואסמכתאות שיגיש עוה”ד X בסיום ההליך.
ביום 06.08.24 הגישה עוה”ד Y בקשה מטעמה ובה פרטה אודות פעולותיה כמנהלת עיזבון בין השנים 2017-2022, צרפה פרטת עיזבון וכן תביעת חוב בגין ניהול הליכים משפטיים בטרם פטירת המנוח בסך 12,520 ₪.
ביום 07.10.24 הגיש עו”ד X דו”ח סופי והשלמת טיעונים לעניין פסיקת שכ”ט וכן תגובה מטעמו לבקשת עו”ד Y.
כלל היורשים הגיבו וב”כ היועמ”ש הודיע כי אין לו כוונה להתערב במבוקש.
כעת בשלה העת להכריע.
תביעת החוב של עוה”ד Y
לטענת עוה”ד Y, למנוח חוב כלפיה בסך כולל של 12,520 ₪ בגין הסכם זוגיות והסדרת מעמד בת זוג שערכה עבורו. הוצג הסכם שכ”ט וסיכום עם המנוח לגבי הסכום שנותר לתשלום והמועד לתשלומו, העתק אחד השיקים שלא כובד (ונטען כי לאחריו לא הופקדו השיקים הנוספים שהפקיד המנוח בידי עוה”ד).
המשיבות 1-2 טענו כי טרם פטירת המנוח ערכה עו”ד Y הסכם חיים משותפים לפיו המנוח הדיר את המשיבה 3 מכל זכות בנכסיו. מאחר שלא ערכה צוואה תואמת להסכם שנחתם, נגרמו למשיבות 1-2 נזקים בסך של 1,000,000 ₪ שכן ככל שהייתה צוואה תואמת, הירושה הייתה מתחלקת ל-3 ילדיו של המנוח ללא המשיבה 3.
המשיבים 3-4 טענו כי אינם מתנגדים לתביעת החוב.
עו”ד X, בכובעו כמנהל העיזבון טען כי הוא סבור שיש לאשר את תביעת החוב בסך 12,520 ₪.
דיון:
לאחר עיון בתביעת החוב של עו”ד Y, המבוססת על אסמכתאות, בעמדת מנהל העיזבון הנוכחי, עוה”ד X, בהיעדר התנגדות המשיבים 3-4 ולאחר עיון בטענות המשיבות 1-2, שאינן מקימות כשלעצמן עילה לשלילת שכ”ט עוה”ד Y בגין ההסכם שערכה ומשב”כ המשיבות 1-2 לא עמד על ניהול חקירות בעניין זה- אני נעתרת לתביעת החוב ומורה כי החוב ישולם מכספי העיזבון .
תמצית טענות הצדדים בעניין פסיקת שכר טרחה למנהלי העיזבון
תמצית טענות עו”ד Y לעניין שכר טרחתה:
בימ”ש פסק שכ”ט חלקי על בסיס פעולות שביצעה עוה”ד Y עד לחודש 11/17 (מועד הגשת הבקשה) כאשר צוין במפורש כי מדובר בשכ”ט חלקי על חשבון השכר הכולל הסופי.
מחודש 11/17 ועד לחודש 03/22 בו הסתיים תפקידה, לא קיבלה עו”ד Y שכ”ט עבור מגוון רחב של פעולות והליכים משפטיים שנקטה בהם, ודרשו למעלה מ-800 שעות עבודה. בכלל זה ננקטו פעולות כדלקמן: רישום בעלות המנוח על הדירה ביום 25.07.19, תשלום חוב ארנונה, פגישות ברשויות כמו המוסד לביטוח לאומי ועריכת הסדר חוב העיזבון למוסד לביטוח לאומי שעמד על כ- 579,000 ₪ לסך של 64,581 ₪, הגשת בקשה להורות על חלוקת העיזבון בדרך של מכירת הנכסים, הוצאת נסח טאבו, הגשת 2 פרטות, קבלת שני דו”חות שמאות, קיום התמחרות כדי למקסם התמורה, הגשת בקשה לאשר את מכירות הנכסים בהתאם להצעות שהתקבלו (תחילה הצדדים הסכימו למכר ולאחר מכן הביעו הסתייגויות אשר הביאו בסופו של דבר לסיום תפקידה כמנהלת עיזבון), גיבוש הסדר חלוקה בעין (שלבסוף על בסיסו נחתם ההסכם בין היורשים).
יש לפסוק לעו”ד Y שכ”ט נוסף ונפרד בגין ניהול תביעה לצו עשה שהוגש לבימ”ש המחוזי בחיפה בחודש 12/17 לצורך רישום זכויות המנוח בדירת המגורים. בין היתר, במסגרת הליך זה נדרש היה לבצע שתי העברות- אחת מהבעלים הרשום למנוח ולגרושתו והשנייה מגרושתו למנוח. לולא פעולה זו לא היה ניתן לממש את נכסי העיזבון ובוודאי שלא להגיע להסכם החלוקה שכן הרישום היה תנאי לניהול מו”מ בין הצדדים- בגין פעולות אלו ביקשה לפסוק סך של 31,930 ₪+ מע”מ בהתאם לדין ובהתאם לשווי הדירה.
אין בניסיונות הלא ראויים להטיל דופי בשמה הטוב כדי למנוע ממנה שכר טרחתה בגין פעולות אלו. למעלה מ-6 שנים פעלה כמנהלת עיזבון במסירות ובמקצועיות לטובת העיזבון ותיק העיזבון הועבר למנהל העיזבון החדש כאשר הוא בשל ברובו. עו”ד X המשיך מאותה הנקודה בה סיימה עו”ד Y והביא את הצדדים לאותו הסכם חלוקת עיזבון אותו הציעה היא עצמה לצדדים.
תמצית טענות המשיבות 1-2 לעניין שכ”ט עוה”ד Y:
עו”ד Y הודחה מתפקידה בשל ניגוד עניינים לאחר שכבר קיבלה שכ”ט בשיעור 1.5% + מע”מ.
עו”ד Y התנהלה ברשלנות ובמשך 6 שנים התישה את המשיבות ואף גרמה להם לנזקים כבדים. כך – המשיבות נאלצו לשלם עבור שתי הערכות שמאי (השלישית נערכה ע”י עו”ד X) ולמשיבה 2 נגרם נזק של למעלה מ-750,000 ₪ (בגין הפער בין הערכות השמאי שבוצעו לאורך השנים – בגינו שילמה סכומים גבוהים יותר בגין הדירה). כן נטען לעניין רשלנות של עוה”ד Y בעת ניסוח הסכם הזוגיות בין המנוח לבין המשיבה 3 טרם פטירתו.
בנסיבות לא רק שאין מקום לפסוק לעוה”ד Y שכ”ט בנסיבות הקשות של התנהלותה בתיק אלא שיש להורות לה להשיב את שכר הטרחה שקיבלה.
תמצית טענות המשיבים 3-4 לעניין שכ”ט עוה”ד Y:
המשיבים 3 ו-4 טענו כי אין הצדקה לפסוק שכ”ט נוסף ונפרד לעוה”ד Y והותירו ההחלטה לעניין שכר הטרחה לשיקול דעת ביהמ”ש (ובלבד ששכ”ט הכולל של שני מנהלי העיזבון לא יעלה על הרף המקסימלי הקבוע בדין).
תמצית טענות עו”ד X לעניין שכ”ט עוה”ד Y:
עו”ד X שב על טענות המשיבות 1-2 לעניין התנהלות עוה”ד Y והן על בקשתן בדבר השבת שכ”ט שכבר שולם לה.
בקשת עוה”ד Y לפסוק לה שכ”ט נוסף הוגשה בשיהוי ניכר ולאחר שהודחה מתפקידה (מבלי שהגישה ערעור בעניין). מדובר בבקשה שאינה ראויה ומטרתה לפגוע בשכ”ט של מנהל העיזבון. אף בדיון שהתקיים ביום 14.3.24 הומלץ לעוה”ד Y ע”י המותב הקודם לוותר על בקשתה.
יש לדחות בקשה עו”ד Y לשכ”ט נוסף ולחייבה בהוצאות.
תמצית טענות עוה”ד X לעניין שכר טרחתו:
עוה”ד X נדרש ללמוד תיק שנמשך כ-6 שנים ולאחר שנים של מחלוקות רבות הצליח לערוך הסכם חלוקת עיזבון מורכב ולחלק הנכסים בהתאם.
עד להגשת הבקשה הראשונית, הושקעו 230 שעות עבודה ע”י עו”ד X ועל ידי עובדי משרדו, הושקעו שעות עבודה רבות בין היתר בענייני מיסוי, מול הבנק המלווה, נושים ועוד, כך שבסה”כ הושקעו 408 שעות עבודה, משך 28 חודשים- ששווין מגיע לסך של כ-244,800 ₪ + מע”מ (לפי תעריף של 600 ש”ח לשעה).
המשיבה 2 התעכבה בהעברת כספים בהתאם להסכם חלוקת העיזבון לאור דרישות הבנק המלווה – דבר אשר הוביל לצורך לשלוח בקשות ותגובות רבות. ביום 01.10.24 שולמו יתר החובות שאושרו.
שווי העיזבון בהתאם לחוות דעת עדכניות שהוגשו הינו בסך של 3,025,000 ₪ המורכב משווי זכויות המנוח במגרש ודירת המגורים.
לאור הפעולות שבוצעו בתיק והמאמץ בניהולו, מבוקש לפסוק שכ”ט בשיעור 4% משווי העיזבון, בסך של 121,000 ₪ + מע”מ, המשקף שווי נמוך לעומת שווי שעות העבודה שהושקעו בפועל.
כן מבקש עוה”ד X לפסוק שכ”ט נפרד בסך 50,000 ₪ + מע”מ בגין עריכת הסכם חלוקת העיזבון שארכה זמן רב ולאור ייעוץ מס שניתן במסגרתו ולצורך יישומו.
ככל שביהמ”ש סבור כי יש לקזז שכ”ט שקיבלה עוה”ד Y, הרי שיש לפסוק שכ”ט בסך 142,050 ₪ + מע”מ לאחר ניכוי הסכום ששולם לעוה”ד Y.
בהתאם לדו”ח הוצאות, מבוקש לאשר הוצאות ניהול עיזבון בסך כולל של 3,229.66 ₪.
טענות המשיבות 1-2 לעניין שכ”ט עוה”ד X:
חלק גדול מן העבודה נעשה על ידי עו”ד Y ובגינה כבר קיבלה שכר בשיעור 1.5% + מע”מ. מלאכתו של עוה”ד X הייתה קלה ולמעשה הוא נכנס לתפקיד כשהצדדים כבר הגיעו להסכמות, הייתה הסכמה לחלוקה בעין ולא היה כל צורך בהתמחרות. נטען כי פועלו של עוה”ד X הסתכם בעריכת הסכם חלוקת עיזבון לאחר הערכת שמאי שלישית ותשלום החובות שהיו כבר ידועים.
עוה”ד X סירב לטפל בשאלת המיסוי ואף צוין בהסכם במפורש כי הצדדים מתחייבים לטפל בכך בעצמם לצורך ביצוע הדיווח לרשויות המס וכך היה. על כן, לא ברורה טענת X לעניין מעורבותו בענייני המיסוי.
משכך, יש לקבוע את שכ”ט לפי ההפרש שבין שכ”ט שקיבלה עו”ד Y לבין 3% הקבוע בתקנות היינו 1.5%.
פסיקת שכ”ט בשיעור 4% הינה בנסיבות חריגות. החישובים שביצע עו”ד X משוללים כל יסוד ושרירותיים ואף אין מקום לפסוק לו שכ”ט נפרד מלאכת המיסוי נעשתה על ידי הצדדים ועל ידי מומחים מטעמם (כפי שמפורט בהסכם במפורש).
מאחר שהמשיבה 2 שילמה עבור המשיבים 3-4 את מס השבח, יש להורות לעו”ד X להשיב מכספי העיזבון את הסכומים ששולמו לאחר ניכוי חלקה בחובות העיזבון.
טענות המשיבים 3-4 לעניין שכ”ט עוה”ד X:
המשיבים 3 ו-4 אינם חולקים על זכאות עו”ד X להחזר הוצאות ומותירים את נושא שכר טרחתו לשיקול דעת בית המשפט (ובלבד שלא יחרוג מתקרת הסכומים הקבועה בדין).
בקשתו של עוה”ד X לפסוק שכ”ט נוסף ונפרד סותרת את בקשתו הקודמת מיום 31.7.23 ואף מנוגדת להלכה הפסוקה לפיה מכירת נכס כשלעצמה אינה מהווה שירות מקצועי החורג מתפקיד של מנהל העיזבון המצדיקה פסיקת שכ”ט נפרד/גבוה יותר. יתירה מכך, בהיעדר הסכם חלוקת עיזבון הרי שהיו ננקטות פעולות למכירת הנכסים ועל כן למעשה הכנת ההסכם חסכה זמן עבודה רב למנהל העיזבון.
באשר למעורבותו של עוה”ד X בסוגיות המיסוי וסוגיות מול הבנק המלווה- מדובר בעניינים בלעדיים של המשיבה 2 לצרכי הלוואת מימון תשלומי האיזון שהיה עליה להעביר לקופת ניהול העיזבון והועברו באיחור בניגוד להסכם. משכך, ממילא אין הצדקה לחייב המשיבים 3-4 בשכ”ט נטען נוסף בגין עניינים אלו.
בסעיף 25 לבקשה נפלה טעות ביחס לטענה כי הסך של 88,948 ₪ ששולם למס שבח הוא סכום ששולם “ע”ח תשלום שהיורשים 3 ו-4 מ. וש. היו צריכים לשלם” שכן מדובר במס שבח ששולם בגין מכירת זכויותיה של המשיבה 1 במגרש ולפי הסכם חלוקת העיזבון הוא חל על המשיבים 3-4 באופן חלקי בלבד.
בתשובתו מיום 31.10.24 טען עוה”ד X בתמצית כי :
די לעיין בדו”ח שהוגש וכמות השעות שהושקעה על מנת לדחות טענות המשיבות 1-2 אשר טענו כי עבודתו הייתה פשוטה. אין כל סתירה בין הבקשה הראשונה לשכ”ט לבין הבקשה השנייה וזאת בשים לב לשעות עבודה נוספות שנדרשו לאחר הגשת הבקשה כמו גם הייעוץ שנתן בסוגיות המיסוי.
טענות המשיבות 1-2 ביחס להיקף העבודה שבצעה עוה”ד Y סותרות את שנטען על ידן ביחס לבקשת שכר הטרחה מאת עוה”ד Y ואף אינן נתמכות באסמכתאות.
במסגרת ניהול העיזבון הועלו שאלות על מס שבח והיטל השבחה והמשיבות 3-4 אף הודו בתגובתן כי מנהל העיזבון עסק בסוגיות מס השבח ובסוגיות מול הבנק המלווה (אולם טענו כי יש להשית עלות שכר הטרחה על המשיבה 2).
הכנת הסכם חלוקת העיזבון והטיפול בסוגיית המיסוי אינם מהווים פעולה טבעית של מנהל עיזבון.
לחילופין נטען כי יש לפסוק לשני מנהלי העיזבון סך של 4% משווי העיזבון, גם אם לא בוצעו פעולות חריגות בהפנותו לספרו של ש.שילה פירוש לחוק הירושה התשכ”ה – 1965 בעניין זה.
פעולות ניהול העיזבון אינן מצדיקות פסיקת שכ”ט מוגדל או נפרד, אולם מצדיקות פסיקת שכ”ט ברף הגבוה (3%).
שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לפסוק שכ”ט מנהלי עיזבון, מוסדר בתקנה 45ב לתקנות הירושה התשנ”ח – 1998 (להלן: “התקנות”):
” (א) בית המשפט יקבע למנהל העיזבון שכר בעד מילוי תפקידיו כמנהל עיזבון ועשיית הפעולות שבסמכותו, שלא יעלה על 3% משווי העיזבון; השכר ייקבע בהתחשב, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקפן, וכן בהתחשב בפעולות שביצע מנהל העיזבון שקדם לו, אם היה כזה, ובשכר שנפסק לו.
(ב) כלל ניהול העיזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון, רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו ובלבד שהשכר שייקבע לא יעלה על 4% משווי העיזבון.
(ג) לשכר הטרחה שיקבע בית המשפט לפי תקנות אלה ייווסף מס ערך מוסף”.
כן נקבע בתקנה 45ו לתקנות כי:
“מינה בית המשפט מנהל עיזבון, במקום מנהל עיזבון קודם, קבוע או זמני, או לאחר תום כהונת מנהל עיזבון קודם שנפסק שכרו, לא יעלה שכרם הכולל של מנהלי העיזבון על השכר האמור בתקנה 45ב(ב)”.
בענייננו, לא מצאתי כי פעולות מי ממנהלי העיזבון חרגו מפעולות שהן חלק “טבעי” מניהול העיזבון ומשכך לא ראיתי לפסוק שכ”ט העולה על התקרה המקסימאלית הקבועה בתקנה 45ב(א) לתקנות וגם לא ראיתי לפסוק שכ”ט נפרד בגינן.
הלכה פסוקה היא כי השיקולים העיקריים בעת פסיקת שכ”ט מנהל העיזבון הם שניים: שווי הכולל של נכסי העיזבון וטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ומורכבותן. ראה שוחט גולדברג פלומין דיני ירושה ועיזבון (הוצאת סדן, מהדורה שביעית מורחבת ומעודכנת (2014)) 178:
“בקביעת שכרו של מנהל העיזבון יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקף פעולות אלה (תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה). שיטת קביעת השכר מבוססת, אם כן, גם על שווי העיזבון וגם על היקף העבודה בפועל שהשקיע מנהל העיזבון בתפקידו… רק החיבור בין שני המרכיבים, במינונים הנכונים, נותן את מלוא התמונה של עבודת מנהל העיזבון הראויה לתגמול…”
בבע”מ (ת”א) 1243/07 אלמוני, עו”ד נ’ פלוני (ניתן ביום 6.9.09) נקבע כי יש להעדיף את מורכבות ניהול העיזבון וטיב הפעולות אותן ביצעו מנהלי העיזבון:
“לשונה של התקנה שהובאה לעיל ברורה. אחד מן השיקולים אותם יש לשקול הינו שווי העיזבון אך אין זה שיקול בודד או שיקול מכריע אשר אך לפיו יש לפסוק. צודק בית משפט קמא בדבריו כי שיקול מרכזי נוסף הוא מורכבות הניהול, היינו היקף וטיב הפעולות אותן ביצע מנהל העיזבון […] בין שני השיקולים ‘שווי העיזבון’ ו’מורכבות הניהול’, ניכר כי יש להעדיף את האחרון”.
כן נפסק כי שכר טרחה בגובה של 3% משווי העיזבון ישולם רק כאשר השילוב בין שווי העיזבון להיקף פעולות הניהול, הינו כזה המצדיק שכר טרחה מקסימלי. ההנחה היא כי השיעור המקובל נע בין 1.5% לבין 2% משווי העיזבון, בעוד שיעור של 3% יפסק במקרים בהם ניכר מאמץ שאינו רגיל. כך למשל במקרים בהם מנהל העיזבון שהוא גם עו”ד טיפל במכירת דירה (ראה למשל עמ”ש (חיפה) 48322-02-20 עיזבון המנוחים ל’ ד’ ו- ל’ י’ זל נ’ היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי ( ניתן ביום 4.10.2020)).
ראה גם בבש”א 1568/07 תע 105990/03 ד.א. ז”ל נ’ י. (ג) א. (ניתן ביום 22.7.2007) שם נקבע כי:
“המשמעות היא כי אין זה מובן מאליו שמנהל העיזבון יזכה לאישור שכר טרחה בגבול העליון הקבוע בתקנה. ההיפך הוא הנכון, סביר להניח שה’ממוצע’ בקביעת שכר טרחה של מנהל העיזבון יתקרב יותר לאמצע, היינו % 2- % ½ 1. שכר טרחה גבוה של 3% משווי העיזבון אמנם ישולם במקרים המתאימים, אבל רק כאשר השילוב בין שווי העיזבון להיקף פעולות הניהול, הינו כזה המצדיק שכר טרחה מקסימאלי […] יחד עם זאת, בית-המשפט רשאי לחרוג משכר זה ולהגדיל אותו לכדי 4% משווי העיזבון אם כלל ניהול העיזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון “.
דברים אלו הובאו גם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בע”מ (ת”א) 1243/07 אלמוני עו”ד נ’ פלוני (ניתן ביום 6.9.09). כן ראה דברים דומים שנאמרו בעמ”ש 22352-05-20 י.א נ’ ח.ו מנהלת עיזבון (ניתן ביום 11.3.21).
ביחס לפסיקת שכ”ט חריג בהיקף של 4% משווי העיזבון נפסק כאמור כי הנ”ל ייעשה רק במקרים בהם ניהול העיזבון כלל ביצוע פעולות חריגות או מאמץ מיוחד שהנו מעבר לשירותים הניתנים על ידי עו”ד, שכאמור ניתן להם מענה בדרך של פסיקת שכר הטרחה בצד הגבוה של שלושת האחוזים (עמ”ש (חיפה) 48322-02-20 עיזבון המנוחים ל’ ד’ ו- ל’ י’ ז”ל נ’ היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי ( ניתן ביום 4.10.2020).
הדברים סוכמו בספרם של השופט שאול שוחט, נחום פינברג ויחזקאל פלומין דיני ירושה ועיזבון (מהדורה שביעית מורחבת ומעודכנת (2014)) בעמ’ 224-223:
” שכר מנהל העיזבון כולל שכר בעד כל הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון, בין פעולות שאופיין שיפוטי מובהק ובין פעולות שאופיין מנהלי – ביצועי, לרבות כינוס נכסי העיזבון, תשלום החובות וחלוקת העיזבון. פעולות אלה הן חלק “טבעי” של תפקידיו כמנהל עיזבון…בגדר פעולות שהן חלק “טבעי” מפעולות ניהול העיזבון נכללים גם שירותים מקצועיים שנותן מנהל עיזבון שהוא עורך דין במקצועו, כגון מכירה של דירה הכלולה בנכסי העיזבון. מנהל עיזבון שהנו עורך דין לא יקבל שכר נפרד בגין השירות המקצועי שנתן לשם מכירת דירה הכלולה בנכסי העיזבון, אלא שירות זה ייחשב לחלק מהפעולות הרגילות הטבעיות של ניהול עיזבון…עם זאת, אם נתן עורך דין שהנו מנהל העיזבון שירותים מקצועיים כעורך דין שהם חלק טבעי מפעולות ניהול עיזבון, יימנה הדבר עם השיקולים לקביעת שכרו כמנהל עיזבון עד כדי 3% משווי העיזבון”
באשר לעוה”דY – עיקר עיסוקה היה בכינוס נכסי העיזבון, תשלום החובות, והעברת הזכויות בדירה ע”ש המנוח באמצעות הגשת תביעה לסעד הצהרתי לבית המשפט המחוזי שהתקבלה ללא הגנה וללא צורך בקיום דיונים של ממש. מדובר בפעולות הכרוכות בניהול העיזבון ואינן חורגות ממנו. ראה והשווה בענין זה גם פסק דינו של כב’ השופט פפרני בת”ע (חי’) 10422-06-14 פלוני (המנוח) נ’ פלוני (27.7.21).
באשר לעוה”ד X- הרי שעריכת הסכם חלוקה בין היורשים הנו לב ליבו של הליך ניהול העיזבון. במסגרת סעיפים 8 ו-9 להסכם חלוקת העיזבון נקבע במפורש כי בירור סוגיות המיסוי הכרוכות בו לא יוטלו על מנהל העיזבון, אלא על הצדדים. גם אם יש ממש בטענת עו”ד X לענין מתן ייעוץ מיסים בניגוד להסכם שהוצג בכתב- הרי שממילא ספק אם יש בכך כדי להוות פעולה החורגת מניהול סביר של העיזבון (ראה למשל שוחט, פינברג ופלומין דיני ירושה ועיזבון מהדורה שביעית התשע”ד- 2014 ע’ 223, עמ”ש (חיפה) 48322-02-20 עו”ד משה לבנת נ ‘יועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי- מחוז חיפה והצפון (11.10.20) תמ”ש (י-ם )50515/02 עו”ד משה בזק, מנהל עיזבון נ’ האפוטרופוס הכללי (11.8.2002).
לאור כל האמור, לא ראיתי כאמור לפסוק למנהלי העיזבון שכ”ט גבוה או נפרד מזה הקבוע בתקנות. עם זאת- יש בהתנהלות שני מנהלי העיזבון גם יחד כדי להצדיק פסיקת שכר טרחה ברף הגבוה של הסקאלה עבור כלל פעולות ניהול העיזבון– סך של 3% משווי העיזבון שנוהל על ידו (ראה בעניין זה בהמשך).
אציין כי לא נעלמה מעיניי טענת עוה”ד X לעניין פרשנות הוראת תקנה 45ו לתקנות- כך שניתן לפסוק לשני מנהלי העיזבון, שמונו זה אחר זה, סך של 4% משווי העיזבון, גם אם לא בוצעו פעולות חריגות. אלא שלא ראיתי להטיל על העזבון שכר טרחה גבוה יותר כאמור וזאת בשים לב להתנהלות עוה”ד Y עליה נמתחה ביקורת על ידי המותב הקודם, אשר ממילא גרמה להשאת שכר טרחתו של עוה”ד X בשל עלייה משמעותית של שווי נכסי העיזבון לאורך השנים (ראה פירוט בסע’ 43-45).
אופן חלוקת שכר הטרחה בין שני מנהלי העיזבון-
באשר לעוה”ד Y- מחד גיסא, שקלתי את העובדה שמירב עבודת כינוס נכסי העיזבון, שמירתם, העברת הזכויות בדירה ע”ש המנוח, בירור החובות וכד’ בוצעו על ידי עוה”ד Y, כפי שאף ציינו המשיבות 1 ו-2. כאן המקום לציין שככל שקיימות טענות נזיקיות למי מהצדדים כנגד התנהלותה (בפרט אלו הנטענות לפני פטירת המנוח) הרי שיש לבררן בהליך המתאים (ואינני מביעה כל עמדה בעניין). בשלב זה, אין מקום לשלול מעוה”ד Y שכ”ט בגין עבודות שבוצעו על ידה ו/או להורות על השבת כספים שנפסקו לה.
מאידך גיסא, שקלתי את התנהלות עוה”ד Y, אשר תרמה תרומה להתמשכות הליך ניהול העיזבון. התנהלות עוה”ד Y אף הובילה בסופו של יום לצורך למנות מנהל עיזבון חלופי במקומה, תוך הבעת מורת רוחו של המותב הקודם בתיק מאופן ניהול העיזבון על ידה. כן שקלתי את העובדה שגם לאחר החלפתה ולאורך זמן ממושך לא העבירה מנהלת העיזבון את כלל מסמכי ניהול העיזבון כנדרש ממנה (חרף מס’ רב של פניות עוה”ד X והחלטות בית משפט שנתנו בעניין).
כאמור, לעוה”ד Y נפסק זה מכבר שכ”ט על חשבון שכר הטרחה הכולל בתיק. עוה”ד Y ביקשה לראות בשכ”ט הנ”ל משום שכ”ט שנפסק בגין עבודתה עד למועד הנ”ל ולפסוק לה שכ”ט נוסף בגין פעולותיה מאז. אלא שלא ראיתי כי יש לעשות כן. אנמק טעמיי.
בתקנה 45ד(ב) לתקנות נקבע כי:
“נמשך ניהול העיזבון זמן רב או שהוא כרוך בהשקעת עבודה מרובה, רשאי בית המשפט לפסוק למנהל עיזבון שכר חלקי, על חשבון השכר הכולל, שלא יעלה על 2% משווי נכסי העיזבון, על פי הפרטה ותוספת הפרטה, אם הוגשה” .
כבר נפסק כי פסיקת שכר ביניים הנה מעין סעד זמני, אשר ניתן על מנת למנוע חיסרון כיס למנהל העיזבון בעת ניהול ממושך של העיזבון (ראה למשל פסק דינו של כב’ השופט זגורי בת”ע (טבריה) 14335-03-09 אלמונית ז”ל נ’ פלונית (26.7.11)). כן נפסק כי: “לנוכח אופיו הזמני של שכר ביניים, הכרעה בו נעשית על בסיס לכאורי. זאת, הן בנוגע לשאלה האם ראוי לפסוק שכר ביניים מעיקרו, והן בנוגע לשיעורו. בית המשפט לא אמור להיכנס לעובי הקורה ולדקדק בקלה כחמורה, אלא מדובר באומדן סביר וזהיר”. (תמ”ש 48495-05-21 פ’ ואח’ נ’ ת’ ואח’ (21.5.23)).
שכ”ט מנהל העיזבון נקבע ככלל בסופו של הליך, אז מתבררת התמונה המלאה ביחס למורכבות המלאכה של ניהול העיזבון, תקופת המשכה, שווי עדכני של העיזבון, הצורך לפסוק שכ”ט לגורמים נוספים, לרבות למנהל עיזבון חלופי (ובשים לב לתקרת השכ”ט הקבועה לכלל מנהלי העיזבון גם יחד בתקנות). משכך, אין מקום לקבוע כי שכ”ט חלקי הנו שכ”ט שנפסק אך ורק בגין פעולות שננקטו עד למועד פסיקתו, אלא יש לראות בו כשכר שנפסק ע”ח השכר הסופי. משכך, לא מן הנמנע כי שכ”ט שנפסק ע”ח השכר הסופי, יישאר על כנו גם במקרה של ניהול הליכים נוספים ולאורך זמן לאחר פסיקתו, מבלי שייפסק שכ”ט נוסף. ראה בעניין זה למשל בעמ”ש (מחוזי תל אביב יפו) 9661-06-19 פלוני נ’ אלמוני (המנוח) (27.2.20) בו לא נפסק למנהל העיזבון, שנדרש למנות בעל תפקיד במקומו, שכ”ט נוסף מעבר לשכר הטרחה החלקי/הזמני שנפסק לו. זאת, חרף העובדה שהמשיך מנהל העיזבון לנקוט פעולות לניהול העיזבון משך 5 שנים לאחר פסיקת שכר טרחתו הנ”ל.
לאור האמור- לא ראיתי לשנות את אחוז שכר הטרחה שנפסק לעוה”ד Y והוא יוותר על גובה של 1.5%, אולם הוא ייגזר משווי כלל העיזבון שנוהל על ידה בסמוך למועד שחרורה מהתפקיד (ראה לעניין זה בהמשך).
באשר לעוה”ד X- במסגרת פסיקת שכר טרחתו של עוה”ד X שקלתי את העובדה שנותר בידו למעשה לנהל בעיקר חלוקת שני נכסי מקרקעין, אשר בסופו של יום חולקו בהסכמה בין היורשים. כאמור, לא סברתי כי מדובר בניהול עיזבון מורכב או חריג- לא בהיקפו, לא במורכבותו, לא בתקופת המשכו ולא בשוויו. סברתי כי לעובדה שעוה”ד X הצליח לסיים המחלוקות ארוכות השנים בהסכם שנערך תוך תקופה קצרה יחסית, למורכבות ההסכם ולקשיים בהם נתקל לאורך ניהול ההליך- ניתן לתת ביטוי בפסיקת שכר טרחתו בסך של 1.5% משווי הנכסים בעת מימושם (שווי שהאמיר משמעותית בעת ניהול העיזבון על ידי עוה”ד X), וכך אני מורה.
לאור האמור- ראיתי לפסוק לעוה”ד X סך של 1.5% משווי העיזבון שנוהל על ידו בעת מימושו.
חישוב שכר טרחת מנהלי העיזבון בשים לב לשווי העיזבון-
לבית המשפט סמכות לקבוע שכ”ט מנהל העיזבון בדרכים שונות. כך למשל אין מניעה כי בית המשפט יקבע את שכר הטרחה לפי שעות העבודה שהשקיע מנהל העיזבון, או יפצל את השכר בשים לב לכל נכס ונכס ובלבד שהשכר הכולל שייפסק לא יעלה על גובה השכ”ט שנקבע באחוזים בתקנות (ראה בספרם של השופט שאול שוחט, נחום פינברג ויחזקאל פלומין דיני ירושה ועיזבון 224-223 (מהדורה שביעית מורחבת ומעודכנת (2014), עמ’ 224).
בנסיבות התיק שלפניי ראיתי לגזור שכר טרחת של כל מנהל עיזבון משווי העיזבון שנוהל על ידו וזאת על מנת למנוע עיוות דין או תוצאה שאינה צודקת. אפרט ואבהיר:
שכ”ט עוה”ד Y-
במסגרת בקשתה לפסיקת שכר טרחה זמני שהוגשה בשלהי שנת 2017, עוה”ד Y העמידה את שווי העיזבון ע”ס של 1,930,000 ₪ (שווי המגרש עפ”י חוות דעת שמאי לשנת 2017- 1,250,000 ₪ ושווי מוערך של הדירה לעת ההיא (ללא שמאי)- 650,000 ₪ והטרקטור שנמכר בסך של 34,000 ₪). שכר טרחתה הזמני /החלקי נפסק כאמור על שווי 1.5% משווי העיזבון כפי שפורט לעיל (סך כולל של 28,950 ₪ + מע”מ).
עפ”י חוות דעת שמאי מיום 20.3.20 שהוגשו על ידי עוה”ד Y בחודש 6/20- שווי הדירה עמד על סך של 620,000 ₪ ושווי המגרש עמד על סך של 1,300,000 ₪ (סה”כ 1,920,000 ₪).
כאמור- מחודש 1/20 אז הוסכם בדיון על קבלת חוות דעת עדכניות ועריכת התמחרות, לא התקדם הליך ניהול העיזבון והמותב הקודם בתיק מתח ביקורת על התנהלות מנהלת העיזבון בהקשר זה.
בתקופה זו, שווי נכסי המקרקעין עלה משמעותית- בהתאם לחוות דעת מעודכנות שהוגשו ע”י עוה”ד X, שווי המגרש נכון ליום 12.12.22 עמד ע”ס של 2,100,000 ₪ ושווי הדירה נכון ליום 21.2.23 עמד ע”ס של 925,000 ₪. המשיבות 1 ו-2 אף טענו כי לאור גרירת ההליכים ע”י מנהלת העיזבון נאלצו לשלם תשלומי איזון גבוהים בהרבה במסגרת הסכם חלוקת העיזבון.
משכך, לא ראיתי לזקוף לטובת מנהלת העיזבון את עליית שווי נכסי המקרקעין מאז עריכת חוות הדעת מטעמה בשנת 2020 ועד להגשת חוות הדעת העדכניות ע”י עוה”ד X (ראה והשווה למשל האמור בעמ”ש (מחוזי תל אביב יפו) 9661-06-19 פלוני נ’ אלמוני(המנוח) (27.2.20)).
עם זאת, ואגב איזון בין הצדדים ובשים לב להוראות תקנות 45ז(א) ו-45ז(ב) לתקנות והעובדה שכאמור יש לחשב את שכר הטרחה הכולל בסוף ההליך, ובשים לב לכלל הנכסים שנוהלו על ידי מנהלת העיזבון – ראיתי לפסוק את שכר טרחתה של עוה”ד Y ע”ס של 1.5% + מע”מ משווי הנכסים הבאים:
המגרש והדירה על פי חוות הדעת שהוגשו על ידה בחודש 6/20 (1,920,000 ₪) בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד שפורסם בעת חוות הדעת ועד למועד המימוש.
שווי הטרקטור בעת מכירתו (34,000 ₪)
שווי הכספים בסך של כ- 29,000 ₪ בחשבון בנק מזרחי טפחות (שדומה שחולקו זה מכבר).
מתוך סכום זה ינוכה התשלום שהועבר למנהל העיזבון על חשבון שכרה והיתרה תשולם מנכסי העיזבון.
שכ”ט עו”ד X
עוה”ד X כלל בשווי העיזבון את נכסי המקרקעין בלבד, שכן, למעשה בהם בעיקר נותר לו לעסוק, וזאת בהתאם לחוו”ד עדכניות שהוגשו על ידו – סך של 3,025,000 ₪.
משכך, יועמד שכר טרחתו של עוה”ד X ע”ס של 1.5% + מע”מ מסכום זה נכון לשווי המימוש.
סוף דבר:
תביעת חוב ע”ס של 12,520 ₪ לעוה”ד Y בגין הסכם שערכה למנוח- מאושרת. התשלום ישולם מקופת העיזבון.
הוצאות בסך של 3229.66 ₪ כמפורט בסעיף 59.2 לבקשת עוה”ד X מיום 7.10.24 מאושרות והן תשולמנה מקופת העיזבון (יש לציין כי הוצאות בסך של 254 ₪ ובסך של 260 ₪ בגין תשלומי אגרות במועדים 21.6.23 ו- 31.7.23- כבר אושרו בדיון מיום 6.6.24 ואין לשלמן/להפחיתן בכפל).
שכר הטרחה של עוה”ד Y יעמוד ע”ס של 1.5% + מע”מ משווי הנכסים כמפורט בסעיף 50 לעיל. מתוך סכום זה ינוכה התשלום שהועבר למנהל העיזבון על חשבון שכרה והיתרה תשולם מנכסי העיזבון.
שכר טרחתו של עוה”ד X יועמד ע”ס של 1.5% + מע”מ מהסך של 3,025,000 ש”ח נכון לשווי המימוש וישולם מכספי העיזבון.
מנהל העיזבון יחלק את יתרת הכספים המצויים בקופת העיזבון ליורשים ויסגור החשבון. ככל וקיימת מחלוקת בעניין תשלומי מס השבח (בשים לב לטענות המשיבים בהקשר זה)- על מנהל העיזבון להגיש בקשה למתן הוראות בעניין מבעוד מועד.
לאחר ביצוע האמור לעיל, מנהל העיזבון משוחרר בזאת מתפקידו.
בנסיבות, איני פוסקת הוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב”כ הצדדים, למנהל העיזבון ולעוה”ד Y.
פסק הדין יותר לפרסום בעוד 10 ימים, בהשמטת כל פרט מזהה של מי מהצדדים/מנהלי העיזבון, תיקוני עריכה והגהה.
מובהר כי הפרסום יבוצע אך ורק באמצעות בית המשפט על ידי מערך הדוברות וההסברה של הרשות השופטת בישראל. אף אחד מהצדדים אינו רשאי לפרסם את פסק הדין בעצמו.
ניתן היום, כ”ז חשוון תשפ”ה, 28 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
