בפני
כב’ השופט הבכיר איתי כץ
תובעים
1. *** ת”ז ***
ע”י ב”כ עוה”ד שאול נפתלין
נגד
נתבעים
1. *** ת”ז ***
ע”י ב”כ עדי לנקרי
הצד השלישי : *** בע”מ ת”ז ***
פסק דין
כללי
בפניי תביעה בה נתבקש בית המשפט להצהיר כי המאפיה הפועלת היום תחת השם “*** בע”מ” ח.פ. *** הינה בבעלות משותפת לתובעת ולנתבע 1 שהם בני זוג לשעבר. כמו כן, נתבקש בית המשפט להורות “על פירוק שיתוף במאפיה בין התובעת לנתבע 1 ולשלם לתובעת את חלקה במאפיה ואת חלקה ברווחי המאפיה עד לפירוק השיתוף החל ממועד הפירוד בית הצדדים. למצער, לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת מחצית משכרו של הנתבע וההוצאות האישיות המשולמות לו מחשבון המאפיה” (סעיפים 5 ו- 6 לכתב התביעה).
הדיון נקבע לישיבת קדם משפט ולדיון בבקשת התובעת לצירוף הצד השלישי כנתבע נוסף בתובענה ליום 14.3.24 בשעה 12:30. הצדדים לא התייצבו וניתן לפיכך פסק דין בהעדר התייצבות תוך מתן נימוקים גם לגופו של עניין לפיו נדחתה הבקשה לצירוף צד ג’ ונמחקה התובענה.
לאחר מכן, הגישה התובעת בקשה לביטול אותה החלטה ומאחר שנתברר שהתובעת הגישה בקשת דחייה מטעמיה היא בתיק מקביל שנקבע לדיון באותו מועד והדיון שם נדחה ובטעות לא הגישה בקשה לתיק זה. פסק הדין בוטל על ידי ללא צו להוצאות ונקבע מועד דיון חדש להיום .
בדיון היום נחקרו התובעת והצד השלישי וב”כ הצדדים סיכמו בעל פה.
ועתה לטענות לגופן
לטענת התובעת “הייתה פתי להאמין שהמאפיה על סף פשיטת רגל, בעצת הרב העבירו את רישום הבעלות על המאפיה “לקוף עסקי”, נתבע 2 ובתמורה לסכום כסף חודשי הוא הסכים להירשם כבעלים פורמליים על העסק” (סעיף 12 לכתב התביעה). התובעת הוסיפה וטענה כי הנתבע מועסק ע”י החברה כביכול כשכיר אך למעשה הוא הבעלים האמיתי של החברה.
הצד השלישי באמצעות בעל המניות היחיד בה מר *** הגיש תגובה מטעמו בה התנגד לבקשה ולסעד המבוקש וטען כי החברה רכשה את העסק כדין בתמורה לנשיאה בחובות הגדולים של העסק (שאף התובעת טוענת להם בסעיף 21 לכתב התביעה). מדובר בעסקה משנת 2020 לפני מועד הקרע שבין הצדדים כי החברה הנוכחית שלגביה מבקשת התובעת להצהיר כי היא משותפת ,היא של חברת *** בע”מ שהיא חברה חדשה שהוא בעל 100% מהמניות בה ואין לנתבע כל חלק ונחלה בה. כמו כן ציין הצד השלישי כי הוא נכון להעביר את מלוא זכויותיו לתובעת בכפוף לכך שתישא בחובות הנוכחיים של העסק.(והוא שב והביע נכונות זו בחקירתו היום ) כמו כן ציין כי הנתבע מועסק בעסק כשכיר בלבד.
הנתבע אף הוא הכחיש את העובדה שהעסק ו/או החברה בבעלותו והתנגד לתובענה ולבקשה לצירוף הצד השלישי כנתבע בתובענה . לטענתו, החברה- הצד השלישי -רכשה את העסק כדין ובתמורה לנשיאה בחובות שיצרו הצדדים ולאחר שלא עמדו בהחזר ההלוואות ותשלומי הספקים וחשבונות הבנק שלהם הוגבלו ולא הייתה להם שום אפשרות להמשיך לקיים את העסק כשנתיים טרם מועד הקרע בהסכמת ועל פי רצון התובעת. מדובר בצד ג’ שהינה חברה בע”מ שהצדדים לא החזיקו במניותיה מעולם והנתבע עובד כיום כשכיר בחברה בלבד.
הנתבע הוסיף וטען כי מדובר בתביעה כנגד חברה בע”מ באשר לכדאיות העסקה שהסמכות לבררה נתונה לבית המשפט השלום.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי במכלול החומר שבתיק ושמעתי את הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה לצירוף הצד השלישי כמו גם דין התובענה כנגד האיש להידחות וזאת מן הנימוקים כדלקמן:
התובעת עצמה טענה הן בכתב התביעה והן בחקירתה כי העבירה את רישום הבעלות על העסק לצד השלישי כבעלים פורמליים לאחר שקיבלה יעוץ מן הרב.
התובעת הודתה בכתב התביעה ובחקירתה כי היו הרבה חובות לעסק (עמ’ 2 ש’ 11 לפר’ הדיון מיום 1.4.2024), כי שיקים חזרו, כי לעסק לא היו מקרקעין בבעלותו, כי שניים מתוך שלושת הרכבים של העסק היו בליסינג והשלישי שלה וכולם רשומים על שמה ושהיא היתה חייבת מוגבלת בבנק (עמ’ 3 ש’ 3-15 לפרו’ הדיון מיום 1.4.2024).
לא מצאתי לקבל את עדות האישה כמהימנה ולבצע את האבחנה שהיא ניסתה לעשות בין העברת הרישום של העסק על שם הצד השלישי כבעלים פורמליים לבין העברת העסק גופו (עמ’ 3 ש’ 19 לפרו’ מיום 1.4.2024) ובנסיבות אלה שהאישה עצמה העידה כי העבירה את רישום העסק על שם החברה –הצד השלישי-כבעלים ללא מסמך כלשהו בכתב לא מצאתי גם מקום לקבוע כי העדר מסמך בכתב מאיין את העסקה.
שמעתי גם את חקירתו הנגדית של מר ***, בעל המניות היחיד בחברת *** בע”מ,. התרשמתי ממר *** שהוא אמיתי ואכן החברה רכשה את העסק תמורת זאת שלקח על עצמו את כל חובות העבר של המאפיה ואין מדובר בעסקה מדומה . מר *** העיד כי התובעת היתה מודעת לעסקה ואף ביקרה בביתו (עמ’ 4 ש’ 19-20לפרו’ הדיון מיום 1.4.2024) וכן היתה נוכחת בפגישות (עמ’ 6 ש’ 17-18 לפרו’ מיום 1.4.2022). התובעת אישרה גם היא בעדותה כי ביקרה בבית הצד השלישי ולא מצאתי לפקפק בגרסת הצד השלישי כי התובעת הייתה מודעת לעסקה והיא לא הוסתרה ממנה.
הצד השלישי אף העיד בכנות כי אין לו ידע בעסקי המאפיות ולפיכך העסיק ומעסיק את הנתבע כמנהל המאפיה במעמד של עובד שכיר.
בדיון הציע בית המשפט כי ימונה מומחה (רו”ח) על ידי בית המשפט ,בשלב זה במימון התובעת , כדי לקבוע את שווי המאפיה נכון ליום ההעברה הנטענת של העסק לחברה, דהיינו ביום 27.2.2020, מול החובות שרבצו על העסק שהקונה הצד השלישי לקח על עצמו והכספים שנטען שהזרים לעסק באותה עת , לקבוע אם התמורה תואמת את שווי העסק באותה עת וכך להכריע אם העסקה הייתה אמיתית כטענת הצד השלישי והאיש או מדומה כטענת האישה. הצד השלישי לא התנגד להצעה וגם האיש הסכים לה . אך ב”כ האישה התנגד לה נחרצות ועל כן ההצעה נפלה.
יש להצר על כך שהאישה התנגדה להצעה הנ”ל של בית המשפט שיכלה לתרום מדד אובייקטיבי לנושא .
אוסיף ואומר לעניין זה כי מקובלת עליי טענת הנתבע כי טעות בכדאיות העסקה אין מקומה להתברר בבית משפט זה.
לסיכום
לאור האמור והקביעות דלעיל דין הבקשה לצירוף הצד השלישי להידחות ומאחר שכאמור התרשמתי כי העסק הרשום כיום על שם הצד השלישי נרכש בעסקה אמיתית גם דין התובענה כנגד האיש להידחות.
לאור התוצאה שהגעתי אליה התובעת תשא בשכ”ט ב”כ הנתבע בסך 5000 ₪
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק
ניתנה היום, כ”ב אדר ב’ תשפ”ד, 01 אפריל 2024, בהעדר הצדדים.
