עיזבון המנוחה ר.ח. ז”ל, עו”ד קוטי סודאי, עו”ד נועם אפשטיין,מנהלי העיזבון, האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון, ר.ר., א.ר ., ט.ב.א., י.צ.ר., י.פ.ר., ס.י.ר., ל.א., ס.מ.ר., החלטה

בפני

כבוד השופטת אלה פטל

בעניין:-

מבקשים

עיזבון המנוחה ר.ח. ז”ל

1. עו”ד קוטי סודאי

2. עו”ד נועם אפשטיין

מנהלי העיזבון

נגד

משיבים

1. האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון

2. ר.ר.

3. א.ר .

4. ט.ב.א.

5. י.צ.ר.

6. י.פ.ר.

7. ס.י.ר.

8. ל.א.

9. ס.מ.ר.

החלטה

זוהי החלטה בבקשה לפסיקת שכ”ט מנהלי העזבון, לאישרור חלוקת הכספים על יסוד דו”ח כספי שהוצג ולשחרור מנהלי העיזבון מתפקידם.

רקע רלוונטי בקצרה:

המנוחה, ר.ח. ז”ל, הלכה לבית עולמה ביום XX.XX.15. (להלן: “המנוחה”).

ביום 16.2.17 ניתן בהסכמה צו קיום צוואת המנוחה מיום 26.7.11 (במסגרת הליך התנגדות ת”ע 38882-05-16). בין הצדדים הוסכם כי צו קיום הצוואה כפוף להסכמות הצדדים להלן, אשר קיבלו תוקף של פס”ד:

א. מלוא העיזבון נכון ליום מתן פסה”ד, לרבות הזכויות בנחלה/ במשק XX במושב XXXXXX (להלן: “הנחלה”) וכל הזכויות הנלוות לה – יחולק בחלקים שווים בין כל האחים (8 במספר).

ב. למען הסר ספק – לא תיערך התחשבנות לעבר לגבי הוצאות ו/או הכנסות ו/או תשלומים ו/או דמי שימוש, הנוגעים לנחלה.

ג. ב”כ הצדדים ימונו במשותף כמנהלי עיזבון, על מנת לבצע את חלוקת נכסי העיזבון, לרבות הנחלה בהתאם להסכמה זו בין כל האחים בחלקים שווים, לאחר ניכוי מלוא ההוצאות הרובצות על מימוש נכסי העיזבון.

ד. כל אחד מהמשיבים וכן המתנגד ישלם לידי המשיבה 3 סך של 10,000 ₪ (הגב’ א.ר.) מתוך חלקו בתמורת הנחלה.

תמצית טענות מנהלי העזבון-

במסגרת ניהול העיזבון בוצעו בין היתר הפעולות הבאות-

הוזמנה חוות דעת שמאי ביחס למשק המנוחה אשר הוערך בשווי של 1,795,000 ₪ ונעשו פעולות שונות לצורך מכירת הנחלה, לרבות פרסום, אישור קבלת זכויות מרמ”י, פניות לאגודה, קבלת הצעות ועריכת ישיבת התמחרות.

הואיל ולנחלה לא הייתה קרקע חקלאית, מנהלי העיזבון נאלצו לאתר כ-10 דונם קרקע חקלאית שתוצמד לזכויות הנחלה, על מנת לאפשר מכירתה. בסופו של דבר אותר חבר מושב שהסכים להעביר זכויות של קרקע חקלאית בתמורה לפיצוי מוסכם של 117,000 ₪, אשר שולם מכספי הנאמנות.

לאחר התמחרות, הנחלה נמכרה לרוכש בתמורה לסך של 1,933,120 ₪ כולל מע”מ.

מכסת הביצים שבנחלה הושכרה לצד ג’ בתמורה לסך של 7,200 ₪ לחודש וזאת עד העברת הזכויות בנחלה לרוכש. דמי השכירות בסך כולל של 138,000 ₪ הופקדו בחשבון הנאמנות.

קבלת כספי עזבון להם הייתה זכאית המנוחה, בסך של כ-41,815 ₪.

קבלת יתרת זכות שהייתה רשומה לטובת המנוחה בפנקסי הנה”ח של האגודה השיתופית במושב XXXXXX בסך של 12,434 ₪ שהופקדו בחשבון הנאמנות.

נטען כי ניהול העזבון בתיק היה כרוך במאמץ מיוחד ונדרשו פעולות חריגות לרבות הסדרת זכויות הנחלה עוד טרם המכירה, מציאת קרקע חקלאית וחתימה על הסכם העברה לטובת העיזבון, הקושי והמורכבות של טיפול במכירת נחלה מול רשויות המס, טיפול בחובות העיזבון, הגשת עשרות תגובות ובקשות בתיק הן בעניין התנהלותו הבעייתית של הרוכש והקשיים שהערים והן בעניין שיתוף פעולה של הרשויות.

מנהלי העיזבון מבקשים לפסוק לכל אחד מהם שכ”ט בסך של 3% + מע”מ משווי העיזבון וסה”כ סך של 115,986 ₪ + מע”מ. עיון בבקשה הנ”ל מלמד כי מנהלי העיזבון גזרו את שכה”ט המבוקש משווי הנחלה בלבד, שנמכרה בסך של 1,933,120 ₪ (סך של 57,993.6 ₪ + מע”מ, סה”כ 67,852 ₪ ₪ לכל אחד, כולל מע”מ).

עמדת היועמ”ש-

בתגובתו מיום 12.1.23, ציין ב”כ היועמ”ש כי יש להמציא לעיונו פרטת העזבון ואישור מינוי מנהלי העזבון. כן צוין כי שכ”ט בגובה 3% משווי העזבון אמור להיות משולם לשני מנהלי העזבון במשותף ולא בנפרד.

בתגובתו מיום 23.11.23, לבקשה “לאישור שכ”ט מנהלי העיזבון בגובה 3% בתוספת מע”מ וכן לאישור סיום תפקידם” (סע’ 1 לתגובה), ציין ב”כ היועמ”ש כי בכפוף להמצאת אישורי מסירה ליורשים (הן ביחס לגובה שכ”ט והן ביח”ס לסיום התפקיד) לא יתנגד למבוקש.

עמדת היורשים

כלל היורשים, למעט המשיב 2- ר.ר. (להלן: “ר.ר.”), אישרו בחתימתם כי “קיבלתי מלוא נתוני ניהול חשבון הנאמנות של עיזבון אמי המנוחה, לרבות אישור גובה שכ”ט של מנהלי העיזבון בסך של 3% כ”א ובנוסף מאשרת כי קיבלתי סך של XXX ₪ ובקשה חוזרת לאשרור פעולות, סיום מינוי, ופסיקת שכ”ט”.

ביום 10.07.24 הגיש ר.ר. תגובה מטעמו לבקשת מנהלי העיזבון. תמצית טענותיו:

מנהלי העיזבון בתיק מונו בשנת 2017 ומזה כ-7.5 שנים שהוא פונה אליהם בבקשה לסיים את ההליך. לטענתו, הוא סובל מבעיות רפואיות וקשיים כלכליים ועל כן זקוק לכספים המגיעים לו.

ר.ר. חש זלזול ואי אמינות בהתנהלות מנהלי העיזבון בתיק, פנה למנהלי העיזבון שימציאו לו אסמכתאות בגין הוצאות ופעולות שבוצעו אך אלו לא פעלו לעשות כן. לטענתו, כתוצאה מהתנהלות מנהלי העיזבון אשר איימו עליו ועל אחיו כי יוגשו נגדם תביעות, אחיו נכנעו ללחצים וחתמו על האישורים לבקשה.

ר.ר. טען לעניין הדו”ח הכספי שהוגש על ידי מנהלי העיזבון- כפי שיפורט בהמשך בפרק הדיון.

ר.ר. התנגד לשכר הטרחה המבוקש וטען כי לא הוסבר כיצד הגיעו מנהלי העיזבון למסקנה כי על כל אחד לקבל סך של 67,852 ₪. ר.ר. העלה את השאלות האם בית המשפט אישר לכל אחד מעורכי הדין בנפרד שכ”ט בגובה ב3% או שמדובר ב3% לשניהם וממה נגזר שכר טרחת מנהל העיזבון.

מאחר שמנהלי העיזבון לא התנהלו בשקיפות מלאה לעניין ההכנסות וההוצאות בתיק, דו”ח ההוצאות לא גובה במלוא האסמכתאות ולנוכח אי ההתאמות בסכומים כאמור, ר.ר. מסרב לחתום על שחרורם כמנהלי העיזבון. ר.ר. ביקש שבית המשפט יערוך בדיקה ולבחון את המסמכים כדי לבדוק כי אכן התנהלות מנהלי העיזבון הייתה כנדרש.

תמצית תשובת מנהלי העיזבון:

מנהלי העיזבון פעלו לטובת העיזבון בצורה מקצועית, אחראית ומיטבית. מדובר בעיזבון מורכב מאוד. לאורך השנים פעלו מנהלי העיזבון מול הרשויות הקשורות למימוש העיזבון ובוצעו פגישות עם רו”ח, שמאי, פקידי רשות, שליחויות, דיונים, התכתבויות, ניהול מו”מ להעברת חלקות חקלאיות, עריכת הסכם וחתימה עליו, ניהול מו”מ להשכרת מכסת הביצים ועוד.

ר.ר. היה זה שניסה כל העת לטרפד את מימוש העיזבון וסיום ההליך וכעת כשההליך הסתיים, הוא ממשיך לנסות ולהתנגד לתשלום שכ”ט.

יתר היורשים קיבלו את פירוט דפי חשבון הנאמנות, הדו”חות והמסמכים ולאחר בדיקתם חתמו על האישורים. מנהלי העיזבון שיתפו ועדכנו היורשים בכל הקשיים והמורכבות שבמימוש העיזבון.

מנהלי העיזבון התייחסו לטענותיו של ר.ר. בנוגע לדו”ח הכספי שהוגש (יפורט בהמשך בפרק הדיון).

נטען כי שכ”ט מנהלי העיזבון חושב מערכו של העיזבון ובמקרה דנן נגזר אך ורק מהתמורה בגין מכירת הנחלה. היורשים ידעו והסכימו לכך, מדובר בשכ”ט הוגן וראוי לאור מורכבות העיזבון והפעולות הרבות שנדרשו. משכך, נטען כי יש לאשר את חלוקת העיזבון, הוצאות ניהול העיזבון ושכ”ט מנהלי העיזבון, לחתום על הפסיקתא שצורפה ולהורות על שחרור מנהלי העיזבון מתפקידם.

דיון בטענות ביחס לדו”ח הכספי שהוגש על ידי מנהלי העיזבון:

אתייחס תחילה לטענות ר.ר. לעניין הדו”ח הכספי שהוגש על ידי מנהלי העיזבון (להלן: “הדו”ח הכספי”):

עיזבון המנוח האח פ. ז”ל (להלן: “המנוח פ.”).

ר.ר. טען כי בדו”ח הכספי צוין כי הועבר לחשבון המנוחה מעזבון המנוח פ. המנוח סך של 41,815 ₪, בלבד. ברם, לטענת האחים – היה בחשבון הבנק של פ. המנוח סך של כ- 90,000 ₪. לטענתו, פנה למנהלי העזבון על מנת שיציגו לפניו את מצב חשבון/ריכוז יתרות מיום הפטירה של פ. – אולם הנ”ל לא עשו כן.

מנהלי העזבון השיבו בעניין זה כי ר.ר. נמנה גם הוא כיורש של האח פ. המנוח וחלקו 1/16 כך שידוע לו כי עיזבון המנוח חולק גם בין האחים וגם בין האם המנוחה. המנוחה קיבלה רק מחצית מהעזבון של המנוח פ. – 1/2 שהועברו ישירות לחשבון הנאמנות שלה בסך 41,815 ₪.

דיון:

אכן מעיון בצו הירושה עולה כי המנוחה קיבלה אך מחצית מעזבון המנוח פ. ויתר המשיבים קיבלו 1/16 כל אחד. משכך, הרי שגם מנהלי העזבון מאשרים את ידיעתו הנטענת של ר.ר. כי בחשבון המנוח פ. היה סך של כ- 90,000 ₪. אלא שכאמור סכום זה (שאינו שנוי במחלוקת) חולק בין היורשים, כך שהסך של 41,815 ₪ בלבד התקבל בפועל למנוחה. טענות מנהל העזבון אף נתמכו בהעתק פניה לבנק לאומי (שם התנהל חשבון הבנק של המנוח פ.) מיום 2.11.17 להעברת חלקה של המנוחה בעזבון הנ”ל לחשבון הנאמנות של העיזבון ובתדפיס חשבון הנאמנות המלמד כי בחודש 11/17 הועבר הסך של 41,815 ₪.

בנסיבות- אין מקום למתן הוראות נוספות בעניין זה.

שכר טרחה לרו”ח פרץ שמואל-

לטענת ר.ר., בד”ח הכספי צוין כי שכר הטרחה של רוה”ח פרץ עומד על סך של 30,000 ₪ כאשר בפועל שולם לרוה”ח פרץ סך של 35,100 ₪.

לטענת מנהלי העזבון- שולם סך של 35,100 ₪ כולל מע”מ.

דיון:

מצאתי את הבהרת מנהלי העזבון בעניין זה מספקת. משכך, אין מקום למתן הוראות נוספות בעניין זה.

תשלום חוב ל”מכון התערובת”-

לטענת ר.ר, דרישת תשלום חוב ל”מכון תערובת” משנת 2017 שולמה רק בחודש 03/24.

לטענת מנהלי העזבון- מנהלי העזבון דאגו לכך שחובות העזבון “יוקפאו” ולא ישאו ריבית פיגורים וזאת כדי לשמור על כספי הנאמנות עד לקבלת דרישת התשלום ל”דמי הסכמה”.

דיון:

עיון בקבלה שהונפקה על ידי מכון תערובת מלמד כי יש ממש בטענות מנהלי העזבון וסכום החוב בשנת 2017 זהה לחוב ששולם בפועל בשנת 2024- משכך, אין מקום למתן הוראות נוספות בעניין זה.

שכ”ט שמאי-

לטענת ר.ר., לא הוגשה קבלה בגין דרישת תשלום משנת 2017.

לטענת מנהלי העזבון, שולם סך של 4,095 ₪ והומצאה קבלה.

דיון:

עיון בתיק מלמד כי מנהלי העיזבון הציגו קבלה בגין שכ”ט שמאי מיום 13.07.17 ע”ס של 4,095 ש”ח. משכך- אני דוחה טענותיו של ר.ר. בעניין זה.

תשלומי אגרות נוספים-

לטענת ר.ר., מנהלת העיזבון טענה כי שולמו שני תשלומים לסוכנות היהודית, בסך כולל של 600 ₪, אולם הוצגה קבלה אחת בסך 300 ₪. כמו כן נטען כי לא ברור מהות ההוצאה ע”ס של 243 ₪ שצוין בדו”ח כי שולמה בגין אגרות ולא הוצג תדפיס פירוט עמלות בבנק להוכחת הסך של 330 ₪.

לטענת מנהלי העזבון- אגרות לסוכנות בסך 300 ₪, אגרות בסך 253 ₪ ועמלות לבנק בסך 330 ₪ שולמו וצורפו לדו”ח.

דיון:

לעניין עמלות בגין חשבון בנק- הנ”ל מפורטות בתדפיס חשבון עו”ש שהוצג. אף מדובר בסכום סביר. משכך, אין מקום למתן הוראות נוספות בעניין זה.

לעניין אגרה לסוכנות היהודית- אכן בדו”ח מצוינים שני תשלומים בסך של 300 ₪ כ”א בעוד שהוצגה רק קבלה אחת על תשלום בפועל. משכך- איני מאשרת קיזוז מחשבון העיזבון הוצאה נוספת בסך של 300 ₪ בגין אותה הוצאה שלא נתמכה בקבלה.

לענין אגרות נוספות- צורפו קבלות על אגרות נוספות ששולמו לרשות המסים- אין מקום למתן הוראות נוספות בעניין זה.

טענות לעניין החזרים עבור שליחות

לטענת ר.ר., בדו”ח הכספי צוינה הוצאה בגין שליחויות בסך 659 ₪ אולם שכ”ט של מנהלי העיזבון כולל גם עלות שליחויות ועל כן אין לחייב בשנית בגין רכיב זה.

לטענת מנהלי העיזבון, תשלום משלוחים אינו חלק משכ”ט מנהלי העיזבון ועם זאת הם הסתייעו בעשרות שליחויות שכלל לא צוינו בדו”ח.

דיון:

אכן הוצאות שליחות אינן חלק משכ”ט מנהל עזבון. משכך- אני דוחה טענותיו של ר.ר. בעניין זה.

טענות לעניין הסכם שכירות מכסת הביצים וחוזה המכר

לטענת ר.ר., אין התאמה בין הסכומים הרשומים בהסכם שכירות מכסת הביצים לבין דיווחי ההכנסות בדו”ח הכספי. צוין כי הסכם השכירות הינו לתקופה של 24 חודשים. משכך, דמי השכירות בסך של 7,200 ₪ בחודש ללא מע”מ, צריכים לעמוד ע”ס של 172,800 ₪ ולא על סך של 138,000 ₪ כפי שצוין בדו”ח.

כן טען ר.ר. כי חוזה מכר המשק כלל לא הוצג לפניו. עותק מהסכם השכירות שכותרתו “הסכם תפעול לול הטלה” צורף לתגובתו.

לטענת מנהלי העזבון, הסכם שכירות מכסת הביצים נשלח ליורש וכלל הכספים שנתקבלו מדמי השכירות הופקדו לחשבון הנאמנות. הסכם שכירות מכסת הביצים לפיו זכויות מכסת הביצים (בנחלה) הושכרו תמורת סך של 7,200 ₪ לחודש היה בתוקף עד להעברת הבעלות בנחלה. מנהלי העיזבון הפנו לפרוטוקול מסירת דירה/מפתח של הנחלה ביום 8.1.19. משכך – תקופת השכירות הייתה מיום 01.12.17 ועד 08.01.19 בלבד. כן נטען כי חוזה מכירת המשק הועבר לכל היורשים והם אישרו בחתימתם על ההסכם.

דיון:

מהסכם השכירות שהוצג על ידי ר.ר. עולה כי תקופת השכירות של מכסת הביצים החלה ביום 1.12.17. מנהלי העיזבון הציגו פרטוקול מסירה של הנחלה בהתאם להסכם מכר (הכולל את זכויות מכסת הביצים) מיום 8.1.19.

משכך, יש לדחות טענותיו של ר.ר. כי מכסת הביצים הושכרה למשך 24 חודשים.

לאור כל המקובץ, לא ראיתי כי נפל כל פגם של ממש בהתנהלות מנהלי העיזבון או בדו”ח הכספי שהוגש למעט הסך של 300 ₪ בגין תשלום נוסף לסוכנות היהודית שלא נתמך בקבלה ואין מקום לקזזו מכספי העיזבון.

פסיקת שכ”ט מנהלי העיזבון-

שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לפסוק שכ”ט מנהלי עזבון, מוסדר בתקנה 45 ב לתקנות הירושה התשנ”ח – 1998 (להלן: “התקנות”):

” (א) בית המשפט יקבע למנהל העיזבון שכר בעד מילוי תפקידיו כמנהל עיזבון ועשיית הפעולות שבסמכותו, שלא יעלה על 3% משווי העיזבון; השכר ייקבע בהתחשב, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקפן, וכן בהתחשב בפעולות שביצע מנהל העיזבון שקדם לו, אם היה כזה, ובשכר שנפסק לו.

(ב) כלל ניהול העיזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון, רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו ובלבד שהשכר שייקבע לא יעלה על 4% משווי העיזבון.

(ג) לשכר הטרחה שיקבע בית המשפט לפי תקנות אלה ייווסף מס ערך מוסף”.

ניתן לראות כי בחוק נקבעה תקרה לשיעור שכר מנהלי העיזבון בגובה של 3% בהתאם לפעולות ומאמצים שננקטו וזאת מבלי שבוצעו פעולות חריגות למדי.

כאן המקום לציין כי תקרת שכ”ט זה קיימת גם מקום בו מונו מס’ מנהלי עיזבון, כמתחייב מהוראות תקנה 45ה(א) לתקנות ולא ניתן לפסוק לכל אחד ממנהלי העיזבון שכ”ט בסך של 3% משווי נכסי העיזבון.

ויובהר- גם הסכמת רוב מהיורשים לפסיקת שכ”ט בסך של 3% לכל אחד ממנהלי העיזבון אין בה כדי להביא לאישור שכר טרחה בהיקף העולה על זה הקבוע בתקנות, שכן הוראות החוק לענין שכ”ט מנהלי העיזבון הנן הוראות קוגנטיות. ראה בשינויים המתחייבים גם האמור ע”מ (ת”א) 1043/04 עיזבון המנוחה ח’ נ’ ז”ל נ’ במשרד האפוטרופוס הכללי (מיום 25.4.2007):

“על רקע הניתוח דלעיל, המסקנה המתבקשת לעניין תיקון סעיף 91 לחוק הירושה והתקנת התקנות בשנת תשנ”ח (להלן ביחד – התיקון) הינה, כי מטרת המחוקק היתה להגביר את הפיקוח על שכרם של מנהלי עיזבון, כחלק מהצורך בפיקוח הדוק ומתמיד על כלל פעולותיהם. הגברת הפיקוח נעשתה, בשלב הראשון (התיקון), באמצעות צמצום שיקול הדעת המסור לבית-המשפט, והכפפתו, בשלב השני (תיקון התקנות בשנת תשס”א), לאמות-מידה שלאורן ייקבע השכר במסגרת הגבולות שהותוו…

.. לאותה תוצאה ניתן להגיע גם בדרך אחרת, והיא זו הנוגעת לאבחנה המוכרת בין הוראת דין כופה (קוגנטית) שאין להתנות עליה, לבין הוראת דין מרשה (דיספוזיטיבית) המשמשת אך כברירת מחדל. הכלל הוא, כי ככל שקיים אינטרס ציבורי בקיומה של הוראת החוק בכל הנסיבות, כך תגבר הנטייה לראותה כהוראה כופה שאין להתנות עליה […]

“יישומן של אמות-מידה אלו על העניין שבפנינו מוליך למסקנה כי הוראות חוק הירושה הנוגעות לפיקוח בית-המשפט על מנהל העיזבון בכלל, והוראות התיקון הנוגעות לשכרו של מנהל העיזבון בפרט, הינן הוראות כופות, שלא ניתן להתנות עליהן, אף לא בהוראת צוואה מפורשת” (ס’ 37-36)”.

בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק הדין הנ”ל נדחתה בבע”מ 4323/07 ‏פלוני נ’ היועץ המשפטי לממשלה (ניתן ביום 11.5.09).

כן ראה האמור בע”א 153/77 אלואשוילי נ’ סמואל פ”ד לב (1) 627 במסגרתו נקבע כי הסמכות לקביעת שכ”ט מנהל עיזבון היא לבית המשפט בלבד.

משכך, אני דוחה את בקשת מנהלי העיזבון לפסוק לכל אחד מהם שכ”ט בסך של 3% מהיקף העיזבון.

לעניין גובה שכ”ט שיפסק – נפסק כי השיקולים העיקריים הם שניים: שווי העיזבון וטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ומורכבותן. ראה שוחט גולדברג פלומין דיני ירושה ועזבון 178 (הוצאת סדן, מהדורה שביעית מורחבת ומעודכנת (2014):

“בקביעת שכרו של מנהל העיזבון יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקף פעולות אלה (תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה). שיטת קביעת השכר מבוססת, אם כן, גם על שווי העיזבון וגם על היקף העבודה בפועל שהשקיע מנהל העיזבון בתפקידו… רק החיבור בין שני המרכיבים, במינונים הנכונים, נותן את מלוא התמונה של עבודת מנהל העיזבון הראויה לתגמול…”

בבע”מ (ת”א) 1243/07 אלמוני, עו”ד נ’ פלוני (ניתן ביום 6.9.09) נקבע כי יש להעדיף את מורכבות ניהול העיזבון וטיב הפעולות אותן ביצעו מנהלי העיזבון:

“לשונה של התקנה שהובאה לעיל ברורה. אחד מן השיקולים אותם יש לשקול הינו שווי העיזבון אך אין זה שיקול בודד או שיקול מכריע אשר אך לפיו יש לפסוק. צודק בית משפט קמא בדבריו כי שיקול מרכזי נוסף הוא מורכבות הניהול, היינו היקף וטיב הפעולות אותן ביצע מנהל העיזבון […] בין שני השיקולים ‘שווי העיזבון’ ו’מורכבות הניהול’, ניכר כי יש להעדיף את האחרון”.

כן נפסק כי שכר טרחה בגובה של 3% משווי העיזבון ישולם רק כאשר השילוב בין שווי העיזבון להיקף פעולות הניהול, הינו כזה המצדיק שכר טרחה מקסימלי. ההנחה היא כי השיעור המקובל נע בין 1.5% לבין 2% משווי העיזבון, בעוד שיעור של 3% יפסק במקרים בהם ניכר מאמץ שאינו רגיל. כך למשל במקרים בהם מנהל העיזבון שהוא גם עו”ד טיפל במכירת דירה (ראה למשל עמ”ש (חיפה) 48322-02-20 עיזבון המנוחים ל’ ד’ ו- ל’ י’ זל נ’ היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי ( ניתן ביום 4.10.2020)).

ראה גם בבש”א 1568/07 תע 105990/03 ד.א. ז”ל נ’ י. (ג) א. (ניתן ביום 22.7.2007) שם נקבע כי:

“המשמעות היא כי אין זה מובן מאליו שמנהל העיזבון יזכה לאישור שכר טרחה בגבול העליון הקבוע בתקנה. ההיפך הוא הנכון, סביר להניח שה’ממוצע’ בקביעת שכר טרחה של מנהל העזבון יתקרב יותר לאמצע, היינו % 2- % ½ 1. שכר טרחה גבוה של 3% משווי העזבון אמנם ישולם במקרים המתאימים, אבל רק כאשר השילוב בין שווי העיזבון להיקף פעולות הניהול, הינו כזה המצדיק שכר טרחה מקסימאלי […] יחד עם זאת, בית-המשפט רשאי לחרוג משכר זה ולהגדיל אותו לכדי 4% משווי העזבון אם כלל ניהול העזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העזבון ” .

דברים אלו הובאו גם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בע”מ (ת”א) 1243/07 אלמוני עו”ד נ’ פלוני (ניתן ביום 6.9.09). כן ראה דברים דומים שנאמרו בעמ”ש 22352-05-20 י.א נ’ ח.ו מנהלת עזבון (ניתן ביום 11.3.21).

ביחס לפסיקת שכ”ט חריג בהיקף של 4% משווי העיזבון נפסק כאמור כי הנ”ל ייעשה רק במקרים בהם ניהול העיזבון כלל ביצוע פעולות חריגות או מאמץ מיוחד שהנו מעבר לשירותים הניתנים על ידי עו”ד, שכאמור ניתן להם מענה בדרך של פסיקת שכר הטרחה בצד הגבוה של שלושת האחוזים (עמ”ש (חיפה) 48322-02-20 עיזבון המנוחים ל’ ד’ ו- ל’ י’ זל נ’ היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי ( ניתן ביום 4.10.2020).

הדברים סוכמו היטב בספרם של השופט שאול שוחט, נחום פינברג ויחזקאל פלומין דיני ירושה ועיזבון 224-223 (מהדורה שביעית מורחבת ומעודכנת (2014)):

” שכר מנהל העיזבון כולל שכר בעד כל הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון, בין פעולות שאופיין שיפוטי מובהק ובין פעולות שאופיין מנהלי – ביצועי, לרבות כינוס נכסי העיזבון, תשלום החובות וחלוקת העיזבון. פעולות אלה הן חלק “טבעי” של תפקידיו כמנהל עיזבון…בגדר פעולות שהן חלק “טבעי” מפעולות ניהול העיזבון נכללים גם שירותים מקצועיים שנותן מנהל עיזבון שהוא עורך דין במקצועו, כגון מכירה של דירה הכלולה בנכסי העיזבון. מנהל עיזבון שהנו עורך דין לא יקבל שכר נפרד בגין השירות המקצועי שנתן לשם מכירת דירה הכלולה בנכסי העיזבון, אלא שירות זה ייחשב לחלק מהפעולות הרגילות הטבעיות של ניהול עיזבון…עם זאת, אם נתן עורך דין שהנו מנהל העיזבון שירותים מקצועיים כעורך דין שהם חלק טבעי מפעולות ניהול עיזבון, יימנה הדבר עם השיקולים לקביעת שכרו כמנהל עיזבון עד כדי 3% משווי העיזבון”

היקף הפעולות מנהלי העיזבון ומורכבותן-

מנהלי העיזבון מונו בהתאם להסכמות היורשים מיום 16.2.17.

מאז נקטו בפעולות שונות לצורך כינוס ומימוש נכסי העזבון- לרבות הזמנת שכ”ט שמאי, פרסום הנכס, השגת אישורי זכויות, עריכת התמחרויות, השכרת מכסת הביצים שמצויה בנחלה וכינוס כספי המנוחה (לרבות כספים שירשה) והעברתם לחשבון נאמנות שנפתח ע”ש מנהלי העיזבון- כל אלו פעולות סבירות של ניהול עיזבון.

ביום 19.10.17 אושרה מכירת הנחלה לרוכש פ. מ. (להלן: “הרוכש”).

אלא שמרגע זה החלה התנהלות ממושכת ומורכבת, בין מנהלי העיזבון, רוכש הנכס, צדדי ג’, ורשות המקרקעין, כפי שיפורט להלן:

רוכש הנכס הגיש בקשה הכוללת טענות רבות כנגד תנאי הסכם המכר שנוסח על ידי מנהלי העיזבון. מנהלי העיזבון הגיבו ובהחלטת המותב הקודם מיום 28.1.18- הורה הוא לצדדים להשלים המו”מ ביניהם תוך 30 ימים שאם לא כן יהיו רשאים מנהלי העיזבון לעתור למתן הוראות.

תוך כדי מו”מ ממושך עם הרוכש ובירור מול האגודה השיתופית החקלאית XXXXXX עלה כי לא קיימת קרקע חקלאית בנחלה ע”ש המנוחה והאגודה חזרה בה מהודעתה לפיה לנחלה צמודים 16 דונם, כפי שהוגדר בהסכם המכר על יסוד אישורי הזכויות שנמסרו למנהלי העיזבון ולשמאי מטעמם (שכן במהלך השנים, הקרקע החקלאית הועברה לחבר מושב אחר לצורכי עיבוד תמורת פיצוי כספי).

מאחר ולצורך העברת הזכויות בנחלה היתה חובה לכלול בהרכב הנחלה קרקע חקלאית, מנהלי העיזבון איתרו חבר מושב אשר היה מוכן להעביר 7.5 דונם לטובת נחלת המנוחה תמורת פיצוי בסך של 75,000 ₪ שיועברו לחבר המושב מכספי העיזבון. לצורך החתימה על הסכם המכר- עודכנו פרטי המכר בהסכמת הצדדים, כך שלרוכש תינתן הנחה ע”ס של 35,000 ₪ מסכום התמורה. מנגד, הרוכש אישר כי במסגרת הזכייה יכלול הממכר 7.5 דונם קרקע חקלאית בלבד. בהחלטה מיום 19.6.18 אושרו ההסכמות, בהסכמת כלל היורשים למעט ר.ר.

כעולה מהחלטה מיום 25.7.18 צד ג’ (חבר המושב) חזר בו מההסכמה למכור את הקרקעות, ענין אשר גרם לעיכוב ולקשיים נוספים בקידום המכר.

הסכם המכר נחתם בסופו של יום רק בתאריך 19.12.18, לאחר שמנהלי העיזבון חתמו על הסכם מכר להעברת קרקע חקלאית מחבר מושב (לא ברור אם מדובר בצד ג’ שחזר בו מהמכירה או עם חבר מושב אחר). הסכם המכר אושר בהחלטה מיום 26.12.18.

גם לאחר מכן העברת הזכויות בנחלה התעכבה מטעמים שונים, לרבות הצורך להעביר מחצית הזכויות בנחלה מהמנוח י.ר. למנוחה. ביום 15.12.19 הגיבה רשות מקרקעי ישראל כי בכפוף להמצאת מסמכים שנדרשו על ידה יועברו הזכויות ע”ש המנוחה.

בפועל, רק ביום 5.9.22- בחלוף כ-5 שנים ולאחר מספר רב של הליכים ובקשות במסגרתם הפנו מנהלי העיזבון והרוכש אצבע מאשימה זה כלפי התנהלותו של זה, המונעת לכאורה את השלמת רישום הזכויות, הועברו הזכויות במכר. טענות הצדדים ביחס להתנהלות- לא התבררו בהליך זה – ראה החלטה מיום 20.9.22 ואעיר בזהירות המתבקשת כי דומה שאכן התמשכות ההליכים נבעה בעיקרה מגורמים שאינם תלויים במנהלי העיזבון.

סברתי כי ההתנהלות הממושכת סביב מכר הנחלה, אשר כללה אף איתור שטחים חלופיים, ועריכת הסכמי מכר משניים, כמו גם כלל ההליכים הממושכים מול הרוכש בתיק כפי שפורטו לעיל, חרגו בהיקפם אף מהסכם מכר רגיל, שיש בו כדי להצדיק פסיקת שכ”ט בשווי של 3% והם מצדיקים פסיקת שכ”ט בסך של 4% משווי העיזבון.

כאן גם המקום להביא בחשבון שכלל היורשים, למעט ר.ר., אישרו כי לכל אחד ממנהלי העיזבון יפסק שכ”ט בסך של 3% בנפרד. הגם שהסכמה זו לא אושרה לאור הוראות הדין, ניתן לראות בה משום הסכמה לפסיקת שכ”ט בסך של 4% לכל הפחות משווי העיזבון בגין עבודתם המאומצת של מנהלי העיזבון לאורך השנים. ראה בהקשר זה האמור ברמ”ש (תל אביב-יפו) 44615-06-20 עו”ד אפרים ולדמן מנהל עיזבון נ’  האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב (ניתן ביום 30.7.20), שם ראה בית המשפט ליתן משקל להסכמת היורשים לפסוק למנהל העיזבון שכ”ט בסך של 4% :

“צדק בית המשפט קמא כשקבע כי הסמכות לקביעת שכר טרחת מנהל העזבון היא לבית המשפט ולו בלבד. ביהמ”ש קמא הפנה בעניין זה לע”א 153/77 אלואשוילי נ’ סמואל, פ”ד לב (1) 627. באותו מקרה הביע בית המשפט העליון (כב’ השופטים שמגר ואשר כנגד דעתו החולקת של כב’ השופט לוין) את דעתו כי הסכם בקשר לשכר טרחה שנערך בין היורשים לבין מנהלי העיזבון אינו מוסיף או גורע לעניין שיקול דעתו של בית המשפט ופסיקת השכר, ובכלל מוטב כי הסכמים שכאלו לא ייערכו כלל. עם זאת, יש להבחין לדעתי בין הנסיבות באותו המקרה (ומקרים אחרים שהסתמכו על פסק-דין זה) שבו היה מדובר בהסכם שנעשה מראש או תוך כדי ניהול העיזבון בין מנהלי העיזבון לבין היורשים (אותו ביקש למעשה מנהל העיזבון לאכוף במסגרת הבקשה לפסיקת שכר טרחתו), לבין המקרה בעניינו בו לא נערך כל הסכם, אך ניתנה הסכמה של היורשים בתגובה לבקשת מנהל העיזבון לקביעת שכרו באופן שהתבקש. המקרה דנן הוא מקרה חריג למדי בו היורשים, שהיו מודעים לכלל העבודה והיקף הפעילות שנדרשה ממנהל העיזבון, הביעו הסכמתם לבקשתו לפסיקת שכר טרחתו מתוך הערכה והוקרה על העבודה המאומצת, הבלתי שגרתית והתוצאה שהניבה. בנסיבות אלו אני סבור שבהחלט היה מקום ליתן משקל להסכמת היורשים ולעמדת האפוטרופוס הכללי שהוגשו בתגובה לבקשה”.

משכך, ראיתי לפסוק למנהלי העיזבון שכ”ט בסך של 4% בצירוף מע”מ משווי העיזבון בגין ניהולו. כעת יש לבחון מהו שווי העיזבון.

בחינת שווי העיזבון –

בתקנה 45ז (א) לתקנות נקבע כי : “נכסי העיזבון לצורך קביעת שווי העיזבון הם כל אותם נכסים שהיו בעיזבון במועד פטירת המוריש או שנוספו לאחר מכן, על פי הפרטה ותוספת הפרטה, אם הוגשה”.

בעמ”ש 76833-01-19 ר’ ואח’ נ’ י’ ואח’ (ניתן ביום 20.11.19) נפסק כי אין לנכות מחישוב שווי נכסי העיזבון את סכום החובות. ראה:

” (א) האם יש להפחית מחישוב שווי נכסי העיזבון את סכום החובות? בתקנה 45ז לתקנות הירושה, תשנ”ח–1998 שדנה בשווי העיזבון לצורך קביעת שכר הטרחה, לא מצוין שיש להפחית את חובות העיזבון, ונאמר רק ששכר הטרחה נגזר מ”שווי” הנכסים. אין התייחסות לשאלה זו בתקנות. סבורני כי בצדק קבע בהמ”ש קמא, כי אם תתקבל עמדת המערערים, עלול להיווצר מצב אבסורדי שלפיו לא ישולם כל שכר טרחה למנהל העיזבון או רק שכר זעום, במקרה שבו גובה החובות שווה או כמעט זהה לשווי נכסי העיזבון. אם כך ייגזר שכר הטרחה, ייווצר מצב שבו לא יהיו בעלי תפקיד שירצו ליטול על עצמם את ניהול העיזבון. כמו כן, לעיתים הטיפול בפירעון החובות דורש זמן וידע ויש לתגמל את מנהל העיזבון אף עבור טיפול בחלק “השלילי” של העיזבון. טיפול בהסדרת החובות או הפחתתם, מיטיב כמובן עם היורשים.

4. ניתן להקיש לעניינינו מפסיקת שכר טרחה של כונס נכסים, במצב בו נכס השייך לשני בני זוג נמכר לאחד מבני הזוג. למרות שבסופו של דבר נמכרת רק חצי דירה, נפסק ששכר הטרחה ייגזר ממלוא שווי הדירה ולא רק ממחציתה. ראו: שוחט ושאוה, סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה, (2009) בעמ’ 309; רע”א 3302-07-11 עו”ד יהושע נ’ שרה חריש (27.10.11); עמ”ש 38393-02-16 פלונית ואח’ נ’ רענן מזרחי ואח’ [פורסם בנבו] (16.3.17).

כמו כן, שעה שנמכרת דירה בכינוס נכסים ועל הדירה רובצת משכנתא, שכר הטרחה נגזר משווי הדירה בהתאם לתמורה שהתקבלה מהקונה ולא נלקח בחשבון השווי “נטו” לאחר סילוק המשכנתא.”

יש לציין כי בענייננו, ביקשו מנהלי העיזבון לגזור את שכר טרחתם משווי נכס המקרקעין בלבד, שהנו הנכס העיקרי של העיזבון, לפי מחיר מכירתו בסך של 1,933,120 ₪. עם זאת, כאמור ביקשו מנהלי העיזבון לפסוק לכל אחד מהם שכ”ט בסך של 3%.

משנדחתה בקשת מנהלי העיזבון לפסוק לכל אחד מהם שכ”ט של 3%, מאחר והנ”ל מנוגד להוראות התקנות, ראיתי לגזור את שכ”ט מנהלי העזבון משווי נכסי העיזבון בכללותם כמצוות התקנות.

כעולה מהדו”ח הכספי, שווי נכסי העזבון הנו כדלקמן:

כספי ירושה מהמנוח פ. – 41,815 ₪

הכנסות מהשכרת מכסת הביצים- 138,000 ₪

יתרות מהאגודה- 12,434 ₪

תמורת המכירה בגין הנחלה- 1,933,120 ₪

סה”כ שווי העזבון- 2,125,369 ₪.

משכך, ובהיעדר טענות ותחשיב לעניין שווי נכסי העיזבון היום, שכ”ט מנהלי העיזבון יעמוד על סך של 4% מהסכום הנ”ל. דהיינו סך של 85,015 ₪ + מע”מ לשני מנהלי העזבון יחדיו.

סוף דבר:

כאמור לעיל, שכר טרחת מנהלת העיזבון הנו סך כולל של 4% בצירוף מע”מ משווי העיזבון שהינו 2,125,369 ש”ח+ מע”מ ובסה”כ 85,015 ₪ בצירוף מע”מ.

שכר הטרחה יגבה מקופת העיזבון.

מנהלי העיזבון יחלקו את יתרת הכספים המצויים בקופת העיזבון ליורשים ויסגרו החשבון.

לאחר ביצוע האמור לעיל, מנהלי העיזבון משוחררים בזאת מתפקידם.

בנסיבות, איני פוסקת הוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב”כ הצדדים ולמנהלי העיזבון.

ההחלטה מותרת לפרסום בהסתרת פרטים מזהים.

ניתנה היום, כ”א אב תשפ”ד, 25 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.