לפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקש
ר. ס
ע”י ב”כ עוה”ד יאיר אבני ולימור פורר
נגד
משיבה
ה. ס
החלטה
1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב’ השופטת שושנה ברגר) מיום 10.11.2024 שניתנה בתיק תלה”מ 10220-04-22 (להלן: “ההחלטה קמא” ו-“התיק קמא” בהתאמה), שדחתה את בקשת המבקש כאן, לפסול את חוות דעת המומחה שמונה על ידי בית המשפט ולמנות תחתיו מומחה אחר, כפי שיפורט להלן.
רקע בזעיר אנפין וההחלטה קמא
2. המבקש והמשיבה (להלן גם: “הצדדים”) נישאו זל”ז ביום [2002], בנישואין אזרחיים בחו”ל. בשנת 2010 עלו נישואיהם על שרטון, והם נפרדו. ביום 10.11.2010 חתמו הצדדים על הסכם גירושין בפני מגשר, וביום 14.11.2010 קיבל ההסכם תוקף של פסק דין, בבית הדין הרבני האזורי בחיפה.
3. המשיבה כאן הגישה את התובענה קמא, לאיזון זכויות בין בני זוג, ביום 5.4.2022. במסגרת כתב התביעה קמא, ביקשה המשיבה לבצע איזון זכויות בין בני זוג בחברה משותפת שרשומה על שם המבקש כאן, “י’ ” (להלן: “החברה”).
4. עוד נטען בכתב התביעה, כי הוסכם בין הצדדים כי למשיבה מחצית מהזכויות בחברה. בפתח טענותיו בכתב ההגנה, הסכים המבקש לאיזון משאבים בכל הנוגע לחברה.
5. בהחלטות בית משפט קמא מימים 2.2.2023 ו- 19.2.2023, מונה מומחה כלכלי וחשבונאי מטעם בית המשפט, לצורך ביצוע הערכת שווי לחברה – רו”ח מוטי דטלקרמר (להלן: “המומחה”).
לנוכח מחלוקת שהתעוררה בין הצדדים, נקבע בהחלטת בית משפט קמא מיום 5.9.2023, כי מועד הקרע בין הצדדים הוא 1.8.2010, וכי הערכת השווי של החברה תתבצע לפי מועד זה.
6. טרם עריכת חוות דעת המומחה, התגלעה מחלוקת בין הצדדים, לעניין השיטה המתודית בה יש לנקוט לביצוע הערכת שווי החברה. הצדדים היו חלוקים בשאלה, האם המומחה צריך להתייחס לנתוני האמת של החברה במהלך התקופה שחלפה ממועד הקרע ועד יום מתן חוות הדעת, ולראות את המאזנים המבוקרים – או שמא “לעצום עיניו” מול נתוני האמת, “לחזור אחורה בזמן” למועד הקרע, ולתת את חוות הדעת על בסיס ניבוי או תחזית עתידית של הביצועים הצפויים של החברה בשנים שיבואו.
7. בסעיף 8 להחלטת המינוי מיום 2.2.2023 (להלן: “החלטת המינוי”), הורה בית משפט קמא, כי “… המומחה יפעל בהתאם לשיקול דעתו המקצועי, בשים לב להלכות הנוהגות בסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים, כפי שפורטו לעיל, תוך יישומן על נסיבות ענייננו”.
“ההלכות הנוהגות בסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים” אליהן הפנה בית משפט קמא בהחלטת המינוי, צידדו בעמדה, לפיה על המומחה להתייחס לנתוני האמת של החברה, במהלך התקופה שחלפה ממועד הקרע ועד יום מתן חוות הדעת, ולראות את המאזנים המבוקרים ותוצאות האמת.
8. חוות דעת המומחה הוגשה לתיק קמא ביום 24.6.2024 (להלן: “חוות הדעת”).
9. ביום 27.6.24, הגיש המבקש בקשה בתיק קמא, לפסילת חוות דעת המומחה שמונה על ידי בית משפט קמא, ומינוי מומחה חלופי (להלן: “הבקשה”). במסגרת הבקשה, טען המבקש כי המומחה אימץ את עמדת המשיבה, בניגוד לאמור בהחלטת המינוי, וליתן את חוות הדעת בהתעלם מנתוני האמת הקיימים, ממועד הקרע ועד מועד חוות הדעת. לטענת המבקש, לא מדובר בהתנהלות שמקורה בשגגה או מחוסר ידיעה, אלא בהחלטה מודעת של המומחה, לפעול כראות עיניו ובניגוד להחלטת בית המשפט.
כן טען המבקש, כי נוכח היקף החריגה מסמכות והעובדה שחוות הדעת כולה מתבססת ומושפעת משיטה שונה מזו שהתווה בית משפט קמא, יש לפסול את חוות הדעת כולה; המומחה פעל במשוא פנים ולכן אף מטעם זה דרש המבקש את פסילת חוות הדעת והחלפת המומחה. הותרת חוות הדעת על כנה תגרום עיוות דין חמור למבקש.
10. המשיבה התנגדה לבקשה, בתגובתה מיום 1.7.2024, וטענה כי בית משפט קמא לא הורה למומחה כיצד לבחור את שיטת החישוב, וומילא אין כל פסול בשיטה בה נקט המומחה; עוד הטעימה המשיבה, כי המבקש כלל לא הגיש בקשה להעברת שאלות הבהרה למומחה, והמועד להגשתן חלף זה מכבר.
11. ביום 10.11.24 ניתנה ההחלטה קמא, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש. נימוקי בית משפט קמא הם כדלקמן:
“6. בענייננו, נימוקיו של המבקש לפסילת חוו”ד המומחה אינם יורדים לשורשו של עניין. אינני מוצאת כי נפלו פגמים בחוו”ד המומחה המצדיקים את פסילתה.
7. ויוטעם- אינני סבורה כי המומחה חרג מסמכותו. אני סבורה כי במקרה דנן היה מקום למצות את אפשרויות המבקש להשיג על חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט בהתאם להוראות תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ”א-2020 (להלן: “התקנות”). כך, היה מקום להגיש שאלות הבהרה למומחה, ולאחר הגשת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ניתן היה להגיש בקשה לזמן את המומחה לחקירה על חוות דעתו, ובאופן זה לברר את השאלות אשר עשויות לעורר ספק ביחס לחוות דעתו.
8. כידוע, תקנה 25 (ה) ו-(ו) לתקנות קובעת כדלקמן:
“…”.
התקנות קבעו את דרך המלך, וזוהי הדרך בה יש לצעוד גם במקרה דנא.
9. כל טענה כלפי חוו”ד המומחה מטעם מי מהצדדים תמצא את מקומה במסגרת שאלות ההבהרה שיוגשו למומחה, ולאחר מכן, במידת הצורך, בחקירת המומחה על חוו”ד.
10. בנסיבות אלו, אין מקום להיעתר לבקשה, והיא נדחית.
…”.
בקשת רשות הערעור דנן הוגשה בגין החלטה זו.
תמצית טענות המבקש בבקשת רשות הערעור
12. המבקש חזר על טענותיו בבקשה קמא, והוסיף כדלקמן:
א. יש לקבל את בקשת רשות הערעור דנן, על מנת שלא להמשיך ולנהל את ההליך קמא באופן שגוי מיסודו. השאלה המרכזית העומדת בבקשת רשות הערעור, היא בעלת השפעה מכרעת על המשך הדיון קמא. יש בהכרעה כבר בשלב זה, לייעל הדיון קמא ולחסוך בזמן שיפוטי יקר.
ב. בית משפט קמא הורה למומחה בהחלטת המינוי, וחזר בהחלטה מיום 5.9.2023, לשום את החברה בהתאם לנתוני האמת. המבקש אכן העביר למומחה את מאזני החברה המבוקרים, ממועד הקרע בשנת 2010 ועד שנת 2020 ומסמכים נוספים הנוגעים לחברה.
ג. בישיבת הצדדים והמומחה מיום 11.3.2024, הודיע המומחה לצדדים, כי מבחינתו הוא “חוזר אחורה בזמן” ומתעלם ממה שאירע לאחר מועד הקרע. אף לאחר קבלת חוות דעת המומחה, התברר כי המומחה התעלם מהוראות בית משפט קמא באופן ברור, וציין זאת בגוף חוות הדעת – סעיף 4 עמ’ 8 לחוות הדעת.
ד. אין זאת כי המומחה החליט על דעת עצמו, לחרוג מהמנדט שניתן לו על ידי בית משפט קמא, ולשבת כערכאת ערעור על החלטותיו.
ה. שגה בית משפט קמא בקביעתו, כי המומחה לא חרג מסמכותו וכי טענות המבקש לא יורדות לשורשו של עניין. בית משפט מא לא נימק ולא הסביר, מדוע אין מדובר בחריגה מסמכות ובפגם חמור, המצריך פסילת חוות הדעת. אין סיבה בולטת יותר לסטות מחוות דעת המומחה, מאשר הודעת המומחה בדבר התעלמותו מהוראות מינויו שלו.
ו. המומחה נדרש להפעיל שיקול דעת מקצועי בהתאם להחלטת המינוי, ולא יכול לקבוע שהוראות בית משפט קמא לא תואמות את עמדתו המשפטית, ולכן סוטה מהן. המומחה לא טען כי מבחינה חשבונאית הוא לא יכול ליישם את הוראות המינוי, אלא החליט כי מבחינה משפטית הוא מתעלם מההוראות, מאחר שלשיטתו יש להתעלם מהנתונים שאירעו ממועד הקרע ואילך.
ז. החריגה מסמכותו של המומחה, והותרת חוות הדעת בתיק, יוצרות עיוות דין של ממש. על בסיס התחזיות המנותקות מנתוני האמת, נקבע לחברה שווי של מיליון ותשע מאות אלף ₪, נכון לשנת 2010 – סך הרחוק מהשווי האמיתי, מאחר שהחברה נכנסה להפסדים לאחר החתימה על הסכם הגירושין.
ח. שגה בית משפט קמא בקביעתו, שכדי לברר את השאלות שיש בהן לעורר ספק בחוות הדעת, ניתן להסתפק במשלוח שאלות הבהרה ובחקירתו הנגדית של המומחה. לא ניתן לרפא את טענת החריגה מסמכות בדרך של משלוח שאלות הבהרה וחקירת המומחה.
שאלות ההבהרה נועדו להבהיר סוגיות מקצועיות בחוות הדעת, בעוד שבענייננו אין כל אי בהירות בעניין הסוגיה שבמחלוקת; אף חקירת המומחה לא תועיל במצב זה, שכן אין מדובר במצב בו המומחה טוען שלא התעלם מנתוני האמת וניתן יהיה לסתור את טענתו. בענייננו המומחה מסביר כי איננו פועל על פי נתוני האמת, וחקירה נגדית לא תועיל במצב זה.
דיון והכרעה
13. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא, שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא תשובה, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018.
14. עסקינן בהחלטה קמא העוסקת באי פסילת חוות דעת מומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו.
החלטה מעין זו, היא בגדר החלטה דיונית מובהקת המצויה בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, בה לא תתערב ערכאת הערעור אלא במקרים חריגים בלבד.
ראו לענין זה:
רע”א 1657/23 קורוצ’קין נ’ המרכז הרפואי ברזילי ואח’, פסקה 4 (15.3.23);
רמ”ש (חי’) 55826-01-23 ח’ נ’ ח’ ואח’ (16.3.2023);
רמ”ש (חי’) 40232-09-21 פלוני ז”ל נ’ מ.מ, פסקה 16 (3.10.2021).
לא מצאתי כי ההחלטה קמא נופלת לגדר אותם מקרים חריגים.
15. בצדק קבעה השופטת קמא, כי דרך המלך להשיג על קביעות או מסקנות חוות דעת המומחה, היא במסגרת שאלות הבהרה שיוגשו למומחה, ולאחר מכן, במידת הצורך, בחקירת המומחה על חוות הדעת.
16. לא ברורה התנגדותו של המבקש למשלוח שאלות הבהרה למומחה, שעה שהנקודות הדרושות הבהרה מצויות בלב חוות הדעת. למשל, שיטת החישוב בה נקט המומחה; מדוע העדיף אותה על פני שיטה אחרת; מה יתרונותיה וחסרונותיה וכיוצ”ב.
כאמור בהחלטת בית משפט קמא מיום 25.11.24, טרם חלף המועד למשלוח שאלות הבהרה למומחה, על ידי מי מהצדדים. בהחלטה שם נקבע, כי ארבעה עשר הימים שהוקנו לצדדים, לשלוח שאלות הבהרה למומחה, יחולו מיום מתן ההחלטה בבקשת רשות הערעור דנן (ככל שתידחה). היינו מיום חתימת החלטה זו.
17. למותר לציין, כי אף חקירת המומחה על חוות דעתו ועל תשובותיו לשאלות ההבהרה, היא כלי משלים וחשוב לצד, אשר מעוניין להשיג על קביעות ומסקנות המומחה בחוות הדעת, כבענייננו.
18. ככל שלאחר משלוח שאלות ההבהרה למומחה וחקירתו בחקירה נגדית, יסתבר בסופו של יום, שהיה על המומחה להתייחס לנתונים נוספים ו/או לנקוט בשיטת הערכת שווי אחרת, יורה בית משפט קמא, בהתאם לשיקול דעתו, על השלמת חוות דעת המומחה בנקודות שיעמוד עליהן.
19. ככל שלאחר כל זאת, יסבור המבקש כי עדיין נותרו לו טענות בעניין חוות הדעת, רשאי הוא, בהתאם לשיקול דעתו וככל שייראה לו, לעתור בשנית בבקשות בתיק קמא, בקשר לחוות הדעת.
20. בשלב זה ולנוכח האמור לעיל, לא מצאתי להתערב בהחלטה קמא, ואני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.
21. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.
המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים, ותשיב את העירבון שהופקד למבקש, באמצעות באי כוחו.
החלטה זו מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתנה היום, י”א כסלו תשפ”ה, 12 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.
