בפני
כב’ השופט פליקס גורודצקי
מבקשים
1. ש.
2. א.
3. נ.
4. ג.
5. ס.
נגד
משיבים
1. ח.
2. ר.
3. י.
4. א.ש.
5. האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים
6. *** (מנהל עיזבון)
בעניין המנוח ***
החלטה
לפניי בקשה למינוי מנהל עיזבון.
רקע עובדתי רלוונטי לבקשה זו
למנוח מר *** ז”ל (להלן: “המנוח”) ולאישתו הגב’ *** ז”ל (להלן: “המנוחה”) נולדו 9 ילדים משותפים: מר *** (להלן: “ש.”), מר *** (להלן: “א.”), מר *** (להלן: “נ.”), מר *** (להלן: “ג.”), גב’ *** (להלן: “ס.”), גב’ *** (להלן: “ח.”), גב’ *** (להלן: “ר.”), מר *** (להלן: “י.”), מר *** (להלן: “א.ש.”).
המנוח הותיר אחריו צוואה מיום 20.8.14 (להלן: “הצוואה”) במסגרתה ציווה, בין היתר, כי נ. ימונה כמנהל עיזבון וכמוציא לפועל של הצוואה ראו: ס’ 8 לצוואה.
המנוח נפטר ביום 00.00.20 והוגשה לרשם לענייני ירושה בקשה לקיום הצוואה. ביום 00.00.20, ניתן על-ידי הרשם לענייני ירושה צו קיום צוואה, בגדרו מונה נ. כמנהל העיזבון.
א.ש., אשר הודר על-ידי המנוח מכל חלק בעיזבונו ראו: ס’ 6 לצוואה, הגיש התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה (להלן: “ההתנגדות”) ובהחלטת הרשם לענייני ירושה מיום 00.00.20, בהתאם לסעיף 67 א (א) (8) לחוק הירושה, התשכ”ה–1965 (להלן: “חוק הירושה”) ההליכים בעניין עיזבון המנוח הועברו לבית משפט זה, תוך שנקבע בהחלטת הרשם לענייני ירושה גם כי צו קיום הצוואה מיום 00.00.20 מעוכב עד להחלטה אחרת.
עם העברת ההליכים לבית משפט זה, הגיש נ. בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני במסגרת ת”ע *** (להלן: “הבקשה למינוי מנהל עיזבון זמני”) ולאחר קבלת תגובות כל הצדדים הרלוונטיים הוחלט למנות את עוה”ד *** כמנהל עיזבון זמני (להלן: “מנהל העיזבון”). צו המינוי נחתם ביום 23.3.21 (להלן: “צו המינוי”).
בתום הדיון שהתקיים ביום 5.3.24 בתיק ההתנגדות ת”ע ***, הושגה הסכמה אשר לפיה, בין היתר, א.ש. יחזור בו מההתנגדות ויינתן צו קיום לצוואה באופן מיידי (להלן: “הסכמת הצדדים”).
הסכמת הצדדים הועברה לקבלת תגובת ב”כ היועמ”ש ולאחר שזה האחרון הודיע כי אין בכוונתו להתערב בהליכים, ניתן ביום 19.3.24 תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים. כפועל יוצא, בהחלטה מיום 19.3.24 שניתנה בתיק מס’ *** ושעניינו בקשה לצו קיום צוואה, נחתם צו קיום צוואה (להלן: “צו קיום צוואה”).
בעקבות מתן צו קיום הצוואה, הגישו ש., א., נ., ג. ו-ס. (להלן: “המבקשים”) בקשה למינוי מנהל עיזבון – היא הבקשה שלפניי (להלן: “הבקשה”).
עיקר טענות המבקשים
בס’ 8 לצוואה הורה המנוח כי נ. ימונה כמנהל עיזבון.
לנוכח הסכמת הצדדים, נחתם צו קיום צוואה. בשל שגגה של מגיש צו קיום הצוואה, לא צוין בו כי נ. הינו מנהל העיזבון.
לאור הוראות ס’ 37 לתקנות הירושה, התשנ”ח–1998 (להלן: “תקנות הירושה”), תוקף המינוי של מנהל העיזבון פקע בחלוף חצי שנה ממועד מינויו, זאת מפני שבצו המינוי לא צוינה תקופת המינוי ולא הוגשה על-ידי מנהל העיזבון כל בקשה בעניין זה במשך כ-3 שנים.
למבקשים טענות רבות ביחס לתפקודו של מנהל העיזבון ונטען, בין היתר, כי מנהל העיזבון איננו ממלא את תפקדיו כדבעי, ומאז מינויו הקרע במשפחה רק גדל.
בידי המבקשים חשש כי מנהל העיזבון מצוי בניגוד עניינים וכי טובת הצדדים אינה עומדת אל מול עיניו.
מנהל העיזבון לא פעל לשמירת העיזבון ופעל להוצאת כספי העיזבון שלא לצורך. מנהל העיזבון הגיש בקשות מיותרות ולא פעל לטובת העיזבון. המבקשים מתנגדים לכל תביעה, אותה מעוניין להגיש מנהל העיזבון ומבקשים לסיים את תפקידו לאלתר.
תפקידו של מנהל העיזבון הזמני פקע עם מתן צו קיום צוואה.
המנוח בצוואתו ביקש למנות את נ. כמנהל עיזבון ויש לכבד את רצונו. משניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים, רצון המנוח לא במחלוקת עוד.
עיקר טענותיו של א.ש.
יש לדחות את הבקשה על הסף ולחלופין לגופה.
קיים מנהל עיזבון שפעילותו בעיצומה ואשר מנהל הליכים משפטיים, בין היתר נגד נ., באישור בית המשפט.
ביום 17.10.21 הגיש י. תגובה לדו”ח הראשוני שהגיש מנהל העיזבון והעלה כנגד נ. טענות. גם א.ש. מלכתחילה סבר כי יש להגיש תביעה כנגד נ. ו-י., כל אחד בגין מעלליו הוא.
נ. הוא מי ש”קיים ספק לגבי יושרו” ואשר נמצא בניגוד עניינים ודי בכך כדי להוות “טעמים מיוחדים” לסילוק בקשתו למנותו כמנהל עיזבון.
מינוי מנהל העיזבון לא הופסק על-ידי בית המשפט.
נ. הוא צד לבקשה לקיום צוואת המנוחה שבעניינה הוגשה התנגדות ובחוות דעת נקבע כי המנוחה לא הייתה כשירה לערוך צוואה. המנוחה נפטרה לפני המנוח ועניין צוואתה טרם הוכרע.
הסכמת הצדדים ניתנה על יסוד הידיעה כי ההליך בעניין צוואת המנוחה טרם הוכרע.
אין חובה כי ימונה מנהל עיזבון אשר צוין בצוואה והסמכות בעניין נושא זה מסורה לעולם לבית המשפט.
מנהל העיזבון מונה בשל היותו מנהל עיזבון ניטרלי.
כבר בשנת 2021 הובא לידיעת בית המשפט כי קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של נ. למנהל עיזבון וכי קיים חוסר אמון בסיסי בין היורשים, אשר יביא להתדיינויות מיותרות וכי ראוי שימונה מנהל עיזבון ניטרלי, תוך מתן עדיפות לעורך דין, בשל מיומנותו.
בית המשפט דחה בעבר בקשה שהגיש נ. להתמנות כמנהל עיזבון וגם כיום נ. מצוי בניגוד עניינים.
שמו של נ. לא צוין בצו קיום הצוואה לא בשגגה, אלא בשל הסכמת הצדדים שאין להוסיף עליה.
מינוי מנהל העיזבון בתוקף, כל עוד לא הופסק על-ידי בית המשפט. מנהל העיזבון לא הודיע על סיום תפקידו ובית המשפט לא קבע כי מינויו פקע.
מנהל העיזבון פועל בנאמנות וממלא את תפקידו כראוי. כל פעולה שביצע מנהל העיזבון, נעשתה על-פי הוראת בית המשפט.
נ. מעל באמון המנוחים, גרע את עיזבונם ודי בדך כדי לא למנותו. באמצעות הבקשה, נ. מבקש “להסיר מעליו את חרב התביעה”.
עיקר הטענות של ר. וח.
עמדת א.ש. מבטאת את עמדת ר. וח. והן מצטרפות לעמדה זו.
אין למנות את נ. כמנהל עיזבון ויש למנות את מנהל העיזבון הזמני למנהל עיזבון קבוע.
אי-הגשת תגובה מטעם י.
י. לא הגיש תגובה לבקשה על-אף שהוכח לפניי כי ביום 2.5.24 בוצעה לידי ב”כ, שייצג אותו בתקופה הרלוונטית, מסירה כדין.
את טענת המבקשים במסגרת הבקשה למתן החלטה אשר לפיה יש ללמוד על עמדתו של י. מתגובה שהוגשה להליך אחר, לא ניתן לקבל. על בעל דין להגיש תגובה לבקשה ספציפית. בעל דין שלא הגיש תגובה לבקשה ספציפית, נוטל סיכון כי “שתיקתו” תתפרש כהסכמה לבקשה או לכל הפחות כאי-התנגדות לה.
עיקר טענות מנהל העיזבון
אין מקום להיעתר לבקשה. כנגד נ. קיים הליך תלוי ועומד שהוגש בהתאם להחלטת בית המשפט ונכון שמנהל העיזבון ימשיך בתפקידו.
נראה כי מטרת הבקשה הינה לסכל את בירור האמת בדבר היקף העיזבון כפי שהורה בית המשפט.
המבקשים מנסים ליצור תמונה שונה מהמציאות וליצור רושם כי מנהל העיזבון לא ממלא את תפקידו כראוי, דבר שאינו נכון למעט פרק זמן מסוים של מספר שבועות, במהלכן מנהל העיזבון לא היה זמין בשל היותו בשירות מילואים פעיל.
החל מיום המינוי פעל מנהל העיזבון לקידום העיזבון ושמירתו, חרף הקשיים וההתנגדויות הרבות ומשיכת זמן מצד הצדדים. מנהל העיזבון הגיש עשרות תגובות ובקשות ונעשו על ידו פעולות מורכבות רבות.
מנהל העיזבון פועל בניטרליות, בשקיפות ובנאמנות והוא לא מצוי בניגוד עניינים.
כל פעולה שעשה מנהל העיזבון, נעשתה באישור בית המשפט, לאחר קבלת עמדות הצדדים.
חוב הארנונה לא שולם מאחר שנ., אשר מחזיק בסך של 80,000 ₪, התחייב להקטין את חוב הארנונה ולהסדיר תשלום עבור חוב זה. בפועל, נ. לא שילם חוב זה, כפי שהתחייב ולא בכדי, עיריית *** הגישה בקשה לעיון בתיק.
נושא דמי השכירות הוסדר בהתמחרות בהסכמה ובמסגרת ס’ 17 ב’ להסכם השכירות, נקבע מנגנון להבטחת תשלום דמי השכירות אשר יקוזז מחלקו של א. בעיזבון, במקרה בו יפר את התחייבותו על-פי הסכם השכירות.
את הכספים בבנק *** לא ניתן להשקיע לאור התנגדותו של נ. שטוען כי הינו שותף ובעלים בחשבון הבנק ומתנגד לביצוע כל פעולה בחשבון הבנק. מנגד, הכספים המצויים בבנק *** הושקעו על-ידי מנהל העיזבון.
יש לדחות את התביעה ולהורות כי מנהל העיזבון ימשיך בתפקידו.
עמדת ב”כ היועמ”ש
לאור תיקון 18 אשר נכנס לתוקף ביום 1.7.23 ובהתאם להוראות תקנות הירושה, ב”כ היועמ”ש אינו המשיב הנכון לבקשה, ואין בכוונתו להתערב בהליכים הנוגעים לה.
הערה דיונית
חרף הכותרת “בקשה למינוי מנהל עיזבון”, הבקשה הוגשה במתכונת תביעה. הדבר בא לידי ביטוי בכך שבפתח הבקשה נכתב “מהות התביעה: תובענה בעניין מינוי מנהל עיזבון” וצורפה הזמנה לדין, בגדרה צוין כי המבקשים הגישו תביעה ולא בקשה.
בקשה למינוי מנהל עיזבון הינה בקשה ולא תביעה ראו: תקנה 31 לתקנות הירושה, התשנ”ח–1998 ודינה להתברר כבקשה בכתב על-פי תקנה 50 (4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט–2018 (להלן: “התקנות”), דהיינו על יסוד הבקשה והתשובות בלבד, ללא חובה לקיים דיון בבקשה.
הכרעה
לאחר עיון בטענות הצדדים ובהליכים הנוספים בעניין העיזבון, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
דחיית הבקשה מטעמי השתק שיפוטי
בתשובת המבקשים מיום 14.2.21 שהוגשה על ידם במסגרת בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני, נטען על ידם כי יש למנות את א. – ולא את נ. – כמנהל עיזבון זמני ולחלופין, למנות מנהל עיזבון זמני ניטרלי.
טענה זו של המבקשים במסגרת הבקשה למינוי מנהל עיזבון זמני, סותרת את טענתם בבקשה הנוכחית למנות את נ. כמנהל עיזבון, מבלי שניתן לכך כל הסבר. כידוע, חל איסור להעלות טענות סותרות בהליכים שונים ולרכב “…בעת ובעונה אחת על שני זוגות אופניים. הדבר אפשרי בקרקס אך לא בבתי-המשפט” ראו: רע”א 4224/04 בית ששון בע”מ נ’ שיכון עובדים והשקעות בע”מ (8.3.2005); ת”ע 35598-05-22 פלונית נ’ פלונית (1.4.2024) ודי היה בכך כדי לדחות את הבקשה על הסף בשל השתק שיפוטי ראו: תמ”ש 825-05-22 פלוני נ’ פלונים (8.3.2024).
דחיית הבקשה מטעמי מעשה בית דין
בהחלטה מיום 15.2.21, שניתנה במסגרת הבקשה למינוי מנהל עיזבון זמני, קבעתי, בין היתר, כי:
“… בתגובה מיום 14.2.21 ביקשו המבקשים, וביניהם מר נ. ***, שלא למנותו כמנהל עיזבון זמני.
לנוכח האמור בתגובת המשיב 2, מתעצם הצורך במינוי מנהל עיזבון זמני נייטראלי …”
על יסוד מסקנה זו בדבר הצורך במינוי מנהל עיזבון ניטרלי, בהחלטה מיום 11.3.21 מונה מנהל העיזבון כמנהל עיזבון זמני.
על שתי החלטות אלה לא הוגש ערעור והקביעה בדבר הצורך במינוי מנהל עיזבון ניטרלי הפכה לחלוטה ויצרה מעשה בית דין המונע מהמבקשים לשוב ולהתדיין באותו עניין שהייתה לגביו הכרעה שיפוטית ראו: בע”א 303/79 אבני נ’ גליקסמן, פ”ד לה(1) 92 (1980); ת”ע 62371-12-18 ש’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים (5.10.2019).
ער אני לכך שהקביעה בדבר הצורך במינוי מנהל עיזבון ניטרלי ניתנה במסגרת בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני, בעוד שהבקשה הנוכחית עוסקת במינוי מנהל עיזבון קבוע ואולם הצורך כי עיזבון המנוח ינוהל על-ידי מנהל עיזבון ניטרלי נותר על כנו, והוא אף התעצם בתקופה שבין מינוי מנהל העיזבון לבין הגשת בקשה זו – כפי שיפורט להלן בהחלטה זו.
דחיית הבקשה לגופה
סעיף 81 לחוק הירושה, תשכ”ה–1965 קובע כי:
“קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל עזבונו, ימנה בית המשפט או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין, אותו אדם כמנהל עיזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי או שבית המשפט או הרשם לענייני ירושה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו”.
נקודת המוצא של חוק הירושה הינה קיום רצון המצווה בצוואתו, לרבות לעניין זהותו של מנהל העיזבון ראו: ת”ע 37181-11-21 פלוני נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב (6.8.2022).
יחד עם זאת, לצד האמור, ביהמ”ש איננו מחויב למנות כמנהל עזבון מי ששמו ננקב בצוואה, בהתקיים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת ראו: עמ”ש 51028-10-22 באום נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב (13.6.2023).
מבין הטעמים העשויים לבוא בגדר טעמים מיוחדים כאמור, הוכר בספרות ובפסיקה אף מצב דברים, בו מתקיימים יחסים עכורים ונעדרי אמון בין הנוגעים בדבר באופן המעמיד חשש לחוסר שיתוף-פעולה בקיום הצוואה, ריבוי חיכוכים וסכסוכים וצורך עקב כך במעורבות מוגברת של ביהמ”ש ראו: רמ”ש 38460-07-22 פלונים נ’ פלונים (8.11.2022).
במקרה שלפניי, קיימת מערכת יחסים מורכבת, שלא לומר עכורה בין קבוצות היורשים. לשם ההמחשה יצוין, כי בנוסף להליך זה, נפתחו לא פחות מ-11 הליכים משפטיים, העוסקים בעיזבון המנוחים והוגשו על-ידי מנהל העיזבון תביעות לקביעת היקף עיזבון.
במסגרת הליכים משפטיים אלה ניתנו למעלה מ-460 החלטות שיפוטיות ובין היתר, בשל אי-שיתוף הפעולה של היורשים, נדרש מנהל העיזבון, מפעם לפעם, להגיש בקשות למתן הוראות.
במצב דברים זה, כאשר קיימים יחסים עכורים בין היורשים, וכאשר היורשים מקשים על תפקודו של מנהל עיזבון ניטרלי, אין מקום למנות את אחד היורשים כמנהל עיזבון קבוע, גם אם זהותו נקבעה על-ידי המנוח בצוואה.
בית המשפט העליון הבהיר כי “על פי הדין, מקום שהשתכנע בית המשפט כי היחסים בין הממונה בצוואה לבין היורשים משובשים ביותר, יטה שלא למנות, וזאת במסגרת סמכותו מכוח סעיף 81 לחוק הירושה, שלכך, בין השאר, נועד” ראו: בע”מ 4884/15 פלוני נ’ פלוני (11.10.2015).
במקרים שכאלה מן הראוי למנות מנהל עיזבון ניטרלי תוך מתן עדיפות לעורך דין בשל מיומנותו ראו : על”ע 2156/93 פלוני נ’ הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב, פ”ד מח(2) 177 (1994), כפי שנעשה במקרה שלפניי.
ער אני לכך שעיקרון כיבוד רצון המת, הוא עיקרון על בדיני הצוואות אשר חוסה תחת צלו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ראו: ת”ע 15680-11-21 פלוני נ’ אלמוני (4.12.2023).
יחד עם זאת, עיקרון כיבוד רצון המת “…אינו מוחלט ולעתים הדבר איננו אפשרי… יתכן, והדברים נאמרים על דרך הכלל, כי בכגון דא יש להבחין בין ליבת הצוואה, קרי, מי יזכה ברכוש, לבין שוליה, כגון מינוי מנהל עיזבון” ראו: בע”מ 7081/14 עזבון המנוחה פלונית נ’ פלוניות (30.10.2014); עמ”ש (חי’) 38959-09-14 עיזבון ס’ ו’ נ’ האפוטרופוס הכללי (22.6.2015).
ישנו טעם נוסף, בגינו אין מקום למנות את נ. כמנהל עיזבון קבוע.
במסגרת ת”ע *** הגיש מנהל העיזבון ביום 13.7.21 דו”ח ראשוני ובקשה למתן הוראות (להלן: “דוח ראשוני”). במסגרת הדו”ח הראשוני ציין מנהל העיזבון, בין היתר, כי בבית המנוחים נמצאה כספת ריקה, לגביה קיימות גרסאות שונות של היורשים.
על-פי גרסתו של נ., ביום 00.00.20 בשעה *** נ. וא. פתחו את הכספת ונערך “פרוטוקול פתיחת הכספת” (להלן: “הפרוטוקול”) אשר נחתם על-ידי השניים.
מנהל העיזבון ביקש, בין היתר, להורות להעביר את הפרוטוקול לידו לבדיקת מומחה שיבחן את אמיתות הפרוטוקול ואת מועד חתימתו. עתירת מנהל העיזבון התקבלה בהחלטה מיום 28.10.21.
ביום 15.2.22 עתר מנהל העיזבון להעביר את הפרוטוקול למומחה ובקשתו התקבלה בהחלטה מיום 31.3.22.
ביום 15.6.22 הוגשה חוות הדעת, בה נקבע על-ידי המומחה כי הפרוטוקול נכתב בשנת 2021 ולא בשנת 2020 (להלן: “חוות הדעת”).
לאחר קבלת תגובת הצדדים לחוות הדעת – ומשעה שאיש מהם לא הפנה שאלות הבהרה למומחה – בהחלטה מיום 19.9.22 חוות הדעת קיבלה תוקף של החלטה.
אין בדעתי, בשלב זה, לקבוע דבר בעניין תכולת הכספת וגורלה, שכן לא התנהל בעניין תכולת הכספת הליך של שמיעת ראיות, וחוות הדעת – יהא משקלה אשר יהא – הינה הראיה היחידה שמונחת, בשלב זה, לפני בית המשפט.
יחד עם זאת, משעה שמנהל עיזבון משמש כ”ידו הארוכה של בית המשפט” ראו: תמ”ש 3619-01-12 צ.ש. נ’ עו”ד אלברק (9.8.2018) ובית המשפט נותן בו אמון מיוחד, קיים קושי למנות את נ. כמנהל עיזבון קבוע, לאור מסקנות המומחה בחוות הדעת.
לאור האמור, אני דוחה את הבקשה למנות את נ. כמנהל עיזבון קבוע.
כעת יש לדון בשאלה האם יש להמשיך את מינויו של מנהל העיזבון כמנהל עיזבון קבוע.
ער אני לטענת המבקשים כי תוקף המינוי של מנהל העיזבון פקע ראו: ס’ 19 לבקשה, ואולם, עובדה זו לא מונעת את האפשרות למנות את מנהל העיזבון למנהל עיזבון קבוע. הדבר נכון ביתר שאת, מקום בו מנהל העיזבון ממלא את תפקידו על פני תקופה העולה על 3 שנים, ומצוי בליבת העניינים של ניהול העיזבון.
ביחס לטענה זו יש להעיר כי משך כל התקופה, המבקשים לא הפנו את תשומת לבו של בית המשפט כי תוקף המינוי הזמני פקע וכי יש צורך להאריך את תוקף המינוי. אין ספק כי האחריות להגיש בקשה להארכת תוקף המינוי מונחת על כתפיו של מנהל העיזבון ואולם, חובת בעלי הדין ובאי כוחם לסייע לבית המשפט בניהול משפט ראו: תקנה 3 לתקנות, ומצופה היה מהמבקשים, כמו גם מיתר בעלי הדין בהליך זה, כי יביאו לידיעת בית המשפט, את העובדה כי תוקף המינוי הזמני פקע.
דין טענת המבקשים כי בפיהם “טענות כרימון” ראו: ס’ 21 לבקשה ביחס לתפקודו של מנהל העיזבון להידחות. על פני תקופה, העולה על 3 שנים, לא הוגשה על-ידי המבקשים בקשה לפטר את מנהל העיזבון מתפקידו או להחליפו במנהל עיזבון אחר ואין מקום להעלות טענה זו כעת, במסגרת הבקשה למנות את נ. כמנהל עיזבון.
דין טענת המבקשים כי מנהל העיזבון מצוי בניגוד עניינים ראו: ס’ 22 לבקשה להידחות ולו משום שלא ניתן כל פירוט או תיאור לניגוד העניינים הנטען.
על יסוד כל אלה, כאשר למעט המחדל שבא לידי ביטוי באי-הגשת בקשה להארכת תוקף המינוי הזמני, לא נפל כל דופי בניהול העיזבון ובהתנהלות של מנהל העיזבון ובשים לב לתקופה בה ממלא מנהל העיזבון את תפקידו, אני ממנה את מנהל העיזבון כמנהל עיזבון קבוע.
צו מינוי יוגש לחתימתי על-ידי מנהל העיזבון בתוך 10 ימים.
משנדחתה הבקשה, אני מחייב את המבקשים בהוצאות משפט כדלהלן:
הוצאות משפט לטובת א.ש. – בסך של 2,500 ₪ בגין הצורך להגיש תגובה. במסגרת הבקשה למתן החלטה, טענו המבקשים כי משעה שא.ש. חזר בו מהתנגדותו לצו קיום צוואה, אין ליתן כל משקל להתנגדותו לבקשה. לאור טענה זו, מלכתחילה לא היה מקום לכלול את א.ש. ברשימת המשיבים לבקשה, ומשעה שהוא נכלל על-ידי המבקשים ברשימת המשיבים והגיש תגובה, יש לחייב את המבקשים בהוצאות משפט בגין הגשתה.
הוצאות משפט לטובת מנהל העיזבון – סך של 2,500 ₪ בשל הצורך להגיש תגובה. בעניין סמכות בית המשפט לפסוק הוצאות משפט למנהל עיזבון השוו: תלה”מ 67585-05-19 ר. מ. נ’ ד.מ. (5.2.2021).
הוצאות לטובת אוצר המדינה – סך של 1,500 ₪. תקנה 151 (ג) לתקנות קובעת כי בית המשפט רשאי לחייב בעל דין בהוצאות משפט, לרבות לטובת אוצר המדינה, אם סבר כי בעל דין זה עשה שימוש לרעה בהליכי משפט. על-פי הפסיקה, העלאת טענות סותרות מהווה עשיית שימוש לרעה בהליכי משפט ראו: ת”א (מחוזי מרכז) 46205-06-23 בלייער נ’ מזרחי (19.5.2024); ת”א (מחוזי חיפה) 58528-11-19 שומר נ’ שומר (27.6.2023) ומשעה שנקבע בהחלטה זו לעיל, כי המבקשים העלו טענות סותרות, יש לחייבם בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה.
זכות ערעור כדין.
המזכירות תסגור את התיק.
ההחלטה מותרת בפרסום לאחר השמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, י”א אב תשפ”ד, 15 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.
